תקציר: פסיכופתים נמשכים לעוצמה כמו פרפר לאש. על כן, הם יימצאו בעמדות כוח פוליטיות הרבה מעבר לשכיחותם באוכלוסייה. אבל, בהיעדר הערכות קליניות ישירות, אבחון מצבים נפשיים של דמויות היסטוריות הוא אתגר מורכב. לכן, אנחנו שומרים בדרך כלל את התיוג: 'פסיכופת', ככינוי גנאי, לאויבינו הדמוניים. הדמות הבולטת בהקשר זה בעת האחרונה היא כמובן מנהיג חמאס יחיא סינואר. מנהיג דמוני אחר הוא אדולף היטלר, והרשימה ארוכה יחסית...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

נוכחותם של אנשים עם תכונות פסיכופתיות בעמדות כוח פוליטיות, כולל מנהיגים לאומיים ופוליטיקאים, היא תמיד נושא לעניין ולדאגה. אבל, אלה בדיוק התחומים המתאימים לפסיכופתים, הנמשכים אל העוצמה כמו פרפר לאש:

עוצמה מניעה מערכות מורכבות; והחותרים העקביים והאפקטיביים ביותר לעוצמה, הם הפסיכופתים. אין גדולים מהם בשאפתנות, בתחרותיות בהצבת מטרות ובחתירה בלתי מתפשרת אליהן; וגם בתחושות כמו: 'אני ואפסי עוד' ו'אני מעל החוק ולי מגיע יותר'.

לכן, נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות מנהיגות, ומקרינות עוצמה: בפוליטיקה ובהנהגה הלאומית, הניהולית, העסקית והפוליטית, וכמובן גם בפשע; כמו גם במשרות אחרות המבטאות כוחניות: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים.

בעוד שתכונות פסיכופתיות עשויות לתרום להצלחה בהיבטים מסוימים של פוליטיקה, הן יכולות להוביל גם להשלכות שליליות, כולל התעלמות משיקולים אתיים, ניצול של אחרים והתמקדות ברווח אישי על חשבון רווחה חברתית. לכן, המודעות לתכונות אלו ולהשפעה הפוטנציאלית על הממשל היא חיונית לשמירה על סביבה פוליטית בריאה ואתית.

תזכורת: פסיכופתיה מהי?

פסיכופתיה או פסיכופטיה היא ההפרעה הנפשית המסוכנת ביותר, משום שפסיכופתים אינם חשים אשמים על מעשיהם (אינדיג ואח', ללא תאריך).

המושג פסיכופתיה (psychopath) הוא שילוב של שני מילים: פסיכו (נפש) ופתוס (ייסורים). זהו סוג של מחלת נפש. הפרעת אישיות מולדת - וגם מושפעת מסביבה - המהווה דרך יוצאת-דופן לעיבוד מידע במוח האנושי. אולם, בעוד 'משוגעים' גמורים לוקים, הן בתפיסת המציאות שלהם והן בהתנהגותם, פסיכופתים ניחנים בתפיסת מציאות ריאלית, אבל התנהגותם סוטה מבחינה חברתית (ויקיפדיה: פסיכופתיה).

משמע, "הם יודעים מה זה מצפון, הם יודעים מה נכון ומה לא, אבל מרגישים שלהם זה לא נוגע. זה חל על אחרים. על פשוטי העם. המעשים שלהם נועדו לתקף את זה שיש להם זכויות יתר. שהם שונים. שהם מעבר. לפעמים גם מעבר לחוק" (שני, 2018).

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: '(כמעט) הכל על פסיכופתים', לחצו כאן]

למה פסיכופתים נמשכים לפוליטיקה ולהנהגה?

המשיכה של אנשים בעלי תכונות פסיכופתיות לעולם הפוליטי ולעמדות כוח בהנהגה היא תופעה מורכבת, המושפעת משילוב של מאפייני אישיות, גורמים סביבתיים ואופי המערכות הפוליטיות. 
עם זאת, חשוב לציין שלא כל האנשים במנהיגות פוליטית עם תכונות אסרטיביות או כריזמטיות הם פסיכופתים. יתרה מכך, פסיכופתיה היא מבנה אישיותי מורכב, ונוכחותן של תכונות פסיכופתיות אינה מבטיחה התנהגות מזיקה או לא אתית. 

