תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 45 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 45 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה, בראש המאמר: למה ראש עיריית חיפה שותקת?

פנחס יחזקאלי: למה ראש עיריית חיפה שותקת על התבזותה המתמשכת של חיפה? את הפיכת חלק משכונותיה לא בטוחות לתושביהן? איך ראש העירייה לא הרעישה עולמות כדי לכפות עם ארגוני הביטחון לתת ליבם למתרחש בעיר? בעוד חיפה הולכת ומשנה את זהותה הלאומית והפלילית, התמקד הכיסוי החדשותי בשנים האחרונות בחזירי הבר, וחשוב לשאול: האם שתיקתה של ראש עיריית חיפה נובעת ממניעים פוליטיים?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: למה ראש עיריית חיפה שותקת?

*  *  *

כרזה שנייה: האבסורד שיצר מערך הגיוס והשיבוץ של צה"ל

השתנות פניהן של קבוצות העילית הישראליות - והכניעה של צה"ל לאינטרסים שלהן (שיבוץ בניהן בתפקידים 'מסדרי עתיד' - יצרה מצב אבסורדי הגובל בסיכון ביטחוני, שבו ריכוז המגמות הפוסט ציוניות בצה"ל, מתרכז דווקא ביחידות העילית שלו...

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1.

כרזה שלישית: פרדוקס הרפואה בישראל

מדינה שבה שוקדים רבים כל כך על איכות הרפואה הנלמדת, ואיכות הרופאים הבוגרים - זו העומדת בסטנדרטים בינלאומיים מהגבוהים בעולם בלימודי הרפואה, ואשר הלימודים בה ממומנים בה מכספי ציבור - מנפיקה בשל מחסור ברופאים 60% מהרישיונות לעסוק ברפואה לסטודנטים בוגרי חו"ל (74% מהם בדרום), שלא עמדו בתנאי הקבלה בארץ, אשר רובם מגיעים מאוניברסיטאות, או שדות קליניים שלא עברו אקרדיטציה (61% מהרופאים בדרום) ...

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: אירית פרץ: רק חיזוק כוח האדם המקומי יפתור את בעיית היצע הרופאים הנמוך בדרום!

כרזה רביעית: אם הייתם טייוואנים, האם הייתם סבורים שארה"ב תחלץ לעזרתכם השנה, אם סין תתקוף?

שנת הבחירות בארה"ב היא הזדמנות לסין לפלוש לטייוואן. האם הטייוואנים יכולים לסמוך על ממשל ביידן, על סמך התנהלותו במזרח התיכון?

• בתחילת הקדנציה מנע ממשל ביידן ניצחון סעודי על החותים, (בין היתר) ע"י הוצאת החותים מרשימת ארגוני הטרור ועצירת המכירה של נשק התקפי לסעודיה. עתה הם מבקשים מהסעודים להצטרף לקואליציה להבטחת השיט, שעושה הכל לא להחריף את העימות...
• בגזרתנו, מנעו האמריקנים תקיפה מקדימה בצפון, בדרך פי הנראה להסכם בעייתי בלשון המעטה, ומוודאים בדרום שההישג הישראלי יהיה מינימלי, אם בכלל.

מה דעתכם?

כרזות 6-5: נתניהו בטח מצטער שלא שמר לעצמו את תפקיד שר הביטחון

העימותים החוזרים בין שר הביטחון לראש הממשלה מובנים בהגדרות תפקידיהם. על כן, העדיפו ראשי ממשלה רבים להחזיק גם בתיק הביטחון, וידעו למה:

• השר אחראי על הצבא מצד הרשות המבצעת; אבל, החלטה על פעולות צבאיות נמצאת באחריות ראשי הממשלה או הממשלה כולה.
• השר מייצג את הצבא בממשלה ובכנסת, אבל אין לו סמכות כלפי הצבא, שניהולו נתון לפי החוק לרמטכ"ל.

הביטחון לא היה מעולם בראש מעייניו של בנימין נתניהו, לאורך הקדנציות הארוכות שלו. גם ההבנה שלו באסטרטגיה צבאית ובממשקים שלה עם האסטרטגיה המדינית מוגבלת. אין ארוחות חינם, והגיע הזמן לשלם את המחיר! 

כרזה שביעית של האלוף במיל' גרשון הכהן: לישראל היה 'צבא-עם' כבר ביציאת מצרים

כותב האלוף במיל' גרשון הכהן: בני ישראל יוצאים מארץ מצרים חמושים בנשק ככתוב בפרשת בשלח "וחמושים יצאו בני ישראל מארץ מצרים" והשאלה הנשאלת גם ע"י מפרשים רבים, מדוע הם זקוקים לנשק והם הרי יוצאים בסיוע אל-עליון בנסים גלויים עם עמוד ענן ביום לכוון את דרכם ועמוד אש בלילה להאיר להם.

