תקציר: במציאות הקיימת, אין סיכוי להגיע לפשרה ולהסכמה מתוך כבוד והכרה הדדית. במקום הזה, רק שתי דרכים אפשריות להנהגת הקואליציה: מאבק חזיתי עד כדי סכנת מלחמת אחים, או התחמקות מודעת טקטית ממאבק, בשאיפה לעקוף את סכנת ההתנגשות האלימה הרת האסון.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בסיום שנה מלאת חרדות לעתיד תקומת ישראל, נגיע לתפילת הימים הנוראים, במבט עכשווי על המילים החוזרות: "ובכן תן כבוד ה' לעמך, תהילה ליריאיך ותקווה טובה לדורשיך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדיך ועריכת נר לבן ישי משיחיך במהרה בימינו."  

הדרך לישועה, מתחילה בצעד ראשוני של כבוד לעמיך. משם מגיעים לשמחה לארצך וששון לעירך.

ובינתיים, נראה כי אבדנו בשנה שחלפה, את הכבוד, את פתחון הפה, וגם את השמחה. כבודה של מדינת ישראל אותגר בשנה האחרונה במערבולת מאבקים מבית ומחוץ. סדקים באחדות החברה הישראלית, לכידותה והאויבים סביב נראים בפעולתם ובדיבורם מלאי עידוד.

אז מה, להיכנע?

השאלה היא היכן יכולה להימצא נקודת המפגש לאחדות, מה מחירה ומי מהצדדים מוכן לוויתור ממשי במאבק שעל פניו נראה כבלתי ניתן לגישור. בנסיבות אלה, כשהמלצתי כבר בתחילת המאבק, לעזוב לפי שעה, את כל התהליך, שאלו אותי: "אז מה להיכנע?"

אבל ישנה אפשרות לחשוב על זה אחרת: להיכנע זה לא בהכרח לנטוש חזון ושאיפות, כניעה יכולה להיות רק צעד טקטי. לא בהכרח השפלה ואובדן כבוד.  

הקבוצות המובילות את המחאה בוטחות בכוחן מעודדות מהתמיכה הבינלאומית ומהגיבוי הכספי וחותרות ללא פחות מכניעה ללא תנאי של הרוב היהודי - מבחינתם הרוב שכונן את הקואליציה, משול לרוב שהשיג ד"ר מוחמד מורסי בבחירות במצרים בתמיכת האחים המוסלמים - רוב שמנוע מלגיטימיות לנגיעה בהגה השלטון.

מאז ימי העלייה השנייה והשלישית, מפלגות השמאל פעלו בהכרה שמי שיש לו כלים לשליטה במרחב התרבותי והרעיוני, יש לו כלים לשליטה גם במרחב הפוליטי והפיזי. הימין הציוני מעולם לא פעל במרחבים אלה. כמה הוצאות ספרים היו לתנועות הפועלים וכמה הוצאות ספרים לימין? הקאמרי, הבימה, תיאטרון אוהל, צוותא, אלה כלים כבדים במאבק על השליטה במרחב התרבותי הישראלי, וכלים אלה מעולם לא היו בידי הימין.

מה בכל זאת יש למגמה הימנית בחברה הישראלי

מה שבכל זאת יש למגמה הימנית בחברה הישראלית, זה רוב דמוגרפי ומסה של צעירים. רוב שבינתיים לא הצליח להתחבר לנקודת משען אסטרטגית להנהגת כלל החברה הישראלית.

עד כה, גם הנהגתה הפוליטית של הציונות הדתית, לא הצליחה לפרוץ את מעגל הבידוד המגזרי, ולכן קל לבודד את כוחה הפוליטי ולחסום אותו. במציאות הזו, אין סיכוי להגיע לפשרה ולהסכמה מתוך כבוד והכרה הדדית. במקום הזה רק שתי דרכים אפשריות להנהגת הקואליציה: מאבק חזיתי עד כדי סכנת מלחמת אחים, או התחמקות מודעת ממאבק, בשאיפה לעקוף את סכנת ההתנגשות האלימה הרת האסון.

בתנאים אלה, למי שאחראי לעתיד החברה הישראלית ולחוסנה של מדינת ישראל מאבק חזיתי אינו דרך אפשרית. נותרה רק הדרך השנייה והיא מחייבת ענווה וסבלנות בהכרה עמוקה שבכל דרך חייבים לעצור את ההתדרדרות. כמו נורית אזהרה שנדלקת במכונית ומתריעה על חום מנוע. חובה לעצור, אחרת ילך מנוע, במצב כזה החלטת עצירה משנה תוכניות, אבל היא בוודאי אינה וויתור נצחי על יעד הנסיעה.

מה שנותר לעשות, מתוך וויתור שאינו מאבד כבוד, להתמקד בעשייה שקטה, ללדת ילדים לטעת עצים להרחיב אחיזה יהודית בכל ארץ ישראל, לפעול להרחבת ממשקי האיחוד עם ציבור יהודי גדול, במיוחד זה שמחובר רגשית למורשת ישראל.  

ובתוך כך, הימין הדתי חייב להיחלץ ממרחבי הגטו המתנשא והמבודד שבנה לעצמו במערכות החינוך ובהתיישבות. לסלול דרך אל ישראליות חדשה מסורתית יהודית, מכילת רוב יהודי מגוון, באהבת ישראל הנטועה בתודעת נס קיבוץ גלויות.

אחדות ישראל זקוקה בימים אלה לנבואת ישעיהו: "והיה ביום ההוא, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים...".

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.