רוני אקריש: "עכשיו! עכשיו!" – עכשוויות ילדותיות שמחיריה קשים

תקציר: העכשוויות הזו - העיקרון של שאיפה מיידית לסיפוק בזה הרגע - היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות (Framing) המציאות והתעלמות מהמורכבות, תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר!

[בתמונה: בהנחיית עקרון העונג, התרנגולת מתה. בהנחיית עקרון המציאות, החולדה לא רק מצליחה לשרוד, אלא שהיא עושה זאת בצורה משביעת רצון... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: בהנחיית עקרון העונג, התרנגולת מתה. בהנחיית עקרון המציאות, החולדה לא רק מצליחה לשרוד, אלא שהיא עושה זאת בצורה משביעת רצון... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

החברה המערבית, הטובעת בתרבות השפע שלה, מונעת יותר ויותר על ידי העיקרון של שאיפה מיידית לסיפוק בזה הרגע: זה יכול להיות "שלום עכשיו" (אך בהחלט לא מחר!), "משיח עכשיו" (אך בהחלט לא מחר!), מפגיני האקלים הצעירים שרוצים את קץ הקפיטליזם כאן ועכשיו (אך בהחלט לא מחר!) או שחרור בני הערובה שלנו הכלואים אצל החמאס-הנאצי...

רק שהעכשוויות הזו היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות (Framing) והתעלמות מהמורכבות תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר.

[בתמונה: עכשוויות היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות והתעלמות מהמורכבות תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר...
[בתמונה: עכשוויות היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות (Framing) והתעלמות מהמורכבות תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר...

'עיקרון העונג' של זיגמונד פרויד

תמיד כדאי לחזור ולקרוא על תיאוריית עקרון העונג (או עקרון ההנאה, Lustprinzip, Pleasure principle) שפיתח זיגמונד פרויד בפסיכואנליזה שלו (על בסיס התיאוריה של גוסטב פכנר): ע"פ פרויד, העיקרון שמניע את האדם הוא השאיפה להנאה מקסימלית ולכאב מינימלי. במהלך החיים, מתפתח אצל האדם - במקביל ל'עקרון העונג' גם עקרון המציאות, שבו אדם אמנם מחפש סיפוקים ונמנע מכאב, אך מוכן לדחות סיפוקים במידת הצורך למען סיפוק גדול יותר בעתיד. ההתנגשות בין הרצון לסיפוק והצורך לדחות סיפוקים הוא שורש הקונפליקט שבין האדם לחברה.

מכאן, שהיכולת להתעלות על 'עקרון העונג' היא סימן לבגרות. תינוקות פועלים על פי עקרון העונג בלבד, ואינם מסוגלים לדחות סיפוקים. ילדים קטנים רוצים הכל ומיד ואף נתקפים בזעם כאשר אינם מקבלים את מבוקשם 'עכשיו'. אם הבלון שלם יברח חלילה לתוך כביש סואן, הם ירוצו אחריו להחזירו, גם אם משאית 15 טון נראה באופק. כיוון שילדים אינם יודעים לדחות סיפוקים ולהתחשב במציאות שעלולה להיות עוינת, אנחנו מחויבים לשמור עליהם כל העת.

תרבות של שפע מחזקת את 'עיקרון העונג' גם אצל המבוגרים. מי שמנצל זאת הם מחד גיסא פרסומאים ואנשי שיווק, ומאידך גיסא פוליטיקאים, שה'עכשיו' הוא מרכיב בלתי נפרד בקמפיינים שלהם:
[בתמונה: הלוגו של 'שלום עכשיו', תוצר של אנשי שיווק חכמים הפורטים על 'עיקרון העונג' שלנו. שהרי, מי ביננו לא רוצה שלום עכשיו? (מה רוצים הערבים זה כבר סיפור מורכב יותר...) מקור הכרזה: פייסבוק]
[בתמונה: הלוגו של 'שלום עכשיו', תוצר של אנשי שיווק חכמים הפורטים על 'עיקרון העונג' שלנו. שהרי, מי ביננו לא רוצה שלום עכשיו? (מה רוצים הערבים זה כבר סיפור מורכב יותר...) מקור הכרזה: פייסבוק]

'עקרון המציאות' מציית להיגיון אחר לגמרי

הוא איננו סותר את 'עקרון ההנאה'. מטרתו נותרה מימוש הרצונות, אך הפרט הבוגר יודע שבמציאות מורכבת עליו לקחת בחשבון את המציאות ואת המכשולים שהיא מציבה בפנינו כדי להשיג את אותה הנאה. 
בנקודה זו, פרויד הוא תלמידו של שפינוזה: הפעילות הנפשית שלנו תמיד מכוונת לאושר, ככל האפשר - אבל כדי להשיג את המטרה, עלינו כעת להשלים קודם עם המציאות, ולהתמודד עם קשייה. 

