פנחס יחזקאלי: מי שמכניס מוסר ליחסים הבין לאומיים, משלם ביוקר!

תקציר: אין ארוחות חינם. ניתן לדמות הכנסה של שיקולים מוסריים-אתיים ליחסים הבין-לאומיים, למתאבק שנכנס לזירה כשידיו כבולות מאחור. לכן, רק מי שיכול להרשות לעצמו ויכול, מכניס מוסר ואתיקה למערכות השיקולים שלו, ומשלם בדר"כ ביוקר!

[בתמונה: הטלת מגבלות מוסריות אתיות מקטינה עוצמה, כמו מתאבק שנכנס לזירה כשידיו כבולות מאחור. לכן, המגבלות הללו שמדינות מטילות על עצמן אופייניות למדינות עשירות, שיכולות לוותר - או סבורות שהן יכולות לוותר על עוצמה לטובת אידיאלים.

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו החלק השני של המאמר "מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים". לחלקו הראשון, לחצו כאן.

*  *  *

במאמר שכתב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין על משה דיין (ראו לינק למטה) הוא מספר עליו, בין היתר, כך:

"... בתקופת מלחמת העצמאות (שימש משה דיין) כמפקד מחוז ירושלים, תפקיד לו התמנה ביולי 1948. הוא נשא ונתן על הסכם שנקרא "הסכם הפוגה כנה", הסכם הפסקת האש מתאריך ה- 30 בנובמבר 1948.

.

אני זוכר את דבריו המשועשעים על התגובה של ראלף באנץ', איש האו"ם, להצהרת הכנות בהסכם: הצדדים ישתדלו, בכנות, למלא את ההסכם. 
דיין היה אומר: מה לכנות וליחסים בינלאומיים ולדיפלומטיה? ..." 

[למאמרו של אליקים רובינשטיין: 'משה דיין ותהליך השלום', לחצו כאן].

[בכרזה: משה דיין על כנות ודיפלומטה... מקור תמונתו של משה דיין: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: משה דיין על כנות ודיפלומטה... מקור תמונתו של משה דיין: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר. הכרזה: ייצור ידע]

דיין גיחך, וידע למה...

במאמר קודם הבנו כי אין צדק ואין מוסר במערכת היחסים בין מדינות. הבנו, כי מדינות הן מערכת מורכבת, וגם היחסים הבינלאומיים הינם מערכת מורכבת, ועל כן, המערכות הללו כפופות לחוקי המערכות המורכבות, במקרה שלנו למאבק העוצמה [להרחבת המושג: מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן].

למרות זאת, אנו יודעים כי בעידן המודרני, מדינות וארגונים בינלאומיים רבים בעולם המערבי מנסים לאזן בין  אינטרסים לאומיים ושיקולים מוסריים. אלה, המצדדים בגישה אתית או מוסרית יותר ליחסים בינלאומיים, טוענים ששיקולים כמו זכויות אדם, צדק ושיתוף פעולה גלובלי צריכים להנחות את קבלת ההחלטות. הם מאמינים שהתמקדות בערכים מוסריים, יכולה לתרום לסדר עולמי צודק ויציב יותר, גם אם הדבר מצריך ויתור על אינטרס אישי לטווח קצר.

האם הם צודקים?

[לחלקו הראשון של המאמר על מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, לחצו כאן]

[בכרזה: על מוסר וצביעות ביחסים בינלאומיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי iirliinnaa לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: על מוסר וצביעות ביחסים בינלאומיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי iirliinnaa לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

ההיבט התיאורטי: הכנסת שיקולים אתיים ומוסריים מפחיתה עוצמה

כדי להבין את התופעה הזו אנחנו זקוקים לחשיבה מערכתית: במאמר הקודם כבר הבנו, שהעוצמה היא הגורם שמניע מערכות מורכבות, שמתפתחות ומעדכנות את עצמם, בסביבה משתנה במהירות, דרך מאבקי עוצמה ביניהן [להרחבה בנושא: מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן].

הטלת מגבלות מוסריות אתיות מקטינה עוצמה, כמו מתאבק שנכנס לזירה כשידיו כבולות מאחור. לכן, המגבלות הללו שמדינות מטילות על עצמן אופייניות למדינות עשירות, שיכולות לוותר - או סבורות שהן יכולות לוותר על עוצמה לטובת אידיאלים.
[בתמונה: צביעות רבותי צביעות. אין מוסר ביחסים בינלאומיים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Internet Archive Book Ima לאתר flickr]
[בתמונה: צביעות רבותי צביעות. אין מוסר ביחסים בינלאומיים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Internet Archive Book Ima לאתר flickr]

כשכבר מכניסים שיקולים מוסריים, זה משיג תוצאות הפוכות...

העיתונאי, ההיסטוריון, כותב הנאומים והסופר האנגלי פול ביד ג'ונסון (Paul Bede Johnson) כתב על התנהגות הצבא האמריקני במהלך מלחמת וייטנאם את הדברים הבאים (שלם, 2018):

"ניסיון המאה ה-20 מורה, כי הריסונים שמטילה על עצמה תרבותית, גרועים יותר מעצם היותם חסרי תועלת... הם מתקבלים כהוכחה, לא למידה של אנושיות, אלא להכרת אשמה ולהיעדר אמונה בצדקת הלחימה" (שלם, 2018).

