פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית – אוסף 14

תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 14 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

[בתמונה: כשנוח, שופטי בית המשפט העליון מסננים יתוש ובולעים גמל... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: כשנוח, שופטי בית המשפט העליון מסננים יתוש ובולעים גמל... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 14 על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם.

עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה, בראש המאמר של פרופ' ירון זליכה: כשנוח, כשהשופטים מסננים יתוש ובולעים גמל

פרופ' ירון זליכה על פסילת חוק הסבירות: נראה שע"פ החלטת נשיאת העליון בדימוס נדרש רוב מוצק בכנסת כדי לבטל את עילת הסבירות, ולא רוב קואליציוני דחוק ומזדמן (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל ברוב של 32 חברי כנסת). אבל כדי לבטל חוק יסוד מספיק רוב דחוק ומזדמן על חודו של קול אחד, כאשר שניים מהשופטים הללו, כולל הנשיאה, כבר פרשו לפני כחודשיים וההחלטה הייתה משתנה אם הייתה מתקבלת היום. על כך נאמר: הפוסל במומו פוסל. זוהי מנהיגות עיוורת, שכשנוח לה מסננת את היתוש ובולעת את הגמל.

ואחר כך מתפלאים שבית המשפט העליון איבד את אמונו של חלק נכבד בעם...

כרזה שנייה: מצעד האיוולת של 'אוהבי הדמוקרטיה'...

תגידו, שכחתי... איך קוראים למשטר הזה שבו 12 אנשים שבדרך כלל ממנים את עצמם, הם המחוקקים העליונים השופטים העליונים וגם הקובעים את זהות ראש הממשלה?

כדאי לזכור שהניצחון הזה עלול להיות ניצחון פירוס כי בכל העולם המערבי הגל הליברלי מתחיל לדעוך, ואז ימצאו עצמם ה'מנצחים' תחת שלטונה של אליטה משפטית, שאת עוצמתה וחוסר תלותה ברשויות האחרות, קיבעו במו ידיהם. 
[בתמונה: תגידו, שכחתי... איך קוראים למשטר הזה שבו 12 אנשים שבדרך כלל ממנים את עצמם, הם המחוקקים העליונים השופטים העליונים וגם הקובעים את זהות ראש הממשלה? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: תגידו, שכחתי... איך קוראים למשטר הזה שבו 12 אנשים שבדרך כלל ממנים את עצמם, הם המחוקקים העליונים השופטים העליונים וגם הקובעים את זהות ראש הממשלה? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שלישית: למה נשלח אהרן ברק להאג? כי כל הצדדים מרוויחים!

נתניהו בחר את אהרן ברק, בינואר 2024, לשבת בדין בטריבונל הבינלאומי ששופט את ישראל בהאג על פשעי מלחמה. מדוע?

הרי ידוע שלישראל אין מדיניות חוץ. לכן כדאי לבחון את ההשפעה של המינוי מבית, ומבית כולם מרוויחים:

  • עם ישראל מקבל איחוד שורות של ימין ושמאל בהגנה על האינטרסים הלאומיים של ישראל.
  • אהרן ברק ביקש להחזיר לעצמו את שמו הטוב אצל חצי העם שבימין המפה, שרואה במחאה את המדרון החלקלק שהוביל ל- 7 באוקטובר 2023 (הצליח??).
  • ובנימין נתניהו משקיע בעתידו. אהרן ברק כבר ניסה לחלץ אותו מתיקיו. סביר להניח שיחדש את מאמציו בתום המלחמה.
[בתמונה: אהרן ברק מצהיר אמונים בהאג, 11/1/24. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: אהרן ברק מצהיר אמונים בהאג, 11/1/24. התמונה היא צילום מסך]

כרזה רביעית: מישהו הזיז את הגבינה של מנהלי התיכונים בצפון ת"א

מי שנמצא במרכז העניינים במציאות אחת, מתקשה להסתגל כשהמציאות מתחלפת...

עד אוקטובר 2023, חוו חלק ממנהלי התיכונים של צפון ת"א, שנת מחאה טובה, שבה נשאו באתגר של הכנת דור חדש של אליטיסטים צעירים, ע"פ המתווה הפוסט ציוני שנראה אז ורוד ומאתגר. שהרי, מה מעורר ומתריס יותר, בעיני הנוער בעידן של מחאה, מסרבנות גיוס פוטנציאלית ומהתייצבות נגד הדת ונציגיה?

אבל אז השתנתה המציאות ברגע, ובעיני הנוער נראו פתאום, התעטפות בדגל הלאום והנחת התפילין אטרקטיביים הרבה יותר, להתרסה מול אויב אכזר במלחמת דת.