משל שלושת החזירונים מבטא את העיקרון הזה: זוהי מעשייה של ג'יימס הליוול-פיליפס, אודות שלושה חזירונים הבונים שלושה בתים מחומרים שונים: קש, זרדים ולבנים:

  • החזרזיר הראשון - המסתפק בבית קש כדי ללכת לשחק מהר ככל האפשר - מייצג את עולם הילדות הנשלטת על ידי עקרון ההנאה המיידי.
  • החזרזיר השלישי שלוקח את הזמן לבנות בלבנים, מהווה דוגמה לעקרון המציאות,
  • החזרזיר השני הוא שלב ביניים בין השניים - מעין התבגרות בין ילדות לבגרות.

הזאב הרע נושף על שני הבתים הראשונים, העשויים מקש ומזרדים בהתאמה, והורס אותם (ראו תמונה למטה); אולם, הוא אינו מצליח למוטט את הבית של החזיר השלישי, העשוי מלבנים.

[בתמונה: הזאב נושף על בית הקש. איור מתוך עיבוד לסיפור משנת 1904. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: הזאב נושף על בית הקש. איור מתוך עיבוד לסיפור משנת 1904. התמונה היא נחלת הכלל]

ניסוי התרנגולת והחולדה

ניסוי המוכר היטב לזואולוגים, ממחיש בצורה מושלמת את ההבדל בין שני העקרונות: דמיינו לעצמכם כלוב מלבני, מעין מסדרון ששלושת צדדיו סגורים בגדרות, אך הצד הרביעי שלו, שבקצה המסדרון, נותר פתוח. המלבן שיוצר הכלוב חייב להיות ארוך למדי, כמו מבוי סתום באורך של כשלושה מטרים. לכן הוא תחום בשתי גדרות וסגור בקצהו בשער, אך פתוח מאחור.

הביאו תרנגולת אל הכלוב, והניחו אוכל מאחורי הדופן הסגורה, ליד השער. התרנגולת הכניסה את צווארה דרך הסורגים ומנסה נואשות להגיע לאוכל, ללא הצלחה. אם נשאיר אותה בכלוב הזה, למרות שהוא פתוח, היא תמות מרעב. אף פעם לא עולה בדעתה שהיא יכולה להסתובב, להתרחק מהאוכל לכמה רגעים ולבחון אם יש יציאה מהכלוב. כמו הילד הקטן, היא חיה ע"פ עקרון ההנאה. הוא רוצה הכל ומיד. היא לא מסוגל לדחות את סיפוק רצונה. לכן, לא עולה בדעתה להסתכל לכיוון השני, לעבר הדלת הפתוחה.

המצב הזה השתנה לחלוטין כשהכניסו לכלוב חיה אינטליגנטית כמו החולדה. ראשית חוכמה היא סרקה את הכלוב, ומהר מאוד הבינה, שהדרך לאוכל היא דרך היציאה מאחור. ניסוי דומה נערך גם עם תמנון, גם הוא בעל חיים אינטליגנטי, שהתנהג כמו החולדה. ככל שנחזור על הניסוי, החיה האינטליגנטית תמצא מוצא מהר יותר. לאחר שלושה או ארבעה ניסיונות, היא תתרחק מיד מיד מהאוכל, כדי לצאת מהכלוב: זה עקרון המציאות. חיות אלה לא זנחו את המטרה לממש את רצונן, אבל הן הבינו שיש להתחשב במציאות כדי להשיג זאת.

בהנחיית עקרון העונג, התרנגולת מתה. בהנחיית עקרון המציאות, החולדה והתמנון לא רק מצליחים לשרוד, אלא גם עושים זאת בצורה משביעת רצון. 
לא תהיה זו לשון המעטה לומר, שפרויד סבר כי עולם המבוגרים עדיף בהרבה על זה של ילדים. מיותר לומר מה היה חושב על האינפנטיליות הגוברת של חברת השפע המודרנית שלנו.

והמבין יבין לאן פניי מועדות, ואידך זיל גמור…

בסרטון: שחררו את החטופים עכשיו

[בסרטון: שחררו את החטופים עכשיו]

[להורדה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי': the_world_isnt_linear, לחצו כאן]

[בתמונה: כריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות,. שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007]
[בתמונה: כריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות,. שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007]

[לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “רוני אקריש: "עכשיו! עכשיו!" – עכשוויות ילדותיות שמחיריה קשים

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו' | ייצור ידע

  2. מאמר מצוין.אצל אויבינו יש פתגם האומר ששני דברים מנצחים בעולם והם: סבלנות וזמן.כך פעלו ובנו מנהרות תחת העיוורון של אספקת המלט,בסבלנות ובהרבה זמן .לך תדע מתי תהיה ההכרעה האמיתית ומה המחיר.אני כבר נושכת שפתיים כל יום עד זוב דם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *