גרשון הכהן: אין ציונות בלי משיחיות

תקציר: אחת הטכניקות האפקטיביות; בעולם המדיה, הפרסום והשיווק היא לשבש מושגים ש'מפריעים' לך, בדרך של הקניית משמעות שונה, שלילית. כך למשל, בתגובה לפיצוץ תפילות יום הכיפורים 2023, בכיכר דיזנגוף, ע"י אנשי המחאה, הצביעו ראש עריית תל אביב רון חולדאי, ויאיר לפיד, יחד, על אשמת "גורמי קיצון דתיים ומשיחיים"... מדוע? כי אין ציונות בלי משיחיות.

[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים...  התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 29/9/23. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

לוגו העיתון מקור ראשון
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

אחת הטכניקות האפקטיביות; בעולם המדיה, הפרסום והשיווק היא לשבש מושגים ש'מפריעים' לך, בדרך של הקניית משמעות שונה, שלילית [להרחבה בסוגיה זו, לחצו כאן]. כך למשל, בתגובה לפיצוץ תפילות יום הכיפורים 2023, בכיכר דיזנגוף, ע"י אנשי המחאה, הצביעו ראש עריית תל אביב רון חולדאי, ויאיר לפיד, יחד, על אשמת "גורמי קיצון דתיים ומשיחיים"...

מדוע? כי אין ציונות בלי משיחיות. הם בטח לא התעמקו במחלוקת העקרונית בין הרמב"ם לרמב"ן על מאפייני ימות המשיח. רזי הרעיון המשיחי ככל הנראה לא ממש נוגעים לחייהם. הם משתמשים במילה "משיחיות" בעיקר כמילת גנאי מעוררת הסתייגות. אבל הציונות במקורות השראתה - במיוחד בין מנהיגי הציונות ממזרח אירופה - הייתה מראשיתה לגמרי משיחית.
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים...  התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

הרעיון המשיחי כגורם מניע ומאחד

כראש ממשלה בעשור הראשון למדינת ישראל במאמר על הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות, חזר בן גוריון והדגיש את תפקיד הרעיון המשיחי כגורם מניע ומאחד שהביא להקמת המדינה. כך כתב: "חזון גאולה משיחית של עם מפוזר בעולם, הקים מדינת ישראל." ("ישראל והתפוצה" עמ' 186) "תקומת ישראל הוכיחה כי חזון הגאולה המשיחי שפעם בלב העם היהודי, בכל הדורות, לא היה חזון בדים, אם כי רק אפס קצהו נתקיים בימינו." (ישראל והתפוצה" עמ' 194)

בנאום שנשא במועצת מפא"י ניסן 1951, סיים במילים: "אנו חיים בימות משיח... נגאלנו משעבוד מלכויות ובאו ימות המשיח. המשיח עצמו טרם בא, כי לא הושלם דבר קיבוץ הגלויות. אולם הגיעו ימות המשיח ויחד עמם באו חבלי משיח...עלינו לעשות מאמץ להתגבר על החבלים האלה ולמעטם...ההכרעה העומדת לפנינו במי נאמין? למי נעבוד? ופועלי ארץ ישראל צריכים להכריע קרמלין או ירושלים. והעם כולו היושב בציון צריך להכריע: עגל הזהב או משיח." (חזון ודרך עמ' 135)

נאמנותו המשיחית של בן גוריון התבטאה באורח המעשי בו הגדיר כבר בשנת 1937 את מטרת הציונות: "המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה של עם ישראל בארצו, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית". (במערכה א' עמ' 190)

בהרצאת ליל שבת- 17.2.1961- בקיבוץ חולדה, הפילוסוף פרופסור רוטנשטרייך קרא: "לשים קץ לתקופת המשיחיות, הפוקדת את ישראל זה קרוב לחמש עשרה שנה" והוסיף: "עלינו לעבור לפסים שגרתיים של מדינה אפילו אנו מדינת היהודים" (מתוך "למרחב" 20.2.1961) בתגובה הכריז בן גוריון: "אל ילמדונו שתקופת המשיחיות עברה, כי אם היא עברה לא יהיה לנו קיום." (בישיבת מרכז מפא"י, 19.3.1961)

