[בתמונה: מבצע שלמה - פער גדול במיוחד בין קולטים לנקלטים; צילום מסך מסרטון של ארכיון צה"ל]

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

השיח בסוגיית קליטת יוצאי אתיופיה פשוט איננו יכול להיות מקצועי, כיוון שהוא נגוע בבעיות של תקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט): האמת עטופה בהרבה ניירות עטיפה אטומים, וכל מי שחורג קצת מהדקלומים ה'רגילים' נכווה.

כיוון שגם סיכויי להיכוות גבוהים, אנסה לעשות זאת בזהירות המתחייבת:

כולנו רוצים שהעליה מאתיופיה תיקלט היטב. כולנו רוצים נוכחות משמעותית שלהם בקרב האליטות בישראל, אבל "אין ארוחות חינם": זה יהיה אטי ושקשה יותר מרוב העליות האחרות, ייקח זמן רב ומשאבים רבים, ויהיה מלווה עוד בשנים רבות של הפגנות ובעימותים חוזרים ונשנים עם הממסד בכלל והמשטרה בפרט!

הממסד והתקשורת מרבים לדבר על טעויות שנעשו בקליטת העולים. אבל האמת היא שמעולם לא נעשה מאמץ ללמוד מטעויות כמו לפני העליה הזו. הבעיה איננה נעוצה בטעויות אלא בפער שבין הקולטים לנקלטים. מעולם בתולדות העליות הקודמות לא היה פער תרבותי כה גדול ביניהם.

בעוד שעליה של אוכלוסיה מודרנית ומשכילה (כמו רוב העליה הרוסית) הינה רווח נקי למדינה הקולטת (והפסד נקי למדינת האם), מתקיימת משוואה הפוכה במצבים שבהם הפער בין הקולט לנקלט גדול מידי לרעת הנקלטים. הניסיון בעולם בקליטת מהגרים - בנתוני פתיחה כאלה - מלמד שזה עניין של מספר דורות, והשקעות עתק, עד שהפער ייסגר, אם בכלל. בינתיים - גם הקולט וגם הנקלט סובלים.

המעבר ממבנה שבטי קהילתי לחיים מודרניים הוא מהפכה שהורסת את ההיררכיה הקהילתית והמשפחתית: המבוגרים - שעל עצותיהם נשענו בעבר - הפכו בעולם החדש לבלתי רלוונטיים. הצעירים מסתגלים מהר יותר, אולם הם חסרי סיכוי לפלס את דרכם ביחס לצעירים מקומיים. הילדים הקטנים גדלים לתוך המציאות הכאוטית הזו והולכים גם הם לאיבוד. היחלצות מהמערבולת הזו היא עניין של דורות.

[בתמונה: זה התחיל בחיוכים... שר החינוך דאז יצחק נבון, עם תלמידים יוצאי אתיופיה; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Government Press Office לאתר flickr]

זו הסיבה שמנהיגי ישראל מושכים במשך שנים את עליית הפלאשמורה מאתיופיה: ככל שישפכו כסף על הקליטה, (וגם תקציב הוא בעיה...), במשימת הקליטה הזאת אי אפשר להצליח. פערי התרבות וההשכלה גדולים מידי. דור ההורים לא יסתגל, ולא יצליח לצאת ממרכזי הקליטה. הצעירים ללא השכלה מתאימה יוכלו לעסוק רק בעבודת כפיים... משפחות תתפרקנה, הצעירים יתדרדרו לפשיעה, וייקחו עוד שני דורות לפחות עד שהעדה תתחיל לראות את דרך המלך...

את האמת המרה הזו ניתן להקהות איכשהו דרך השלטת תרבות של כור היתוך במקום הרב תרבותיות שמקשה על ההתאקלמות, ושליחה המונית של הילדים לפנימיות, על מנת שיפנימו את תרבות המקום ויתערו בה. אבל, במציאות של היום אין לזה סיכוי...

ההבנה הזועומדת ביסוד ההתנגדות הנמשכת של הממסד להמשיך ולהעלות את בני הפלאשמורה. עוד עולים עם פער דומה לעולי אתיופיה שכבר הגיעו, משמעה מאמץ סיזיפי נוסף, שהוצאותיו עצומות וסיכויי הרווח ממנו אפסיים. שהרי - ישקיעו ככל שישקיעו - לא יירחק היום, ואלה שיברכו אותם על ההעלאה ארצה יתהפכו ויטיחו בהם את כישלון הקליטה.

מול הנימוקים הללו עומדת קואליציה שאינה מאפשרת למקבלי ההחלטות סיכוי גדול לנצח:

• יהדות ארצות הברית רואה במאבק הזה ייעוד, ולא תרפה עד שאחרון העולים יגיע מגונדר.
• הציונות הדתית שקולטת אותם לחינוך הדתי מרוויחה בוחרים לפחות לעונה אחת של בחירות, עד שהרוח תשנה את כיוונה;
• המנהיגות של יהודי אתיופיה - ששטמה בעבר את בני הפלאשמורה (הקבוצה שהתנצרה, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, ובשלב מסוים הצטרפה לרדיפת היהודים באתיופיה) - רואה בהם היום נכס, כי במאבק נגד הממסד, לגודל יש משמעות, וכל עולה מאתיופיה מגביר את האלקטורל של הקהילה ואת כוח המיקוח שלה. עצם המילה פלאשמורה נחשבה בעבר בפי דוברי העדה לכינוי גנאי. כולם יהודים וכולם חייבים להגיע, ויפה שעה אחת קודם.
• ודעת הקהל בישראל, שבניגוד לדקלומים, איננה כה גזענית כפי שנדמה, ושרוצה באמת לראות כל יהודי פה אצלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה.

המשמעות היא שיהיו עוד הרבה מקבלי החלטות כמו המפכ"ל שיכנסו למלכודות הפוליטיקלי קורקט, כשהם מכים על חטא ומתנצלים על טעויות, שהן בעצם תהליך טבעי של התהוות במצב של פער בלתי אפשרי בין קולט לנקלט... השר לביטחון הפנים, גלדע ארדן, היטיב לבטא את האנומליה הזו בציוץ בפייסבוק: "רק אצלנו", כתב ארדן, "מפכ"ל מודה - שהופעל שיטור יתר נגד יוצאי אתיופיה, ושצריך לסגור תיקים כדי לתקן את העוול - ומואשם בעצמו בגזענות"... 

[בתמונה: ציוץ של השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן]

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]