חלק מהמנהלים חיים עוד במציאות הקודמת. הם עוד לא הבינו ש'הזיזו להם את הגבינה', ופותחים פער רלוונטיות גדל והולך מול ציבור תלמידיהם שהשתנה. האם הם יצליחו להסתגל, לפני שיגברו הקולות המבקשים להחליפם?
[בכרזה: בכרזה: מישהו הזיז את הגבינה של מנהלי התיכונים בצפון ת"א... התמונה: ספרו של ספנסר ג'ונסון, 'מי הזיז את הגבינה שלי? לזרום עם השינוי', שראה אור בהוצאת פקר ב 1998. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בכרזה: בכרזה: מישהו הזיז את הגבינה של מנהלי התיכונים בצפון ת"א... התמונה: ספרו של ספנסר ג'ונסון, 'מי הזיז את הגבינה שלי? לזרום עם השינוי', שראה אור בהוצאת פקר ב 1998. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כרזה חמישית: תיאורית הקונספירציה (?) על שקמה ברסלר, ומשמעויותיה

ראשית סיפור המעשה: שקמה ברסלר, ממובילות מחאות השמאל, פנתה לח"כ טלי גוטליב, בדרישה שתודיע כי היא מוותרת על טענה לחסינות פרלמנטרית. ברסלר רוצה לתבוע דיבה את חברת הכנסת, שטענה כי בעלה - שהוא בכיר בארגון מסווג - שוחח טלפונית עם מנהיג חמאס יחיא סינוואר, וכי הוא נעצר בגין כך. 

אם העובדה - שבעלה של ברסלר משרת בארגון מסווג - היא תיאורית קונספירציה, ואם הסיפור הוא פייק, היא כמובן צודקת, ואסור לה להרפות. אבל אם הוא בכל זאת בכיר בארגון מסווג - בלי קשר ליחיא סינואר - אזי יש לסיפור הזה פן נוסף, צורם:

אם הדבר נכון, אפשר רק לתמוה מה טעם מצאה ברסלר לתפוס מקום בולט כל כך ושנוי במחלוקת במחאה. מה לעשות, ועל משפחות - שאחד מחבריהן הוא בכיר בארגון מסווג - חלים כללי התנהגות מחייבים, כמו הימצאות מתחת לרדאר התקשורתי. אם זה אכן המצב, אפשר לקבוע בוודאות שההחלטה של ברסלר להפוך לדמות מובילה במחאה הייתה טעות, שחרצה את גורל הקריירה של בעלה, ופגעה באמון הארגון שבו הוא, לכאורה, משרת.
[בתמונה: אם בעלה משרת בארגון מסווג, אפשר רק לתמוה מה טעם מצאה ברסלר לתפוס מקום בולט כל כך ושנוי במחלוקת במחאה... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: אם בעלה משרת בארגון מסווג, אפשר רק לתמוה מה טעם מצאה ברסלר לתפוס מקום בולט כל כך ושנוי במחלוקת במחאה... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שישית: כשמ"מ נשיא ביהמ"ש מחפש אשמים, במקום לטפל בבעיה

תשאלו כל מומחה ארגוני מה קורה כשארגון ביורוקרטי בסְטַגְנַצְיָה קשה מוצא עצמו בסיטואציה שבה הצטברות לחצים בתוכו גורמת להדלפת בעיותיו החוצה?

בית המשפט העליון - כבול לאג'נדה האליטיסטית שלו וללוחות הזמנים של שופטותיו הפורשות (כי אחרת פסקי הדין מתהפכים) - ביצע צעד שנוי במחלוקת ומפלג לנטל לעצמו ללא הרשאה מהמחוקק, סמכויות חסרות תקדים בעת מלחמה. התוצאה: פילוג חסר תקדים בתוכו ורוחות רעות שמנשבות בין אנשיו. התסמינים של הסיטואציה הזו היו הדלפת פסק הדין.

ומה עושה מ"מ נשיא העליון בזמן שנותר עד פרישתו? מנסה להבטיח את ההגמוניה של האליטה השלטת, דרך ניקוי אורוות, בעזרתם של אנשי שב"כ (לשעבר), עמיתיו לאליטה. בטווח הארוך זה לא יכול לעבוד. העם השתנה בזמן המלחמה. גם האג'נדות משתנות, ופני בית משפט כפני העם.