על כך עונה החת"ם סופר "מכאן שאין סומכים על הנס", זו חובתם לצאת חמושים. בהשקפת עולמי, כפי שהתלמוד מחייב אדם ללמד את בנו מקצוע כדי שיוכל לפרנס עצמו וחייב ללמדו שחייה כדי שיוכל לשרוד את סכנת גלי הים, כך חייב אדם ללמד את בנו גם לשאת חרב ולהלחם.

כמה רלוונטי לימינו אלה!

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: מרד קבוצת וגנר כמקרה בוחן לצורך במודל צבא העם.

כרזה שמינית: לחסום עבודה פלסטינית? שלא יעבדו עליכם!

במסגרת התוכניות 'ליום שאחרי' (במקום להילחם במונופולים, כמו שהבטיח...), מגבש לו השר ברקת מחנה, ותוקף את החלטות נתניהו וגלנט על הכנסת פועלים פלסטינים.

אבל הרי רוב העם נגד. אז למה זה פופוליזם? כי המשק הישראלי, כמו הפלסטיני, מכור לעבודת פועלים פלסטינים. עד שניגמל, הם תקועים לנו בגרון, לא לבלוע ולא להקיא, ולא ראינו כותרת כמו "נגמול את המשקים הישראלי והפלסטיני", כי זה מסר מורכב ותוכנית ארוכת טווח, בעוד המטרה להשיג רווח פוליטי במסר ליניארי שקרי, שאין דרך ליישמו עד שהגמילה לא תטופל!

אז, שלא יעבדו עליכם...

• המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': פנחס יחזקאלי: מלכוד העבודה הפלסטינית בישראל – לא לבלוע ולא להקיא.

כרזה תשיעית: האובייקטיביות האוניברסלית של עובדי הציבור הבכירים

הסיפור הנוכחי התרחש בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, על ערעור בית הספר הפרטי "איברהימיה" ובית הספר "אל־אימאן" שבמזרח ירושלים נגד החלטת משרד החינוך לבטל את רישיון המוסד שלהם. זאת, לאחר שנמצא כי הם מלמדים תכנים שיש בהם חומרי הסתה נגד מדינת ישראל. במהלך הדיון, טענה השופטת, כי גם בתנ"ך יש תכנים שעשויים להיחשב מסיתים, ואף נתנה כדוגמה לכך את האמרה התנ"כית המוכרת "תמחה את זכר עמלק", ואת הנכתב במגילת אסתר כי על היהודים להרוג את הקמים עליהם...". השופטת טענה שהדברים הוצאו מהקשרם, אולם אנחנו פה בהקשר אחר...

הסיפור הזה מאפיין את התרבות שלפיה פועלים בכירי המינהל הציבורי בישראל, שעטו על עצמם גלימה 'אובייקטיבית' אוניברסלית, כאילו הם מהאו"ם (או"ם וירטואלי, לא הנוכחי כמובן, שבינו לבין אובייקטיביות אין מאומה).

במלחמת הדת הנוכחית - שבה הורגים אנשם שמציירים קריקטורה של הנביא מוחמד - אין מקום לאוניברסליות הזו. זו מדינה יהודית ודמוקרטית. יהודית לפני, כי אם לא תהיה יהודית, גם לא תהיה דמוקרטית... 

אתם חושבים שבכירי המינהל הציבורי יודעים את זה?

כרזה עשירית של האלוף גרשון הכהן: ככה לא תהיה התיישבות!

המאמץ לפיתוח ההתיישבות בכל אזורי הסכנה, חייב לשוב למקומו הראוי בסדר העדיפויות של הביטחון הלאומי הישראלי, אבל בסוגיית הדרך, קיימת מחלוקת מהותית:

אנשי פורום קהלת דוגלים בצמצום מעורבות הממשלה בכל תחומי המשק, גם בתחומי ההתיישבות. אבל, בתנאים שהתפתחו בגבול הצפון, מי לדוגמה יבוא לבנות ביתו במושב שתולה, כאשר משרד השיכון - בחישוב עלות פיתוח התשתיות המושת על המתיישב - משווק את המגרש במחיר של כ-400,000 שקל?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: חידוש ההתיישבות – מאמץ לאומי, לא מגזרי.

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף, הכרזות (הפוסטרים) על פוליטיקה, צבא ומדינאות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף, הכרזות (הפוסטרים) על פוליטיקה, צבא ומדינאות, ייצור ידע, 10/12/20.