תקציר: לא קל לזהות תפנית אסטרטגית ברגע התהוותה. המציאות הביטחונית מציבה את מדינת ישראל בפני מצב אסטרטגי חדש שלא הכרנו עד כה, ומאלצת אותה להתמודד עם תפנית כזו.

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

לא קל לזהות תפנית אסטרטגית ברגע התהוותה. המציאות הביטחונית מציבה את מדינת ישראל בפני מצב אסטרטגי חדש שלא הכרנו עד כה, ומאלצת אותה להתמודד עם תפנית כזו.

מאז מרץ 2022, ברצף מוצלח למדי של פעולת כוחות מיוחדים בהכוונת שב״כ, צה״ל התמודד היטב בטרור שהתגבר במרחבי יו״ש.

אולם, בשבועות האחרונים, הולך ומתהווה איום מסוג חדש, שאינו רק עליית מדרגה בתדירות ובאיכות הפיגועים. מדובר בתפנית בהיבטי התכלית הכוללת המדריכה את האויבים בכל הזירות להיגיון חדש ולשיטה חדשה.

התכלית החדשה של הטרור

טרור מעולם לא הסתכם רק כתוצאת פעילותם של אנשים רעים וכוונות רעות. לכל פעולת טרור יש תכלית שמחברת את הרצח וההרס למערכה מנוהלת ומחושבת. כך גם השינוי המתחולל בימים אלה בטרור במרחבי יו״ש הוא מוכוון רעיון מערכה. השינוי במתווה האיום החדש ביו״ש, מתבטא בתכלית, באמצעי הלחימה, בארגון וברוח הלחימה.

התכלית החדשה של הטרור מבקשת למצות את תנאי החולשה - אליהם נקלעו ההנהגה הפוליטית והחברה הישראלית - לגל של התקוממות חמושה. זאת, במטרה להביא את מדינת ישראל לנסיגה ממרחבי יו״ש באופן שבו היא נסוגה מרצועת הביטחון בלבנון בלחץ לחימת חיזבאללה, ומעזה בקיץ 2005, מתוך לחץ ההתנגדות של חמאס.

שפע אמצעי הלחימה שהוחדרו למרחבי יו״ש בהם רובים תקניים גם רובי צלפים, כולל מטענים ואמצעי ייצור למטענים, חולל תנופת לחימה, שאפשרה ייעול בהתקפות הטרור וביזור על פני המרחב כולו [להרחבה בסוגיה זו ראו את המאמר: "בואו נדבר על נשק וטרור"].

החידוש בממד הארגוני מתבטא קודם כל באיחוד בין פלגים חמאס, ג׳יהאד פלסטיני וחללי אל אקצה המשויכים לפת"ח. בנוסף הארגון מאפשר לקבוצות החמושות תכנון תיאום ושליטה ריכוזית על ידי חמ״לים. יכולת השליטה מעניקה להם יכולת לתגבור כוחות ותגובה בניהול קרב שלא היתה בידי חוליות הטרור עד כה. רוח הלחימה החדשה מונעת במידה רבה מרוח התקופה, גם מרוחות המלחמה הנושבות מאוקראינה, גם מתודעת ההצלחה של מה שנראה בעיניהם כאנשים מאמינים, מיצוי הזדמנות של שעת רצון.                                

בימים בהם מציינים שלושים שנה להסכם אוסלו, ראוי להנהגה הישראלית לחזור אל שתי הנחות היסוד שהציב אז ראש הממשלה יצחק רבין:

• ההנחה הראשונה הציבה את הציפיה שעם העברת השטח לשליטת הרשות הפלסטינית, תקום בו ישות ריבונית שתהיה מפורזת מנשק התקפי שמאיים על מדינת ישראל, והנשק שיהיה בידיה לצרכי ביטחון פנים, יופעל בידי מנגנונים מוסדיים, בסמכות ושליטה מלאה של ההנהגה המדינית.
• ההנחה השנייה קבעה שאם המציאות הביטחונית תשתנה לרעה, בין אם הרשות הפלסטינית תשנה פניה ותפנה נגד מדינת ישראל ובין אם תאבד שליטה על כוחות חמושים שאינם סרים למרותה - דוגמת קבוצות הטרור שהפכו את ג׳נין ושכם לחממות טרור- מדינת ישראל תשכיל לפעול להגנת ביטחונה. יצחק רבין הדגיש שהתהליך מול הרשות הפלסטינית אינו אל חזור ואם יידרש יהיה בכוחו של צה״ל לבטל את האיום ולהבטיח מחדש את ביטחון ישראל.

ההנחה הראשונה של רבין קרסה כבר בשנים הראשונות. ומאז שבה וקרסה שוב ושוב. בשנה האחרונה הרשות הפלסטינית איבדה כל שליטה על הקבוצות החמושות. בעת הזו, גם חיזוק הרשות הפלסטינית לא יוכל לתת לה את היכולת לדכא את ההתארגנות החמושה הסוררת שהתעצמה מאוד. לא נותר למדינת ישראל אלא לפנות אל ההנחה השנייה של רבין בציפייה שעם הפנמת היקף האיום שהתהווה, ממשלת ישראל תדע להורות לצה״ל, את מה שהורה לצה״ל ראש הממשלה אריאל שרון לקראת מבצע חומת מגן.

לנוכח התעצמות קבוצות הטרור הסוררות, מצבה של הנהגת הרשות הפלסטינית, במיוחד בגזרת ג׳נין, נעשה דומה למצבה של ממשלת לבנון ביחס לחיזבאללה. לזה מכוונת הנהגת חמאס בעזה ובלבנון. היא מצפה ליצור במרחבי יו״ש כוח דומה לזה שנבנה ברצועת עזה החל מנסיגת כוחות צה״ל מכל הריכוזים הפלסטיניים ברצועת עזה במאי 1994. את ממדי התעצמות חמאס ברצועת עזה מדינת ישראל אחרה לזהות וכך לאחר ההתנתקות בהנהגת חמאס, צמח ברצועת עזה איום בעל ממדים אסטרטגיים. חובתן של ממשלת ישראל והמערכת הביטחונית בשעה זו לזהות ולהכיר את חומרת פוטנציאל האיום ולהכחידו לפני שיגיע למדרגת ההתפתחות המתוכננת על ידי חמאס ואיראן. 

כמובן עברו למעלה משני עשורים מאז חומת מגן ומה שנכון לעשות בהקשר החדש מחייב רעיון מבצעי חדש. חזקה על צה״ל ומערכת הביטחון שבתיאום עם ההנהגה המדינית, יציעו רעיון חדשני ומתאים ביצירתיות המועילה.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• המאמר: 'בואו נדבר על נשק וטרור';
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• [זווית אחרת (2023), בואו נדבר על נשק וטרור, ייצור ידע, 1/9/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.