[תמונת המקור]
ההתפתחויות האחרונות בזירה המזרח תיכונית מלמדות על התרופפות קלה, לכאורה, במתח שאפיין את האזור בשנים האחרונות. העובדה שהפסקת האש בסוריה מחזיקה מעמד - לפחות בחלק מהאזורים במדינה המתפוררת, היא סימן שכזה.
סימן נוסף הוא ביקורו ברביעי למרץ של ראש הממשלה הטורקי דבוטאלו בטהרן. בהתאם לפרוטוקולים הדיפלומטים, היה זה תורם של האיראנים לבקר באנקרה, לאחר ששר החוץ האיראני זריף, ביטל ברגע האחרון את ביקורו באנקרה, שהיה אמור להתקיים באוגוסט שעבר. הטלוויזיה האיראנית דיווחה שבין השאר, שוחחו השניים על המצב בסוריה והמצב בעיראק. בעוד שהמשבר בסוריה טרם הגיע לסיומו, הפתרון הנוכחי נשען על כרעי תרנגולות והמצב לא ממש ברור, המצב בעיראק, לעומת זאת, ברור לכל.
דבוטאלו לקח עימו לאיראן את שרי הכלכלה, המסחר והמכס, האנרגיה, התחבורה והתקשורת ואת שר הפיתוח. הרכב המשלחת מלמד על כך, שהשיחות התרכזו בבנית קשרים בין הממשל הטורקי לממשל האיראני, כהכנה לשובה של איראן כשחקן משמעותי לזירה הכלכלית הבינלאומית.
עמדותיה הרשמיות של טורקיה בנושא איראן נדחקו הצידה, במטרה ליהנות כלכלית מחזרתה של איראן למרכז הבמה המקומית, וטורקיה הייתה מוכנה לפחות הצהרתית לשלם את המחיר הפוליטי הנדרש.
המחיר הפוליטי הוגדר בשעת הביקור בעת בנאומו של הנשיא האיראני רוחאני שאמר: "לאיראן ולטורקיה ישנם אינטרסים משותפים, ועליהן לפעול במשותף לקידום השלום והיציבות באזור. על טורקיה ואיראן לשתף פעולה במאבק נגד אויבן המשותף – הטרור". המשמעות של דברי רוחאני היא אחת: הטורקים ייהנו מחוזים כלכלים באיראן, רק אם הם ישנו את עמדתם בנושא סוריה!
ראש הממשלה הטורקי דבטואלו הגיב באומרו: "מאחורי דלתות סגורות דנו בשדרוג הקשרים בין מדינותינו, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה בנושאי אנרגיה, בנקאות, תחבורה ותיירות. על ידי הידוק הקשר בין מדינותינו, נוכל גם להגיע למצב, שבו נשב ונפתור את חילוקי הדעות בין טורקיה לאיראן בנוגע למתרחש באזור".
דבוטאלו הצביע בדבריו על נכונות הממשל הטורקי להתעלם מחילוקי הדעות הפוליטים / דתיים אזורים, לטובת הישגים כלכלים.
הדגמה נוספת למחיר - שאותו תאלץ טורקיה לשלם בעבור קשרים כלכלים עם טהרן - הייתה בהצהרתו של שר החוץ האיראני זריף לאחר פגישתו עם ראש הממשל דבוטאלו. אפשר למצוא בהצהרה רמזים לשינוי הכיוון האזורי הנדרש מאנקרה: "מדינות מסוימות באזורינו - ובמיוחד הממשל הסעודי - קידמו מדיניות שגויה, שרק הגבירה את המתח ואת חוסר היציבות באזור".
בתדרוך של סגן שר החוץ האיראני לענייני ערב ואפריקה, חוסיין אמיר-אבדולאין, בפני וועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של הפרלמנט האיראני, יומיים לאחר ביקור ראש הממשלה הטורקי, אמר אבדוליאן: "ברור, שמדיניות החוץ של אנקרה בנוגע לסוריה כשלה. טורקיה לא הצליחה לגרום לסילוקו של אסד למרות תמיכת ערב הסעודית, קטאר וארה"ב".