למרות שחשוב להימנע מהכללת יתר, לפניכם מספר גורמים עשויים לתרום לנוכחותם של אנשים עם תכונות פסיכופתיות במנהיגות פוליטית:

קסם וכריזמה: לפסיכופתים יש לרוב קסם שטחי וכריזמה שיכולים למשוך מצביעים ופוליטיקאים אחרים. היכולת שלהם להציג את עצמם כבטוחים, משכנעים ומעורבים, יכולה לעזור להם לזכות בתמיכה ציבורית ולנווט באפקטיביות בסביבות פוליטיות.

מניפולציה ושכנוע: פסיכופתים מצטיינים במניפולציות ובשכנוע, כישורים שיכולים להועיל בזירה הפוליטית: בהטיה של דעת הקהל, במשא ומתן עם מנהיגים אחרים או בניווט בפוליטיקה הפנים-מפלגתית. בכל אלה, הנטיות המניפולטיביות של פסיכופתים הן יתרון גדול.

חוסר אמפתיה: היעדר אמפתיה אמיתית מאפשר לפסיכופתים לקבל החלטות קשות מבלי שיופרעו בגין רגשות. בתחום הפוליטי, שבו מנהיגים מתמודדים לעתים קרובות עם בחירות מאתגרות, בעלות השלכות משמעותיות, ניתן לראות כוח ויתרון, ביכולת להישאר מנותק רגשית.

לקיחת סיכונים וקבלת החלטות נועזת: פסיכופתים ידועים בלקיחת סיכונים ובנכונות לקבל החלטות נועזות. בזירה הפוליטית, שבה מנהיגות כרוכה לעתים קרובות בניווט באי ודאות ובקבלת החלטות בעלות סיכון גבוה, נתפסת כמנהיגות חזקה והחלטית.

רצון לכוח ושליטה: פסיכופתים מונעים על ידי רצון לכוח, לשליטה ולהצלחה אישית בכל מחיר. מנהיגות פוליטית מספקת פלטפורמה לאנשים בעלי תכונות אלו להשפיע, לעצב מדיניות ולהגשים את שאיפותיהם בקנה מידה גדול.

חוסר חרטה: היכולת לקבל החלטות קשות מבלי לחוות אשמה או חרטה יכולה להועיל בזירה הפוליטית, במיוחד כאשר מנהיגים נדרשים לבצע בחירות שעלולות להיות לה השלכות שליליות על קבוצות או יחידים מסוימים.

יכולת ניווט בסביבה מורכבת: סביבות פוליטיות הן לרוב מורכבות ודורשות אנשים, שיכולים לנווט במבני כוח מורכבים. פסיכופתים עשויים להצטיין בהבנה ובניצול מורכבויות אלו לטובתם.

סטטוס חברתי: מנהיגות פוליטית מציעה מעמד חברתי, הכרה ותוקף. פסיכופתים עשויים להימשך לעמדות כוח המספקות להם את ההערצה והתשומת לב שהם חושקים בהם.

דוגמאות למנהיגים בעלי מאפיינים פסיכופתים

מאתגר לאבחן מצבים נפשיים של דמויות היסטוריות, במיוחד ללא הערכות קליניות ישירות. יתרה מכך, לא לכל האנשים המפגינים התנהגות בעייתית יש בהכרח הפרעת אישיות הניתנת לאבחון. 
למרות שחשוב להימנע מהכללות רחבות, אביא מספר דוגמאות היסטוריות ועכשוויות, של פוליטיקאים ומנהיגים שהפגינו / מפגינים תכונות או התנהגויות פסיכופתיות. כולם חולקים תכונות משותפות דומות:

מ- 2017 ואילך: יחיא סינואר

מאז טבח ה- 7 באוקטובר 2023, תויג יחיא סינואר מנהיג חמאס, לטעמי בצדק, כפסיכופת. העובדה שלרבים בצד הישראלי היה איתו מגע ישיר עשויות לחזק את ההבחנה של פסיכופת קר רוח, נטול רגשות וחסר אמפתיה, שלוקח סיכונים נועזים, שהורג אנשים במו ידיו ומתענג על עינויים והריגתם.

כך כתבה ד"ר לירז מרגלית ב'מעריב': "את ההתקפות הברוטליות והזוועות שתוכננו לפרטי פרטים על ידי חמאס, בראשות סינוואר, אין דרך אחרת להסביר ללא הבנת הקווים הפסיכופתולוגיים שאפשרו לו לנהוג כך. התכנון הקר והמדויק, ההונאה האסטרטגית שתוכננה שנים אחורה והירידה לפרטי פרטים של הטבח, מציירות דיוקן של אסטרטג קר רוח, ללא יכולת לחוש אמפתיה, אשמה או בושה. כדי לתכנן פעולה כל כך אכזרית ומדויקת יש צורך בניתוק מוחלט מכל רגש של אנושיות. הניתוק הזה לא יכול להיעשות על ידי אדם נורמטיבי..." 

