תקציר: חמאס מנסה למוסס את המלחמה ולהפוך אותה לעוד סבב, שממנו יצא מחוזק יותר. גם חיזבאללה כבר פועל למוסס את רצועת החיץ שיצרנו, להחזיר אזרחים לבתיהם, ובעקבותיהם את חיילי כוח רדואן. בזמן שהמיקוד התקשורתי עוסק בשיבת החטופים, צה"ל חייב לתכנן מערכה חדשה בהיגיון חדש, שיש בה עליונות תפיסתית על תוכניותיו של האויב. זה מבחננו הגדול!

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

רק התחילה הפסקת האש, וכבר הופרה לאחר 15 דקות על ידי מטח טילים מעזה. גם חיזבאללה הפר כבר את הפסקת האש החד צדדית שעליה הכריז. זה לא צריך להפתיע. האויב מתוחכם מאוד והיה ברור שהוא יעמיד אותנו בפני אתגרים. אנחנו למודי ניסיון מהפרות כגון אלה. כך היה בצוק איתן וכך גם במקרים קודמים רבים, פעם אחר פעם.

במהלך הפסקת האש, חמאס יעשה שימוש בכל מנופי השפעה שיוכלו להשתמש בהם, על מנת לערער ולמרוט את עצבינו, ולהסיט את חשיבתנו מסוגיה העיקרית: המשך המלחמה, שהיא צורך לאומי קיומי.

איך ממשיכים את מומנטום המלחמה בדרום, שנעצר עם הפסקת האש? זו רחוקה מלהיות שאלה טכנית, והיא איננה רק קיום ההבטחה של הרמטכ"ל להמשיך ולהילחם הלאה. ההוא נעצר ולא ניתן להמשיך באותה צורת פעולה. עתה יש צורך לבנות מערכה חדשה, עם היגיון חדש, מהנקודה שבה יוצאים מהפסקת האש [להרחבת המושג: 'מומנטום', לחצו כאן]. 

אנחנו בבעיה גם בצפון. שם המערכת אינה סימטרית, ואזור צפון ישראל לפות בעניבת חנק. הכפריים הלבנונים בדרום לבנון שבים למקומם, כי הם אינם חוששים, שצה"ל ירה טיל לתוך ביתם, על נשותיהם וילדיהם, אבל אצלנו, לאנשי מטולה אין ערבות שזה לא יקרה. זה משאיר בעיה לא פתורה וזועקת, כי להגיע לחניתה ולמנרה כיום, זו משימה מבצעית, כמו להגיע לבופור בימי רצועת הביטחון.

גם מה שקורה ביהודה ושומרון הוא חלק מזירת המלחמה הכוללת. יש שם איומים כבדי משקל על מדינת ישראל בכלל, ועל גוש דן בפרט, ולא בגלל המתנחלים. על כן, נכון לשמר את מומנטום הלחימה שם.

הפלסטינים יודעים היטב להתמודד עם החולשה שלהם מולנו

האסלאם נותן מקום של כבוד לחולשה ולסבל. זה בסדר להיות חלש. הסבל הוא לגיטימי וחשוב, וניתנת לו חותמת הכשר דתי. עבור המוסלמי המאמין, סבל הוא חלק הכרחי מהחיים בעולם הזה, שהוא רק מסדרון לעולם הבא שכולו טוב.

כתוב בקוראן: "אללה הוא עם בעלי ה'סאבר' - היכולת לסבול לאורך זמן". 'סאבר' בערבית הוא שילוב של סבלנות בהיבט הזמן, והנכונות לסבול בהיבט התחושה. אללה איתך, אם יש בך את הנכונות לסבול קשה לאורך זמן. משמע, אם הכופרים מענים אתכם, קחו נשימה, ויגיע היום שבו אללה ייתן לכם את האפשרות לענות אותם כידו הארוכה של אללה [למאמרו של ד"ר מרדכי קידר: 'למה במזרח התיכון אדישים לסבל ולעינויים?', לחצו כאן]

קבלת החולשה כחלק מחייהם מאפשרת להם לתרגם את החולשה למקום של היגיון פעולה. כך גם עשה אנוואר סאדאת נשיא מצרים כשתכנן את מלחמת יום הכיפורים, כשבנה תכנית פעולה הבנויה על הכרה ומודעות למרחבי החולשה שלו, כמו נחיתות הצבא המצרי מול חילות האוויר והשריון הישראליים. משמע, הם יודעים להפוך את חולשתם לעוצמה, בעוד אנחנו והתרבות המערבית שלנו לא יודעים לעשות זאת.

