תקציר: במבט להווה ולעתיד, מתווה רבין כפי שהוצג באוקטובר 1995, עם התוויית מרחב שטחי C ומפעל ההתיישבות הפרוס בו, כחיוני לביטחון מדינת ישראל, הפך למעשה למתווה המכונן, הלכה למעשה, את האסטרטגיה של ממשלות נתניהו בזירה הפלסטינית.  

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הסכמי אוסלו והשלכותיהם, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 בנובמבר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בניגוד לבן גוריון, יצחק רבין לא הותיר יומן ולא תיעוד מפורט לשיקוליו בהובלתו את תהליך אוסלו. אולם בנאומו האחרון בכנסת- 5.10.1995 - לקראת אישור אוסלו שלב ב', הציג מתווה תפיסתי בהדגשת ארבעה עקרונות:

1. שאיפה להגיע ל"כינונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית שלפחות 80% מאזרחיה יהיו יהודים".  
2. "ירושלים מאוחדת שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב כבירת ישראל בריבונות ישראל".
3. "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה".
4. בהתייחסות למדינה פלסטינית: "תהיה זו ישות שהיא פחות ממדינה ואשר תנהל באופן עצמאי את חיי הפלסטינים הנתונים למרותה".

מורשת יגאל אלון

בעקרונות אלה ביטא רבין נאמנות למורשת מפקדו יגאל אלון. במתח הבלתי פתור בין הזיקה היהודית למרחבי התנ"ך על נחיצותם הביטחונית, לבין השאיפה לסיום השליטה הישראלית בפלסטינים המתגוררים במרחבים אלה, הציג רבין במיטב המסורת המפא"יניקית, מתווה פשרה של "גם וגם". גם מאמץ לשימור גושי היישובים היהודיים ברצועת עזה וביו"ש, וגם חתירה להעברת חלק משמעותי מהמרחב לשליטת הרשות הפלסטינית. גם מוכנות להעניק לפלסטינים מרחב לשליטה ריבונית, וגם עמידה על כך שהרשות הפלסטינית תהיה לבסוף "ישות שהיא פחות ממדינה". 

בהכוונת תפיסה זו, הועברו לידי הרשות הפלסטינית, עיקר השטחים בהם מרוכזת מירב האוכלוסייה הפלסטינית. כבר במאי 1994 יצאו כוחות צה"ל מכל השטחים ברצועת עזה למעט ההתנחלויות, ומרחב זה הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית שאך הוקמה. בינואר 1996, הועברו גם כל הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון בכל מרחבי AB, לידי הרשות הפלסטינית.  יצחק רבין נרצח, אך בתוך שלושה חודשים מאישור הכנסת למהלך אוסלו ב', חזונו של רבין לסיום השליטה הישראלית במרבית הפלסטינים, מומש במלואו. מאז, רוב מובהק של הפלסטינים בין הירדן לים אינם חיים תחת שליטה ישראלית. בהקמת הרשות הפלסטינית ובהעברת 90% מתושבי יו"ש לשליטתה, יצחק רבין הסיר את האיום הדמוגרפי שסיכן את עתיד מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. אלה המבקשים נסיגות נוספות ביו"ש, בשם החתירה להיפרדות, מתכחשים בהיבט זה, להישגו של יצחק רבין שכבר בתחילת ינואר 1996, השלים את מלוא ההיפרדות האפשרית.

מאז, נותרה המחלוקת על ירושלים המזרחית והמרחב הנתון ביהודה ובשומרון בשטחי C. במרחבים אלה נכללים: כל ההתנחלויות, מחנות צה"ל, הדרכים הראשיות, השטחים השולטים החיוניים, והמרחב הפתוח בואכה בקעת הירדן. מרחבים אלה ששורטטו בידי יצחק רבין במיקוד אישי, מבטאים את המרחב הנחוץ לישראל לקיומה ולהגנתה כל וויתור נוסף יפגע בתנאיי היסוד המרחביים הנחוצים להגנתה של מדינת ישראל.

נטישת עקרונות רבין  

בבסיס גישתו, יצחק רבין תפס את הסכם אוסלו כתהליך בין ישראל לבין הפלסטינים המתקיים בשאיפה לתמורה הדדית. אולם, בצד הפלסטיני, גם ברש"פ וגם בחמאס, התגבשה הבנת כוח הסחיטה המצוי בידיהם: ככל שנחוץ למדינת ישראל כאינטרס לאומי למהר להיפרד, כך יוכלו הפלסטינים לגבות מחיר מקיף יותר, וכמובן לדחות כל הסכמה למגמת מתווה רבין.