1933-1945: אדולף היטלר

אדולף היטלר, מנהיג גרמניה הנאצית, מצוטט לעתים קרובות כדוגמה לדמות פוליטית בעלת נטיות פסיכופתיות. מספר היסטוריונים ופסיכולוגים ניתחו בדיעבד את התנהגותו ותכונותיו של אדולף היטלר, וחלקם הצביעו עליו כפסיכופת, למרות שזו אינה השקפה מקובלת על הכל. חוסר הרחמים שלו, חוסר האמפתיה ויכולתו לתמרן המונים מילאו תפקיד משמעותי בתזמור הזוועות במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל השואה.

[הרחבה בסוגיה זו, במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'האם אדולף היטלר היה פסיכופת?', לחצו כאן]

1953-1922: יוסף סטאלין

יוסף סטלין, מנהיגה השני של ברית המועצות, הוא דמות היסטורית נוספת שהנהגתה התאפיינה בדיכוי אכזרי, טיהורים והוצאות להורג המוניות. שמעידות, לכאורה, על פסיכופתיה. סטלין היה אחראי למותם של מיליוני אנשים באמצעות קולקטיביזציה כפויה, טיהורים ורדיפות פוליטיות. החלטותיו ומדיניותו הוכיחו רמה של חוסר רחמים וחוסר אמפתיה לכאורה לסבלם של הנפגעים. מנהיגותו אופיינה בפרנויה קיצונית ובחוסר אמון עמוק בסובבים אותו. הוא יזם טיהורים בתוך המפלגה הקומוניסטית, הצבא ומוסדות אחרים, וכתוצאה מכך הוצאה להורג או מאסר של אנשים רבים, תוך קיום משפטי ראווה מפוברקים.

התנהגותו האישית של סטלין מלמדת על מנהיג קר ואדיש. הוא הראה מעט רגשות או חרטה על הסבל שנגרם על ידי מדיניותו, והיה ידוע בטקטיקות המניפולטיביות שלו, הן בתחום הפוליטי והן ביחסים אישיים. הוא שיחק במיומנות יריבים פוליטיים אחד נגד השני, לעתים קרובות השתמש בהונאה ובמניפולציות כדי להשיג את מטרותיו. סגנון המנהיגות שלו היה אוטוריטרי, מאופיין בריכוז כוח בידיו. הוא שמר על שליטה באמצעות פחד, צנזורה ומנגנון מעקב רחב היקף, והפגין נכונות להפעיל כוח ושליטה על כל ההיבטים של החברה הסובייטית.

אחד האירועים המזעזעים המצביעים על סטלין כפסיכופת הוא ה- הולודומור: רצח העם באוקראינה באמצעות הרעבה המונית מ- 1928. [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר אבי הראל: 'יחסי רוסיה אוקראינה – צמתים היסטוריים מרכזיים', לחצו כאן]

2003-1979: סדאם חוסיין

סדאם חוסיין, נשיא עיראק לשעבר, שלט ביד ברזל, ודיכא את האופוזיציה באמצעות אלימות והפחדה. מנהיגותו התאפיינה בהפרות של זכויות אדם ובחוסר אמפתיה למי שמתנגד למשטרו. משטרו התאפיין בהפרות נרחבות של זכויות אדם, דיכוי פוליטי ושימוש באלימות כדי לשמור על שליטה.

סדאם היה מעורב במספר מקרים של אכזריות, כולל שימוש בנשק כימי נגד אזרחים כורדים בחלאבג'ה בשנת 1988. היעדר החרטה או האמפתיה המדווחת על הסבל שנגרם ממעשיו מצוטט לעתים קרובות כתכונה התואמת פסיכופתיה.

הוא היה ידוע בערמומיותו הפוליטית ובמניפולציות שלו. הוא נווט ביחסים הבינלאומיים ובפוליטיקה הפנימית כאחד, תוך שימוש בטקטיקות מטעות כדי להשיג את מטרותיו. הוא הפגין פרנויה קיצונית, שהובילה לטיהורים תכופים בתוך מפלגת הבעת' והצבא העיראקי. משטרו עסק בטיהורים נרחבים, מאסרים והוצאות להורג של יריבים פוליטיים, בעינויים קשים.