אבל, לך תסביר את זה לביורוקרטים משפטיים!
[בתמונה: כשמ"מ נשיא ביהמ"ש מחפש אשמים במקום לטפל בבעיה... טובה צימוקי ב- YNET: ממלא מקום נשיא העליון מינה צוות בדיקה שיבדוק את הדלפת פסק דין בג"ץ הסבירות
כחודש לאחר פרסום פסק הדין ההיסטורי, השופט עוזי פוגלמן מחליט לחקור את הדלפת טיוטת פסק הדין ימים לפני כן. כלל שופטי העליון תמכו בהחלטה, והם יעברו "ריאיונות" יחד עם עובדים במערכת המשפט. הצוות שמינה מ"מ נשיא העליון כולל שני ראשי אגף חקירות בשב"כ בדימוס]
[בתמונה: כשמ"מ נשיא ביהמ"ש מחפש אשמים במקום לטפל בבעיה... למאמר המלא של טובה צימוקי ב- YNET, לחצו כאן]

כרזה שביעית: את מי מייצג מזכ"ל ההסתדרות? את בעלי ההון או את העובדים?

מזכ"ל ההסתדרות, אלון בר דוד, האשים את הממשלה והעומד בראשה באחריות למחדל ה-7 באוקטובר ולהורדת דירוג האשראי ומאיים בהשבתת המשק כחלק מחזרת המחאה לרחובות...

ואני שואל את מי הוא מייצג: את בעלי ההון או את העובדים? האם ראשי הוועדים רוצים להשבית? האם העובדים רוצים לשבות? האם תפקידה של ההסתדרות להשתמש בשביתה למטרות פוליטיות? האם זה יועיל לעובדים?
[בתמונה: האם בעלי ההון לוחשים על אוזנו של מזכ"ל ההסתדרות, מעל העובדים וראשי הוועדים? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: האם בעלי ההון לוחשים על אוזנו של מזכ"ל ההסתדרות, מעל העובדים וראשי הוועדים? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

כרזה שמינית: אגרוף לפנים - אתם חושבים שהלובי הנשי יתערב?

במהלך ההפגנה בת"א במוצ"ש ה- 17 בפברואר 2024, צולם פעיל שמאל מכה מפגינה מימין באגרוף בפניה.

אתם חושבים שהלובי הנשי יתערב, או שגם מפגין הגמוני לבן, בן למעמד המדכא, נמצא בעדיפות על נשים, בסולם העוצמה הפרוגרסיבי המטורלל של ימינו??
[בכרזה: אגרוף לפנים - אתם חושבים שהלובי הנשי יתערב? התמונה היא צילום מסך מסרטון של 'הסקופים'. אנו מאמינים כי אנו עושים בו שימוש הוגן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: השמאל אוהב אנשים?

חיה בלה לה לנד... מרגלית (מגי) אוצרי היא סופרת, פובליציסטית ישראלית ודוקטור למשפטים. היא כלת פרס שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער על שם דבורה עומר לשנת 2021, על ספרה "עיניים אדומות". לאחרונה פרצה שוב לחיינו עם האמירה: "השמאל אוהב אנשים...".

האמנם? השמאל בכל העולם ידע ויודע היטב לשנוא. וגם אצלנו... אוצרי אינה מודעת למנת השנאה הגדושה שספגו וסופגים, מאז נובמבר 2022, חרדים, מתנחלים ו'סתם' אנשי ימין?

מה עוד לא נכתב על השנאה הכרונית של השמאל הישראלי לימין, עוד טרם ימי המדינה? אמחיש בדוגמה אחת מיני רבות: יצחק בן אהרן היה אחד ממנהיגיה החשובים והדומיננטיים של תנועת הפועלים בישראל ומהוגי הדעות שלה, חבר הכנסת, שר ומזכ"ל ההסתדרות. מספרים שכשעבר את גיל 90, שאל אותו חיים חפר: "מה מחזיק אותך?". "השנאה חיים" השיב בן אהרן, "השנאה!"...

[בתמונה: ד"ר מגי אוצרי: "השמאל אוהב אנשים"... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: ד"ר מגי אוצרי: "השמאל אוהב אנשים"... התמונה היא צילום מסך]

כרזה עשירית: למה לא מסקרים את משפט נתניהו?

ערוצי הליבה הישראלים אינם מחמיצים הזדמנות להלום בנתניהו. לכן גם סיקרו בהרחבה את תחילת משפטו.

אז למה הם לא ממשיכים לסקר? למה כמעט רק ערוץ 14 מסקר? אתם חושבים שזה קשור למה שמתרחש באולם בית המשפט?
[בתמונה: למה לא מסקרים את משפט נתניהו? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: למה לא מסקרים את משפט נתניהו? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית – אוסף 14

  1. Pingback: בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *