תקציר: מצבה של מדינת ישראל בימים אלה, כמובן איתן פי כמה ממצבה של מדינת ישראל שאך נולדה בימי תש"ח, אבל מבחנה המנהיגותי של ההנהגה הישראלית מחייב גדלות בשיעור הקומה הרוחני והניהולי הנדרשת להנהגת אומה במלחמה קיומית.

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 13/10/23. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

המהלומה שספגה מדינת ישראל היא חסרת תקדים והיא נדרשת למענה חסר תקדים בכל הממדים גם בציפייה למנהיגות לאומית ראויה לגודל השעה. האומה הישראלית מלוכדת לנוכח ההכרח לנצח ומייחלת בשקיקה לגילוי מנהיגותי בשיעור הקומה של צ'רציל ובן גוריון בשעותיהם הקשות.

מצבה של מדינת ישראל בימים אלה, כמובן איתן פי כמה ממצבה של מדינת ישראל שאך נולדה בימי תש"ח, אבל מבחנה המנהיגותי של ההנהגה הישראלית מחייב גדלות בשיעור הקומה הרוחני והניהולי הנדרשת להנהגת אומה במלחמה קיומית.

לניהול המלחמה יש רמטכ"ל ומערכת צבאית וביטחונית, שהצליחה בתוך ימים אחדים להתאושש ולהתארגן בגיוס מילואים מלא במוכנות למלחמה בכל הזירות. אבל ההנהגה הלאומית מחויבת מול הצבא והעם להרבה מעבר להכוונת ולאישור מטרות המלחמה. היא מחויבת לתווך לעצמה ולעם את המציאות שהשתנתה בהרף עין, מחויבת לספר סיפור פשוט ומלכד בשאלות על מה נלחמים ומיהו האויב.

לסיפור הזה ממד פיזי צבאי וממד תרבותי רוחני

הממד הצבאי כמתווה לרעיון המלחמה של האויב, תואר על ידי מפקד משמרות המהפכה האיראני חוסין סלאמי, באוגוסט 2022: "הפלסטינים מוכנים למאבק קרקעי. זו נקודת התורפה של ישראל. הטילים מצוינים להרתעה...אך הם לא משחררים את האדמות. יש להציב כוח רגלי על הקרקע, ולשחררה צעד אחרי צעד...אנשי חיזבאללה ופלסטין ינועו על הקרקע במבנה צבאי אחד". 

בתיאור זה טמון יסוד רעיון המלחמה של המערכת האזורית אותה הגה ועיצב קאסם סולמני האיראני: בבניית מעטפת אש וכוחות קומנדו מסביב למדינת ישראל. מדינת ישראל - שהמשיכה לתפוס את איומי המלחמה במתכונת מלחמות המאה הקודמת, ממלחמת העצמאות עד מלחמת יום כיפור - התקשתה לקלוט את משמעות האיום הקיומי החדש שהתהווה בתפיסת המלחמה, שעוצבה בידי איראן.

אין איום קיומי? אהוד אולמרט מטיף לקצץ בתקציב הביטחון

באפריל 2021, פרסם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט מאמר ב'מעריב', תחת הכותרת "צה"ל זקוק בדחיפות לשורה של שינויים מהירים, כואבים ותובעניים", ובו טען כי בעידן השלום עם מצרים וירדן, ועם קריסת צבא סוריה במלחמת האזרחים, תם עידן האיום של צבאות מדינתיים:

"... צה"ל זקוק לרפורמה מהירה, כואבת ותובענית...  מדינת ישראל צריכה צבא קטן וקומפקטי יותר מכפי שהוא היום... אין לי כלל ספק כי צה"ל אינו זקוק לתוספת כוח אדם... אני מזמין את כל מומחי הביטחון בישראל להגיב על קביעה זו, ואולי גם לפתוח בדיון ציבורי כדי לנקות את השיח בסוגיה זו מהיבטים שאין בינם ובין ביטחון ולא כלום. הצורך בשירות חובה - שהיה נכון למציאות החברתית והתכתב עם האתוסים הלאומיים של שנות ה־50 וה־60 - השתנה לחלוטין... ההוצאות המיותרות במערכת הביטחון הגיעו בשנים האחרונות לממדים חסרי תקדים... במילים אחרות: היה זה אהוד ברק שאמר שאנחנו זקוקים לצה"ל קטן וחכם. לצערי, צה"ל איננו קטן. הוא גדול מדי ויקר מדי, וגם צרכן תקציבים ענקיים." (אולמרט, 2021).

כמוהו טענו מומחים ידועים כי אמנם נותרו איומי ארגוני הטרור, אבל הם אינם מציבים למדינת ישראל איום קיומי. בבוקר שמחת תורה, קבלנו צלצול השכמה כואב, המבשר איום קיומי מסוג חדש.

הורגלנו להתמקד באיום הגרעיני כאיום קיומי, זה שאב קשב מדיני ומבצעי ומשאבים רבים. את איומי הפלסטינים בעזה וביו"ש הדחקנו למעמד של איום משני. אבל בשילוב עם האיום של חיזבאללה מצפון, נטוותה מערכת אזורית שהפכה לאיום עיקרי. ניצחון מול המערכת הזו, מחייב את מדינת ישראל ומערכת הביטחון לשינוי פרדיגמה בכל הממדים.

גם בממד הרוחני תרבותי נדרש סיפור חדש

במשך שנים הסבירו שפיתוח כלכלי ושגשוג הם מפתח להשגת יציבות והסדרים. אלא שהנהגת חמאס מלמדת על עומק הרציונל הדתי המניע את התנהלותה. לאנשי תרבות המערב, שבמשך מאות שנים הפרידו את המניעים הדתיים מהשיקולים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים של מנהיגי מדינה, אין כלים להבנת המנהיגות של איראן, חיזבאללה וחמאס, שמגיעה לעבודת יומה מוכוונת על ידי אמונה דתית.

הנהגת חמאס בעזה, כ"אחים מוסלמים", מגלמת את השילוב האסלאמי החדש בין האינטרס הדתי, הפוליטי, האזרחי והצבאי. את הפיצול והשסע בחברה הישראלית פרשו בשנה האחרונה כאות משמים על שעת רצון ופתיחת שערי שמיים המבשרת את גאולתם. קדמו לכך, מנהיגי דת, מחשביי קיצין, שבישרו כבר לפני שנים על תקופה זו כתחילת הקץ של ישראל. לפני שנתיים התקיים בעזה כנס "אחרית הימים" בו תכננו את התנהלותם לקידום "העלמות הכיבוש". באסם ג'ראר (ראו תמונה למטה) סימן את סוף שנת 2022 כשנת ההיפוך. חלומות דתיים ונבואות הביאו להבנה כי הגיעה השעה לגילוי ההקרבה הנדרשת מהם במבחן הפעולה הצבאי [למאמר: 'נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר' לחצו כאן]. כך נקראה המלחמה על ידי מוחמד דף: "מבול אל אקצ'ה" באמונה שמתוך הקרבתם, תבוא גם ישועה קוסמית גדולה.

הבנת ההיגיון הדתי הזה, שמדריך את האויבים נחוצה ביותר עבור ההנהגה הישראלית בהכוונתה את מטרות המלחמה של ישראל. בממד הפיזי ישראל חייבת לחתור לפרוק המערכת האזורית שנבנתה בתמיכה ובהכוונת איראן. בממד הרוחני אמוני, הניצחון הישראלי במלחמה חייב להיות כל כך מובהק באופן שיחסל את תודעת "עת הרצון" של הנהגת חמאס, חיזבאללה ואיראן.

מטרת מלחמה מרכזית היא כי בסיום המלחמה תונחל למאמינים האסלאמיים אכזבה קשה, בהכרה שגם הפעם, לא הגיעה שעתם ושערי שמיים לא נפתחו להם. 

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל';
• מאמר: 'נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• אהוד אולמרט (2021), צה"ל זקוק בדחיפות לשורה של שינויים מהירים, כואבים ותובעניים, מעריב, 9/4/21.
• פנחס יחזקאלי (2022), נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר, ייצור ידע, 30/3/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.