למרות שלא היו תוצאות מידיות לביקור, בדמותם של חוזים כלשהם או הצהרות על שינוי מדיניות, אין מה למהר ולהכריז על ביקורו של ראש ממשלת טורקיה בטהרן ככישלון, לפחות מבחינתה של טהרן. לאחר שהניחה את הגזר הכלכלי הצפוי לפני ראש הממשלה הטורקי, מקווה טהרן שהדבר יבשיל בכל זאת לכדי שינוי מדיניות טורקי באזור, בהמשך הדרך.
[טורקיה ואיראן: שתי מעצמות אזוריות במרחב גיאו-אסטרטגי אחד - גבולות משותפים ואינטרסים חופפים, בצד מנוגדים; המפה מתוך האתר: Open Armenia]
בשלב זה קשה לראות שינוי במדיניות הטורקית בעתיד הנראה לעין, הנשיא הטורקי ארדואן איננו חושב שהמדיניות הנוכחית שלו נכשלה, ואישור לכך אפשר לראות בדמות השיחות המתקדמות על פתרון המחלוקת עם ישראל. בפיתרון העימות עם ישראל מוכיח ארדואן את יכולתו לבצע התאמות ושינויי כיוון במדיניות המזרח תיכונית שלו. יחד עם זאת, קשה לראות אותו מבצע שינוי של 180 מעלות במדיניות הטורקית, למרות שהגזר הכלכלי האיראני מהווה תמריץ רציני לפניית פרסה שכזאת.
האפשרות של שינוי במדיניות הטורקית מדאיגה מאוד את הסעודים. עד עכשיו הם הצליחו להשפיע על מדיניותה האזורית של מצרים (לפחות מדיניותה ההצהרתית של מצרים), למרות שהנכונות המצרית לשלוח כוחות צבא גדולים לקואליציה האזורית עדיין מוטלת בספק. הסעודים עדיין מנסים לרתום את הטורקים להשתתף באותה קואליציה אזורית, בינתיים בתוצאות חלקיות.
לקואליציה אזורית סעודית-טורקית-מצרית תהיה השפעה עצומה על עיצובו של המזרח התיכון, הן בלחימה בדאע"ש (ששלח ב- 13 במרץ 2016 את זרועותיו מערבה מאגם צ'אד והיכה בחוף השנהב; והן בפתרון הפוליטי באזורי הסכסוך, שיגיע לאחר שיובס דאע"ש.
טהרן מנסה לחבל בהקמת הקואליציה ע"י נפנפוף הגזר הכלכלי לפני אפם של הטורקים, וסביר להניח שתנסה את אותו התרגיל עם מצרים המתקשה כלכלית.
אחת מהאפשרויות העומדות לפני טורקיה לקדם את קשריה הכלכלים עם איראן, היא לנסות ולקדם פתרונות אזוריים. על הטורקים להלך בין הטיפות, ולעשות זאת באופן שלא יאיים על בנות בריתם הסוניות. המקום היותר מתאים למאמץ הטורקי היא דווקא עיראק. אמנם מנופי ההשפעה של טורקיה על המתרחש בעיראק מוגבלים, בהשוואה למנופי ההשפעה הטורקיים בסוריה, אבל עדיין יש לטורקים איזה אס או שניים בשרוול...
אחד ממנופי הלחץ הטורקיים בעיראק למרבה האירוניה הוא הנפט הכורדי. הטורקים מהווים צינור דרכו מועבר ליעדו הנפט המגיע מאירביל. הטורקים יכולים לעזור בפיתרון המחלוקת בין ממשלת בגדאד לממשל הכורדי באירביל, בתאום עם טהרן. אחד הדברים הנוספים, שהטורקים יכולים לעשות, הוא לתווך בין האיראנים לשאר העולם הסוני בהגעה לפתרון פוליטי של הבעיות בעיראק.
עם הגעה לפתרונות פוליטיים בסוריה ועיראק, תכבה חלק מהאש המלבה את הסכסוך הסוני-שיעי. הלחימה המשותפת בדאע"ש תתרום אף היא להורדת מפלס הלהבות. על מדינת ישראל להערך לכך בהתאם.