הוא הפגין רצון עז לשימור עצמי, גם כאשר עמד בפני לחץ בינלאומי משמעותי. סירובו להיענות להחלטות האו"ם ועמדתו הלעומתית כלפי הקהילה הבינלאומית עשויים להיראות כמעידים על התעלמות מההשלכות, תכונה הקשורה לעיתים לפסיכופתיה.

2011-1969: מועמר קדאפי

מנהיגותו של מועמר קדאפי בלוב התאפיינה במשטר סמכותי ומדכא. הוא שמר על שליטה הדוקה במדינה, הגביל חירויות פוליטיות והשתמש באלימות נגד יריביו. הוא היה מיומן במניפולציה של נרטיבים פוליטיים, הן מקומיות והן בינלאומיות.

הוא ראה בעצמו מנהיג ומורה דרך ברמה עולמית והרבה להתערב בענייניהן של מדינות ערב ואפריקה. בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, סייע לעשרות קבוצות מוסלמיות שניסו לבצע הפיכות צבאיות, כשהוא מבזבז על כך הון עתק על חשבון עמו. אחד מסממני תפיסתו העצמית כמורה דרך מוסרי הוא "הפרס הבינלאומי לזכויות האדם על שם מועמר קדאפי", אותו הוא העניק משנת 1988. הוא עסק לעתים קרובות בטקטיקות מטעה כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות. התנהגותו התאפיינה לעתים קרובות בקבלת החלטות אימפולסיבית ולא יציבה, כמו שינויים פתאומיים בבריתות ובמדיניות, שגרמו לחוסר יציבות.

הוא טיפח סביבו פולחן אישיות, תוך שהוא מציג דימוי של גרנדיוזיות וחשיבות עצמית. התואר שלו "מנהיג אחים ומדריך המהפכה" ואורח חייו האקסטרווגנטי, כולל תלבושות (ראו בתמונה למטה) ותארים משוכללים. את אורחיו קיבל באוהל גדול ומפואר, אותו לקח גם במסעותיו בעולם. בעוד שבראשית ימי שלטונו הופיע בציבור לבוש מדים, הרי שבהמשך העדיף להופיע לבוש בגלימות וכיסויי ראש ססגוניים, שהדגישו את שייכותו השבטית-אפריקאית. הוא נהג לנסוע ברחבי הגלובוס כשהוא מלווה בגלינה קולוניצקה, האחות האוקראינית הצמודה שלו. הוא נהג לנוע כשהוא מוקף בשכירי חרב ממדינות אפריקה ושומרות ראש חמושות, אשר נודעו בשם משמר האמזונות. הפרנויה הקיצונית שלו הובילה לדיכוי נרחב ולטיהורים ברחבי לוב. הוא ניהל מאבקים אכזריים נגד יריבים פוליטיים, ועשה שימוש נרחב במאסרים, בעינויים ובהוצאות אכזריות להורג.

תמיכתו המתריסה בטרור העולמי בכלל - ובפרט, פיצוץ מטוס נוסעים של חברת התעופה האמריקנית פאן-אם, מעל לוקרבי שבסקוטלנד בשנת 1988, במטענים שהוטמנו על ידי סוכנים לובים, וסירובו להסגירם, העמיד אותו בעימות ישיר עם ארצות הברית. נשיא ארצות הברית רונלד רייגן ניסה להפיל את שלטונו, וכינה אותו בנאומיו "הכלב השוטה של המזרח התיכון".

באביב הערבי, 'התהפך' וחבר למערב כדי לשרוד כשהוא מביא כנדוניה את פרויקט הגרעין המתקדם שהצליח ליצור 'מתחת לרדאר', אבל זה היה מעט מידי ומאוחר מידי. אופן הדיכוי של ההתקוממות נגדו הביא מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, במרץ 2011, להחליט על תקיפה צבאית בינלאומית כנגד כוחותיו. ביוני 2011 הוציא בית המשפט הבינלאומי בהאג צו מעצר בינלאומי נגדו, באשמת ביצוע פשעים נגד האנושות ופתח נגדו בחקירה, על כי הורה על הרג, פציעה וכליאה של מאות אזרחים ב-12 הימים הראשונים של ההתקוממות נגדו.

לבסוף, ב-20 באוקטובר 2011 נלכד קדאפי על ידי כוחות המורדים, בעיר הולדתו סירת ומצא את מותו בידיהם.