בן גוריון המשיך בכך קו עקבי שבו דבק מראשית דרכו המנהיגותית. בימי מלחמת העולם הראשונה, בשהותו בניו יורק כתב: "מתוך תהום המחשכים שאפפו את עמנו בשעת חירום זו, הולך ובוקע קו אור. שאיפת הגאולה מפלסת לה נתיב בלבב האומה. 'נתעורר המת נזדעזע המת'. הקטסטרופה האיומה, היותר גדולה בדברי ימינו, אחרי מפלת בר כוכבא, שבאה עלינו, עוררה סוף סוף את העם, ובתוך הסערה מגיע אלינו קול שופרו של משיח." (ניו יורק, ספטמבר 1915)

מומלץ להשוות את מבטו של בן גוריון למבטו באותם הימים, של גדול רבני ליטא ר' חיים מבריסק: מספרים שהגיע אליו יהודי בימי המלחמה, סיפר על כל הצרות הפוקדות את עם ישראל וסיים ואמר: "ומי ייתן ויהיו אלה חבלי משיח". ענה לו ר' חיים מבריסק, "חיים של יהודי אחד, דוחים חבלי משיח"...

נקודת השוואה זו, מזמינה מאליה עיון בקרבה ההולכת ונרקמת בין ישראלים ליברלים נטולי משיחיות לבין חרדים, בגישתם הבסיסית לתכלית החיים בארץ ישראל.
[התמונה המקורית: דוד בן גוריון. צילום: פאול גולדמן, לע"מ. הכרזה: ייצור ידע]
[התמונה המקורית: דוד בן גוריון. צילום: פאול גולדמן, לע"מ. הכרזה: ייצור ידע]

המתנגדים למשיחיות מבקשים לספר מחדש את הסיפור הציוני כסיפור שהושתת מראשיתו על הגיון חילוני נטול משיחיות דתית

באחרית ימיו כתב עמוס עוז: "מי שמנסה לטשטש או להשכיח את העובדה ששיבת ציון בזמננו, בניין המושבות הקיבוצים והערים, לא באה מידי המשיח, אלא דווקא מידי תנועה פוליטית חילונית, פרגמטית מודרנית, מאיים בכך על עצם הזהות היהודית שלי ושל אחרים כמוני. מאיים למחוק אותנו." (שלום לקנאים, עמ'82). כאן טמון המרחק הקוסמי בין מבטו היהודי משיחי של בן גוריון על גאולת ישראל, לבין המבט שמבקשים לקבע עמוס עוז וממשיכיו.

ההסתייגות העכשווית ממשיחיות, מבקשת למעשה, למקם את הקיום הישראלי בתווך ניטרלי נטול חובת חזון יהודי בעל ביטוי ממשי בסדר היום המעשי של ניהול המדינה.  התנהלות מנהיגותית ישראלית מנותקת ממטעני חזון משיחי, מזמינה כך בירור נוקב וביקורתי על אופק החזון המשותף לחיי עם ישראל במדינתו.  זו בימים אלה סוגיית העומק המניעה את מאבקי זהותה של החברה הישראלית.
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים...  התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

עם הדיבור על משיחיות, תמיד שואלים ומה המשמעות המעשית, כיצד זה מתבטא כדרך חיים? 

בצורה הפשוטה משיחיות היא התשתית לתקווה גם במצבים בהם נראה כי אפסה כל תקווה. כך כתבה נעמי שמר בעיצומה מלחמת יום כיפור: "עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד, כל שנבקש לו יהי..."  בממד הרציונלי מהו מפרש לבן קטן מול ענן שחור המבשר סופה? ולמול הענן השחור, הרעיון המשיחי הוא שנותן לאדם להיאחז בזיק התקווה הטמון במפרש הלבן באופק.

זה לא רק המלצה לאחיזה מתמדת בתקווה. זו גם הכוונה לקבלת החלטות וניווט אסטרטגי בתנאי מצוקה ואי וודאות, כאשר התבונה הצרופה עלולה לחסום כל יוזמה לפעולה. הרצון להכיל את כל מה שעוטף את האדם בחייו באמצעות התבונה השכלית הוא תוצאת ״אכילת עץ פרי הדעת״ מאז האדם הולך שבי אחר המאמץ להעמיד את כל הווית חייו על תבונה שכלית. שפינוזה במידה רבה בהשפעת תורת הקבלה הציג דרגת הכרה שמעל לשכל התבוני והיא האינטואיציה והדמיון. כל הרומנטיקה האירופית במיוחד הגרמנית מבוססת על בשורת שפינוזה שמבקשת להדגיש שהתבונה השכלית כולל התבונה המדעית הם דרגת הכרה נמוכה למול הדמיון.

גם את כל הכשל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים אפשר להסביר כנובע מהסתמכות יתר על התבונה השכלית. כי באמת מההיבט הלוגי כשלעצמו, לא היה נכון לסאדאת לצאת למלחמה:

ההנחה הראשונה ביחס אליו קבעה שתכלית היציאה של סאדאת ביציאה למלחמה היא השבת כל סיני לידי מצרים. והיא הייתה נכונה.
ההנחה השנייה קבעה שאין בכוחו הצבאי של סאדאת לכבוש את כל סיני וגם הנחה זו הייתה נכונה.

שתי ההנחות יחד מוליכות לוגית למסקנה שלא רציונלי לסאדאת לצאת למלחמה. כאן מגבלת הממד הלוגי. תורת הקבלה בניגוד לרציונליות הלוגית, בנויה על ההכרה שיש ממשות קריטית לסוג של הכרה אנושית ומבט שמעל ללוגיקה. סאדאת פעל מעל ללוגיקה כפי שבן גוריון בהחלטתו הנועזת בתש״ח להכריז על הקמת מדינת ישראל פעל מעל ללוגיקה. כאן מונח בתמצית הממד המעשי בתפיסה המשיחית. בן גוריון היה משיחי וגם סאדאת היה משיחי ושניהם הצליחו.

[בסרטון: אגם בוחבוט - לו יהי... בצורה הפשוטה משיחיות היא התשתית לתקווה גם במצבים בהם נראה כי אפסה כל תקווה. כך כתבה נעמי שמר בעיצומה מלחמת יום כיפור: "עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד, כל שנבקש לו יהי..."  בממד הרציונלי מהו מפרש לבן קטן מול ענן שחור המבשר סופה? ולמול הענן השחור, הרעיון המשיחי הוא שנותן לאדם להיאחז בזיק התקווה הטמון במפרש הלבן באופק]

הרעיון המשיחי בוודאי לא מתיר לאדם להתעלם מתנאיי המציאות

על אשמת העיוורון לתנאיי המציאות מבוססת כל ההתנגדות למשיחיות בהצגתה כמובילה להתנהלות בלתי רציונלית. אבל המשיחיות מציעה בנקודה זו מבט נוסף על המציאות, מבט שמעבר לכל מה שניתן לתכנון סיבתי הנדסי. את המבט הזה ניתן ללמוד בניתוח הצלחתו הכלכלית של רמי לוי. כשיצא לדרך, לא הייתה יכולה להיות לו תכנית עסקית שמתווה דרך להתפתחות ממצב של בסטה במחנה יהודה, אל כל מה שמוחזק בידיו כיום. הוא הצליח מכיוון שבכל צעד יוזמתי חדש קלט את הפוטנציאל החדש שנוצר שלא היה קיים קודם לפעולתו.

פעולה משיחית היא בהיבט זה פעולה שיודעת להיחלץ באופן רציונלי מן החסמים הלוגיים של המציאות הנתונה. כך נכנס בן גוריון אל מלחמת העצמאות בידיעה ברורה שאין בידיו יכולת לתכנון המהלכים מנקודת פתיחתה עד לנקודת הסיום. הוא פשוט העז להתחיל באמונה שמתוך החיכוך תתהווה מציאות שתתווה לו את הדרך להמשך. כך עבר בניהול המלחמה, ממערכה למערכה כאשר תנאי סיומה של מערכה אחת כמו מבצע נחשון, הופכים לנקודת מוצא לתכנון המערכה הבאה.

המשיחיות בסיפור הזה מתבטאת ביכולת להחזיק חזון שעל פניו בנקודת המוצא נראה בלתי ניתן ליישום. מה שניתן ליישום הוא היכולת להציב קו מנקודת ההווה אל עתיד נכסף. הקו הזה מופשט ורעיוני, אבל בעצם הנחתו של קו זה, משתנה נקודת המבט המובילה לקבלת ההחלטות ביחס לתנאיי המציאות. כפי שאמר מאו צה טונג: "גם מסע של אלף מיל, מתחיל בצעד אחד קטן" הרעיון המשיחי מתבטא כאן בכוח שהוא מעניק לפתוח במסע.

[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים...  התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את המשיח, הנכנס בשערי ירושלים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *