תקציר: לקח אחד מרכזי שהוצג בשנים האחרונות שוב ושוב ונדחה, הוא הערכות האזרחים ביישובי הספר להגנה עצמית, במסגרת מה שהוכר בתולדות צה"ל במונח "ההגנה המרחבית". במצב השגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב. גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה. ללקח זה יש משמעות מידית להגנת יישובי הספר ביתר הזירות.

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שלישי אודות הצורך הישראלי בהגנה מרחבית. למאמרים קודמים לחצו:

• גרשון הכהן: ההגנה המרחבית בסְפַ‏ר – חיונית כתמיד;
• גרשון הכהן: ההגנה המרחבית ביישובי הספר- חיוניות מערכתית מחודשת.

* * *

גם בשנת היובל לאוקטובר 1973, החברה הישראלית עדין רחוקה מהבנת מלוא משמעויותיה של אותה המלחמה. את משמעות המלחמה שפרצה אתמול בנגב המערבי, בוודאי קשה לגבש בשלב זה. יש לשער כי יד איראנית הייתה בתכנון מתקפת הפתע של חמאס. ברור שאירוע כזה מחייב תיאום עם מאות פעילים ולצה״ל המשוכלל - במיוחד ביכולות המודיעין - לא הייתה התרעה ממשית.

שוב ושוב המערכת הביטחונית הישראלית מתגלה כחסומה להבנת החשיבה של אויב מוכוון אמונה. גם ישראלים דתיים חובשי כיפה, מעולם לא הבינו קבלת החלטות בגישה המוכוונת אמונה ג'יהאדית. שוב ושוב קורסת לעיננו הקונספציה הנאורה שבונה על מנופים כלכליים ופיתוי השגשוג כאילו באמת ״כל בני אדם שואפים לאותו דבר…״ ממש לא!! בני אדם, במיוחד במרחב בו ממוקמת מדינת ישראל, שואפים למשמעות בחייהם הארעיים ואין בעבורם משמעות גדולה ממלחמה למען אל אקצה והארץ הקדושה.

הטילים מצוינים להרתעה... אך הם לא משחררים את האדמות

באוגוסט 2022, מפקד משמרות המהפכה האיראני חוסיין סלאמי תיאר בתמצית פשוטה את רעיון המלחמה המשולבת נגד מדינת ישראל: "הפלסטינים מוכנים למאבק קרקעי... הטילים מצוינים להרתעה... אך הם לא משחררים את האדמות. יש להציב כוח רגלי על הקרקע, ולשחרר את האדמה צעד אחר צעד... אנשי חיזבאללה ופלסטין ינועו על הקרקע במבנה צבאי אחד." מה שקרה אתמול הוא קדימון למימוש רעיון זה.

בשעה זו, הצטרפות חיזבאללה ללחימה בזירה הצפונית, תלויה ועומדת. היא ממתינה במידה רבה להתפתחות הלחימה בזירה הדרומית. בהמתנה דרוכה כזו נמצאות גם זירת יו"ש וזירת הפנים.

מהיבט זה, מדינת ישראל נכנסת למלחמה שאת קיצה קשה בשלב זה לשער. היקף הפגיעה חסרת התקדים בתושביי היישובים בקו החזית, לא מאפשר למדינת ישראל לסגור את האירוע, בלי מהלומה ממוקדת והישג צבאי ממשי נגד הנהגת חמאס וצבאה. התודעה הישראלית מחויבת במצב זה, לתודעת חירום, במציאות מורכבת המתנהלת בתנאיי אי ודאות אסטרטגית. זה טבעה של מלחמה כמצב תקדימי, החורג מעבר לכל מה שניתן לניהול בתודעת "ניהול סיכונים".

בשעה גורלית זו, כמו בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, מאמצי המערכת הביטחונית חייבים להתמקד בניהול המערכה. לא להיות מוסחים להתבוננות ביקורתית בחיפוש אחראים לכשלי המערכת. ובכל זאת, לקח אחד מרכזי שהוצג בשנים האחרונות שוב ושוב ונדחה, הוא הערכות האזרחים ביישובי הספר להגנה עצמית, במסגרת מה שהוכר בתולדות צה"ל במונח "ההגנה המרחבית". ללקח זה יש משמעות מידית להגנת יישובי הספר ביתר הזירות.

הגנת יישובי הספר – פער מערכתי

במצב השגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב.  גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה. 

בעבר, הוקמה ביישובים מערכת ביצורים להגנה על בסיס תושבי המקום, בארגונם הצבאי כמגויסי מילואים, במסגרת ההגנה המרחבית. באגרת מטעם הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן הבהיר:

"במונח הגנה מרחבית, משתמשים על מנת לאפיין שיטה לאומית להבטחת גבולות ומקומות יישוב, שיטה הנשענת בעיקרה על תושבים מקומיים, שהמסגרת הכללית מכשירה אותם לתפקידם זה על ציודם בנשק לסוגיו השונים, אימונים וביצורים... כאשר נשאלת השאלה מדוע לא נחזיק במקומות חיוניים כוחות צבא, התשובה היא, כי צבאנו הסדיר מצומצם בהיקפו, ויעילותו נמדדת בניידותו וכוחות המילואים צריכים להתגייס ולנוע להיערכותם המתוכננת מראש בצירי תנועה חופשיים ושליטה עליהם היא תנאי לכך שהדבר הזה אכן יתבצע במועדו ובסדר.

יישובי ההגנה המרחבית הם הצבא הסדיר המקומי. הם צריכים להבטיח שליטה והם צריכים למנוע מהאויב שיבוש מערכותינו במקרה מלחמה. לכן חיוניים ביותר מיקומם הטקטי בשטח, ציודם בנשק חדיש, אימון תושביהם למשימתם והפיכתם ליישובים מבוצרים כהלכה."(אגרת הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן)

צורת התארגנות זו ביישובי הספר חדלה להתקיים לא רק מכיוון שהלכה ודעכה עם הזמן, אלא בעיקר מכיוון שהנהגת צה"ל והמדינה חדלו להאמין בה. אולם בתנאים החדשים שנוצרו, בסיכוי המתגבש לפריצת מתקפת האויב בהפתעה, יישובים סמוכיי הגבול, כמו גם יישובים מבודדים בגליל ובנגב, זקוקים למענה הגנתי מקומי מידי.

המענה המוצע כיום סובל משתי בעיות יסוד:

• הראשונה, פריסת הכוח הסדיר להגנת היישובים בספר, תלויה בהתרעה מודיעינית שלא מובטח כי תתקבל בעיתוי המתאים. עלול להיווצר פער זמן בין פריצת התקפת האויב לבין הגעת הכוחות להגנה.
• השנייה, פריסת כוחות העילית הסדירים להגנה, פוגעת בזמינותם של כוחות אלה למהלכים התקפיים נדרשים לתוך שטח האויב.

בניגוד למורשת העבר, לא זו בלבד שהמתיישבים ביישובי הספר אינם מאורגנים יותר כרכיב מערכתי במגננה, מערכת הביטחון מתכננת לפנות אותם בשעת חירום, במסגרת תכנית כוללת לפינוי אזרחים מקווי העימות בגבול הצפון ובגבול עוטף עזה. בסוגיה זו, מה שהתרחש בבוקר שמחת תורה 2023, מחייב את מערכת הביטחון לבחינה מחודשת ומידית של כל שיטת ההגנה ופינוי האזרחים ביישובי קו העימות.

שילוב המתיישבים המקומיים במערכת המאמצים הביטחוניים, הייתה תפיסת הביטחון המורשתית מאז ראשית הציונות, והיא ממשיכה להיות נחוצה ואפקטיבית גם היום. כמובן נדרש לכך לא רק מאמץ לארגון וחימוש מחודש של התושבים, אלא גם כינון מחודש ושיבה אל אתוס השליחות החלוצית בספר.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג, 'קבלת החלטות';
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• הרחבת המושג: 'אי ודאות';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.