1979-1971: אידי אמין

אידי אמין, נשיא אוגנדה לשעבר, היה ידוע בהתנהגות לא יציבה ובלתי צפויה, ששינויים פתאומיים במדיניות, שהחלטות שרירותיות ושפעולות גחמניות. כל אלה גרמו לחוסר יציבות בתקופת שלטונו. שלטונו של אידי אמין, התאפיין בפרנויה, באכזריות קיצונית, בטיהורים ובדיכוי פוליטי. הוא הוציא להורג או גירש יריבים פוליטיים שנתפסו ועסק בהפרות נרחבות של זכויות אדם נגד מי שנראה לו כבלתי נאמנים. אלפי אוגנדים נהרגו, עונו או הועברו למעצר שרירותי במהלך שלטונו. חוסר הרחמים וחוסר האמפתיה לסבל של בני עמו מצוינים לעתים קרובות כמעידים על נטיות פסיכופתיות.

אמין היה מלא בגרנדיוזיות ובחשיבות עצמית: הוא הציג את עצמו לעתים קרובות כדמות גדולה מהחיים, עם תארים גרנדיוזיים כמו "הוד מעלתו, הנשיא לכל החיים, פילדמרשל אל האדג'י דוקטור אידי אמין דאדא, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הימים וכובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט".

גם אחרי שהופל מהשלטון וגלה מארצו, אמין הראה חוסר חרטה בולט על הזוועות שבוצעו בתקופת משטרו, ועל הסבל שנגרם לעם האוגנדי.

2017-1987: רוברט מוגאבה

רוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה לשעבר, החזיק בשלטון כמעט ארבעה עשורים בשלטון אוטוקרטי ללא מצרים וניהול כושל כלכלי. תחת הנהגתו של מוגאבה, זימבבואה חוותה ירידה כלכלית, המאופיינת בהיפר-אינפלציה, אבטלה ועוני. המבקרים טוענים כי מדיניותו של מוגאבה, לרבות רפורמות קרקע שנויות במחלוקת, תרמה לניהול כושל כלכלי ולסבל של האוכלוסייה. סגנון מנהיגותו התאפיין בחוסר אמפתיה בולט לסבל של בני עמו.

מנהיגותו של מוגאבה הייתה בסימן משטר סמכותי ומדכא, והונאת בחירות. הוא דיכא אופוזיציה פוליטית, הגבל את חופש העיתונות ועסק בהפרות זכויות אדם, תוך שימוש באלימות נגד יריבים פוליטיים כביכול.

גם מוגאבה היה ידוע ברמה מסוימת של גרנדיוזיות וחשיבות עצמית. סגנון המנהיגות שלו כלל תחושה חזקה של ביטחון עצמי וחוסר רצון לסגת לנוכח ביקורת מקומית או בינלאומית. הוא היה מיומן במניפולציה של נרטיבים פוליטיים, הן מקומיות והן בינלאומיות. משטרו עסק במאמצי תעמולה לשלוט במידע ולעצב את דעת הקהל, והוא נודע בשימוש באסטרטגיות פוליטיות מפלגות כדי לשמור על השלטון.

[לאוסף המאמרים על פסיכופתים ופסיכופתיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פסיכופתים ופסיכופתיה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: '(כמעט) הכל על פסיכופתים'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'האם אדולף היטלר היה פסיכופת?'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך ראשון.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• הרחבת המושג: 'אתיקה'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבה על כריזמה בארגונים.
• אוסף המאמרים על משא ומתן.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• הרחבה על סטטוס חברתי – חלוקת העוצמה בקבוצה.
• מאמרו של ד"ר אבי הראל: 'יחסי רוסיה אוקראינה – צמתים היסטוריים מרכזיים'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• אוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), פסיכופתים ופסיכופתיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'האם אדולף היטלר היה פסיכופת?', ייצור ידע, 17/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך שני.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2020), אתיקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/10/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• רקפת ששון (2018), כריזמה בעבודה, ייצור ידע, 5/11/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), משא ומתן באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), סטטוס חברתי – חלוקת העוצמה בקבוצה, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• אבי הראל (2022), 'יחסי רוסיה אוקראינה – צמתים היסטוריים מרכזיים', ייצור ידע, 3/3/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), פעולה מתחת לרדאר, ייצור ידע, 10/10/16.
• "The Psychopathic God: Adolf Hitler" by Robert G.L. Waite
• "The Mind of Adolf Hitler" by Walter Langer
• "Hitler: Diagnosis of a Destructive Prophet" by Fritz Redlich