תקציר: עם כל האמון בצה"ל וביכולותיו, אין ולא תהיה אפשרות להגן על מדינת ישראל בקו רצועת החוף. יש להביא תובנה זו להסכמה לאומית רחבה. על כן, שאלת הניצחון תוכרע בכפר סבא!

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 10/11/23. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

שלשום צוין יום השנה ה-76 לכ"ט בנובמבר 1947. למחרת פרצה מלחמת העצמאות ביוזמה פלסטינית. מאז בעוצמות משתנות, זו אותה מלחמה מתמשכת שהחלה עם ראשית הציונות בהתנגדות לנוכחות יהודית שואפת ריבונות. ראוי לזהות גם הפעם את אהדת האומה הפלסטינית למלחמה שיזם החמאס.

תפנית חברתית-פוליטית לעתיד?

במהלך השבוע, עם כל השמחה על כל חטוף השב למשפחתו, נוצרה התלכדות ישראלית בדרישה להמשך המלחמה, עד להשגת מטרותיה. שותפים לדרישה גם אנשי שמאל, ממובילי יוזמת ז'נבה לפתרון שתי המדינות - דוגמת אל"מ מיל' שאול אריאלי.

ובכל זאת, עם כל חיוניותה, ההתלכדות הלאומית למלחמה בחמאס קצרת טווח. היא נוצרה לנוכח שעת חירום נוראה, היא כנראה רק מצב ביניים, עד לניצחון ההכרחי במלחמה. ספק אם היא מסמנת תפנית חברתית-פוליטית לעתיד. ימים יגידו. מי שמגיע לחזית נפעם מרוח גדולה מאחדת בשורות הלוחמים. אבל מחוץ לשדות הקרב, הרוח הזו, ככל הנראה, לא מחלחלת אל מובילי השיח החברתי פוליטי. שם, ההתלכדות למלחמה, עם כל חיוניותה, מושתתת על חלומות ישראלים מנוגדים, שגם אחרי טלטלת בוקר שמחת תורה ה-7 באוקטובר ממשיכים להיות בלתי ניתנים ליישוב.

נאמני פתרון שתי המדינות מיוסי ביילין ועד אלופים לשעבר - כמו מאמינים בני מאמינים - רואים במלחמה נגד חמאס, הזדמנות היסטורית לקידום חזונם. מבחינתם, עם היעלמות שלטון החמאס, הולך ומוסר מכשול שמנע עד כה את יישום מתווה שתי המדינות. חתירתם המתחדשת לקידום מתווה הסדרי הכרוך בנסיגות רחבות ביו"ש, ואף עקירת יישובים, משתלבת יחד, ואף מתואמת עם ציפיות הממשל האמריקאי שכבר מימיה הראשונים של המלחמה, סימן את סופה בחתירה לקראת  סדר אזורי חדש ובמרכזו פתרון שתי המדינות.

המחלוקת בעם עומדת להתעצם

כאן מסתמנת תופעה חשובה: למרות הסכמה ישראלית רחבה על מטרות המלחמה כפי שנוסחו בקבינט, בשיח החברתי פוליטי, המחלוקת על מטרות העל אליהן יש לחתור בעקבות הישגי המלחמה, עומדת להתעצם. המחלוקת הזו תבוא לביטוי גם בשאלות הבסיס הראויות להיבחן לאחר המלחמה ואף תחדורנה לדיוני וועדת החקירה הממלכתית שבוודאי תוקם. הוועדה תעסוק כמובן בשאלות מבצעיות וטכניות, בנהלי העבודה באמ"ן, במטכ"ל, בפיקוד הדרום ובחיל האוויר, כמו גם יחסי הגומלין הנוהליים בין צה"ל לבין הדרג המדיני.

אבל עומק המשבר והיקפו מחייב מבט תרבותי רוחני כוללני, רחב פי כמה, על האופן בו אנו תופסים את עצמנו ואת האויב, מיקוד לשאלה על מה האויב נלחם ועל מה אנו נלחמים? גם ארגון חמאס גם חיזבאללה, נלחמים מתוך אמונה דתית, אנו לעומתם, לא סגורים בשאלה האם אנו נלחמים ומסוגלים להתלכד יחד למלחמה, רק למען הגנת הקיום וההישרדות?

באחד ממאמריו שאל א.ב יהושוע שאלה קיומית: "עם ישראל בשביל מה אתה חי?"  בהמשך דבריו הבהיר: "ההישרדות נחשבת כמעלה הבולטת ביותר של העם היהודי... אבל לא ההישרדות היא מעלה אלא כיצד היא נעשית, מה תוכנה, מה ערכיה ובעיקר מה מחירה." לשאלה זו חייב להיות מקום בבירור השאלה: עם ישראל, בשביל מה אתה נלחם ואיך אתה נלחם? איני מכיר הרכב אפשרי של וועדת חקירה ממלכתית, שידע לתת מקום לשאלות כאלה, במבט ביקורתי למערכת הזיקות בינן לבין מוקדי הכשל במערכת הביטחונית, באופן בו זיקות אלה מוצאות ביטוי במסד התפקוד המבצעי. ובכל זאת, הבירור הזה במודע או בתת מודע, משליך על בירור כל מה שקרה בפתיחת המלחמה וכל מה שיקרה החל מסיומה במגמות ההסדרה, במאבק הפנים ישראלי על חלומות מנוגדים.  

חברה כתבה לי השבוע: "לצערי הפסדנו, מתה מזה." הסברתי שהמלחמה תימשך וצה"ל ינצח, אבל  הניצחון במלחמה - בשונה ממשחק כדורגל - אינו נקבע רק על פי התוצאה בסיום המשחק. בוודאי גם במלחמה יש משמעות הרת גורל לתוצאה בשדה הקרב, אבל במשמעויותיה האסטרטגיות מלחמה נבחנת בעיקר במגמות שהיא מחוללת לאחריה. 

מההיבט הזה, כל הסדר במרחבי ארץ ישראל בין הירדן לים שיכוון לנסיגה ביו"ש ולעקירת יישובים ישראלים, יהיה ניצחון לאומי פלסטיני ותבוסה ישראלית. אחרי מהלומת הפתע של חמאס ב-7 אוקטובר, מי מתושבי ראש העין, כפר סבא - ייתן יד להקמת מדינה פלסטינית שתהפוך אותם ליישובי קו עימות, בסטטוס נחל-עוז או מטולה?

עם כל האמון בצה"ל וביכולותיו, אין ולא תהיה אפשרות להגן על מדינת ישראל בקו רצועת החוף. יש להביא תובנה זו להסכמה לאומית רחבה.

[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל';
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• אוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2023), קיר הברזל של ז'בוטינסקי באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.

.