האויב חותר למוסס את המלחמה, ולהופכה לסבב נוסף

חשוב להבין: מומנטום הלחימה נעצר, לפני שמדינת ישראל הגיעה לקו פרשת המים, שהופך סבב אלימות - נוסח הסבבים הקודמים - למלחמה. ההפוגה מנוצלת לרעה ע"י החמאס, לחידוש מערכת הפיקוד והשליטה, וליצור תמונת מצב עדכנית, בצד דחיפת האוכלוסייה בחזרה צפונה. גם חיזבאללה כבר פועל למוסס את רצועת החיץ שיצרנו, להחזיר אזרחים לבתיהם, ובעקבותיהם את חיילי כוח רדואן.

האויב מכיר את הדפוס החוזר, לפיו הישראלים תוקפים, הורסים וגורמים סבל גדול, ואז מתנתקים ויוצאים, ואז אפשר לצאת מהבונקר כגיבור מנצח, ולבנות לסבב הבא מערכת חזקה יותר. הוא עושה הכל להפוך את המלחמה לעוד סבב שבו ישרוד, יכתיב את המהלכים, יקבל תקציבי עתק לשיקום עזה, יחתור למה שהם מכנים "ביטול המצור", עם נמל ושדה תעופה בינלאומי פתוח, ובסבב הבא נפגוש אותו מאיים וחזק הרבה יותר, כמו אחרי מלחמת לבנון השנייה עם חיזבאללה.

כדי לעבור את קו פרשת המים, חייבים לחדש את המלחמה במלוא התנופה. אם לא נעבור אותו, ניכשל בהשגת מטרות המלחמה. במלחמת השחרור, דוד בן גוריון והמטה הכללי הצליחו לנצל כל הפוגה כדי להכין מערכה חדשה שונה. לדוגמה, מבצע יואב, יוצא מתוך ההפוגה, עם הכנת כוחות, כולל כוחות תגבור שהגיעו לישראל בהיטס לקראת סיום ההפוגה, בהשתתפות חיל האוויר. האם נצליח להכין בתום ההפוגה הזו מערכה שונה, בהתאמה?

בצד הצורך להתמודד עם האוכלוסייה האזרחית הזו ולאבטח את שלום חיילינו, אנחנו צריכים לצאת במערכה חדשה, שיש בה עליונות תפיסתית על תוכניותיו של חמאס, העיסוק בהמשך המלחמה יהיה מבחן גדול, בזמן שהמיקוד התקשורתי עוסק בשיבת החטופים.

סוגיית יחיא סינואר

את יחיא סינואר אנחנו צריכים לנסות ולהרוג, ויתכן אף שנצליח. אבל, צריך להבין שהוא הבטיח כבר את מקומו בהיסטוריה הפלסטינית של המאבק נגד הציונות, כגדול שבהם מאז עז א-דין אל קסאם. את מה שהוא עשה ב- 7 באוקטובר ילמדו בכל אקדמה צבאית. הוא רשם פרק מכובד בתולדות המלחמות, והוא יצא טוב, בין אם ימות ובין אם יחמוק: 

אם ימות, אם יעזוב, הוא לא יצטרך להצטדק, כמו שיאסר ערפאת הצליח לחמוק מידינו אחרי מלחמת ששת הימים כשחמק לירדן, במבצע כראמה ובמלחמת שלום הגליל כשפונה מלבנון.

החמיקה היא לגיטימית, והיא חלק בלתי נפרד ממה שמכונה אל מוקוואמה. זה מתורגם להתנגדות אבל זה הרבה יותר: זו קוממיות: הצורך להיאבק יום יום למען קיום הקוממיות שלהם נגד הישות הציונית. זהו מאבק אינסופי מבחינתם.

לסיכום

אנחנו חייבים להבין, שאנחנו במלחמה קיומית והחיילים בשטח מבינים את זה היטב. לכן, אסור לנו לאפשר לאויב למוסס את המלחמה, ולסיים אותה המלחמה בנקודה הזו.

בהנחה - שכל מה שהבטיחו קברניטי המלחמה יקוים, והם לא יאפשרו לחמאס ולחיזבאללה להפוך את המלחמה לסבב נוסף - לפנינו חודש חודשיים של לחימה עצומה. אחרת, נימצא בבעיה קשה מאוד.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'מומנטום'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• מאמרו של ד"ר מרדכי קידר: 'למה במזרח התיכון אדישים לסבל ולעינויים?'.
• הרחבת המושג: 'מנוף השפעה'.
• הרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים.
• הרחבת המושג: מטרות מלחמה / מטרות צבאיות.
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• אוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), מומנטום מהו? ייצור ידע, 9/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• מרדכי קידר (2023), למה במזרח התיכון אדישים לסבל ולעינויים? ייצור ידע, 16/11/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מנוף השפעה – הדרך להשיג הרבה בפחות, ייצור ידע, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.