כך, בקמפ-דיוויד בקיץ 2000, בחתירת ראש הממשלה אהוד ברק לגיבוש הסכם סופי עם הפלסטינים, ועוד יותר בטאבה, קרסו כל עקרונות רבין. מתווה רבין, הוחלף במתווה קלינטון שקבע עקרונות חדשים מרחיקי לכת ל"פתרון שתי המדינות", בהם: חלוקת ירושלים, ויתור ישראלי על בקעת הירדן, חילופי שטחים תמורת "גושי ההתנחלות" שבהצטברותם יחד אינם יותר מ-3-6 אחוזים ממרחבי יו"ש ובקעת הירדן, והסכמה ישראלית למדינה פלסטינית בריבונות מלאה. נקודת מוצא חדשה זו, הכתיבה גם את המפה שהציע ראש הממשלה אהוד אולמרט בוועידת אנאפוליס בנובמבר 2007.  מי שאימץ לעומת זאת, את מתווה העקרונות שהציג רבין באוקטובר 1995, בוודאי יתקשה להשלים עם כל מהלך נוסף המוביל למתווה קלינטון ברק ואולמרט. 

קריסת בשורת השלום הגלובלי

בינתיים במהלך שלושים השנים שחלפו, הכול השתנה.  ביסוד הסכמת יצחק רבין לתהליך אוסלו, ניצבו הנחות שאמנם לא קיבלו ניסוח רשמי, אך עיצבו באותם ימים את תודעת מנהיגי העולם החופשי. במהלך השנים קרסו כל ההנחות.

האווירה שעיצבה את הימים של ראשית אוסלו אכן סימנה בשורה היסטורית. בריה"מ ועמה ברית ורשה התפרקו. תם באירופה איום המלחמה הקרה. גרמניה אוחדה. ארה"ב זכתה למעמד מעצמתי הגמוני חסר תקדים והעולם נראה כמתפתח במגמת יציבות ושגשוג, לקראת סדר גלובלי.

הערבים היו באותה עת בתודעת משבר ונחיתות, שהועצמה ביותר לאחר הניצחון האמריקאי על עיראק במלחמת המפרץ הראשונה, בחורף 1991. 

בתנאים אלה היה מקום לתקוות שלום אזורי גם במזרח התיכון. אלא שמאז, הכול השתנה. איראן התעצמה. כוחות אסלאם ראדיקליים, מאפגניסטאן ועד תימן, סוריה ולוב למדו כיצד למרות נחיתותם מצוי בידיהם פוטנציאל לחימה היכול לשבש לאין קץ את מגמת היציבות שהמערב כה זקוק לה. פריצת המלחמה הרוסית באוקראינה, עוררה מחדש חרדה קיומית גם בלב אירופה השלווה. חזרתה של המלחמה אל תודעת המערב, ערערה את התקווה לשלום עולמי יציב בבשורת אחרית הימים.

ובכל זה, בהיחלשות מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון בעשור האחרון, התערערה נקודת משען מרכזית עליה התבסס כל התהליך. בתנאים אלה יצחק רבין היה ככל הנראה ממליץ לבחון מחדש את כל הנחות היסוד למתווה אוסלו.  

מתווה רבין כאסטרטגיה של ממשלות נתניהו

פתגם נפוץ בערבית אומר "אין טוב כמו מה שישנו". הפתגם מלמד שגם במצב שנראה על פניו כמשבר, המציאות מחוללת גם פוטנציאל חיובי. זה מה שמתגלה לדוגמה במבט על התפתחות ההתיישבות היהודית ביו"ש מאז אוסלו. בתוך עשור, ההתיישבות היהודית במרחב הכפילה עצמה מ- 116,500 נפש ב- 1993 ל-230,000 נפש ב-2003.

מאמצי ממשלת רבין בפיתוח חסר תקדים של רשת הדרכים ביו"ש בהם ציר המנהרות לגוש עציון, והצירים העוקפים - "עורקי החיים":  עוקף רמאללה, עוקף חלחול והציר הראשי לאריאל, היו מרכיב קריטי בתנופת פיתוח ההתיישבות. במבט הזה, מורשת רבין מתגלה כרחוקה למדי מהדימוי שביקשו לשוות לו בשמאל הרדיקאלי כ"נביא השלום".

בתוך כך, במבט להווה ולעתיד, מתווה רבין כפי שהוצג באוקטובר 1995, עם התוויית מרחב שטחי C ומפעל ההתיישבות הפרוס בו, כחיוני לביטחון מדינת ישראל, הפך למעשה למתווה המכונן, הלכה למעשה, את האסטרטגיה של ממשלות נתניהו בזירה הפלסטינית.  

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין באתרנו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הסכמי אוסלו והשלכותיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין;
• אוסף המאמרים על הסכמי אוסלו והשלכותיהם.
• רחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), יצחק רבין ומורשת רבין באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 3/11/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), הסכמי אוסלו והשלכותיהם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/9/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.