ב- 1938 - שנתיים לפני שהפך ראש ממשלה, שכשעוד נחשב בפרלמנט הבריטי לתימהוני - נשא צ'רצ'יל שם את מה שמכונה "נאום מגדלי השמירה של מבואות אירופה". הוא ביקש למחות על ההחלטה שקיבלה ממשלת בריטניה (מטעמים ערכיים, ובשל חוסר הרצון להפעיל כוח, פ"י) - לוותר - "ללא תנאים, לממשלה אירית שבראשה אנשים... שעליית כוחם עמדה ביחס ישר לעוינות שהפגינו כלפי הארץ הזו" - על שליטה בריטית בנמלים באירלנד. הנמלים הללו היו נחוצים לחופש התנועה של הצי הבריטי, וחיוניים כבסיס למלחמת צוללות וכהגנה על שיירות אספקה לאי הבריטי על 45 מיליון תושביו (שלם, 2018).

כך הסביר צ'רצ'יל לחברי הממשלה את התנגדותו: "אנחנו עוזבים, אנחנו מוותרים על הנמלים, ונותנים לממשלה (האירית) את הזכות... לאסור על כניסתנו מחדש. היו בידיכם הזכויות וויתרתם עליהן. אתם מקווים בתמורה לקבל רצון טוב... נניח שלא תקבלו את זה, לא יעזור לומר: 'אז ניקח חזרה את הנמלים'. לא תהיה לכם שום זכות לעשות זאת. הפרת הניטרליות האירית... עלולה לדון אתכם לכף חובה בדעת העולם" (שלם, 2018).

לאחר שתיאר צ'רצ'יל את שעלול להתרחש, פנה לחברי הממשלה ושאל: "מהן העובדות החדשות שהובילו לנטישה הפתאומית הזו? בעיניי אין לכך שום הסבר. לגבי העולם... זה יובן כסימן שרק צריך ללחוץ על בריטניה ולהדאיג אותה די זמן כדי שתיכנע... אתם שומטים מידיכם אמצעי אמיתי וחשוב להישרדות ולביטחון, תמורת צל חולף ופתרונות קלים"... (שלם, 2018).

מיותר לומר, עד כמה צדק!

[בתמונה: וינסטון צ'רצ'יל נואם בפרלמנט. צילום מסך מסרטון היו טיוב: "Winston Churchill "Blood, Toil, Tears and Sweat]
[בתמונה: וינסטון צ'רצ'יל נואם בפרלמנט. צילום מסך מסרטון היו טיוב: "Winston Churchill "Blood, Toil, Tears and Sweat]

אז ממה נובע הצורך שלנו להכניס מוסר ליחסים הבינלאומיים?

הסיבה היא מה שמכונה 'תרבות האשמה', הנהוגה בקרב אזרחי המדינות ששייכות ל'פרדיגמת החשיבה המערבית'.: במדינות אלה (כמו צפון אמריקה ומערב אירופה ושלוחותיהם, כולל ישראל) המאופיינות בתפיסת עולם יותר אינדבידואליסטית - זו המקנה עדיפות למטרות הפרט על פני אינטרס החברה יחד עם סגידה לזכויות הפרט ושוויון - יש העדפה לקחת אחריות על בעיות מוסריות [להרחבה בנושא 'תרבות האשמה', לחצו כאן].

המצב שונה מאוד בקרב אזרחי מדינות בעלות 'פרדיגמת החשיבה מזרחית' (כמו אסיה, המזרח התיכון ושלוחותיהם), הנוטות לקולקטיביזם, יחד עם היררכיה מעמדית - אלו המקנות עדיפות למטרות החברה לפני המטרות האישיות, בהם יש העדפה ליישם את מנגנון ה'בושה' של אלה שחורגים מהמסגרת שהציב הקולקטיב.

כלל עוד מדובר בהפגנות שאינן יוצרות לחץ מהותי על מקבלי ההחלטות, אין בכך רע. אבל, כאשר מקבלי ההחלטות נגועים ב'תרבות האשמה', הם פועלים נגד האינטרסים הלאומיים המובהקים של מדינותיהם, ויש בכך סכנה מהותית לביטחונן הלאומי!

דוגמאות לכך יש בשפע. הדוגמה האקוטית ביותר היא מדיניותה של גרמניה כלפי מהגרים, שמובילה אותה לכאוס פוליטי ולסלילת הדרך לעליית מפלגות ימניות לאומניות מובהקות בעתיד!

[בסרטון: ביקורו של ויקטור אורבן ביד ושם]

ממשל ביידן בפרשת חשוקג'י

העיתונאי, הפרשן הפוליטי, שנודע כמבקר חריף של מדיניותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וכתומך האחים המוסלמים, נעלם ב-2 באוקטובר 2018 לאחר שנכנס לקונסוליה הסעודית באיסטנבול. לאחר מכן התברר כי נרצח בה וגופתו בותרה [על יחסי ממשל ביידן הדמוקרטי בארה"ב עם סעודיה, והקשר שלו למוסר ביחסים הבינ"ל, לחצו כאן].

ע"פ המסורת הטהרנית והנאיבית הפרוגרסיבית, הותקפה סעודיה קשות ע"י גורמים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, עוד לפני עליית ממשל ביידן לנשיאות. עם עלייתו לשלטון, ניצל הממשל את הטיעונים הטהרנים הללו ליישם את מדיניותו האנטי סעודית והפרו איראנית. הוא הנחית מכה אחר מכה על סעודיה בכלל, ועל יורש העצר, בן סלמן, בפרט:

  • הסרת המורדים החות'ים - 'החיזבאללה התימני', שותפי איראן ו'צדיקים גמורים' כשלעצמם - מרשימת ארגוני הטרור;
  • 'ייבוש' ההנהגה הסעודית, בהמתנה לשיחה ראשונה עם נשיא ארצות הברית;
  • והשיא: פרסום דוח המודיעין, לפיו בן סלמאן אחראי לרצח חאשוקג'י (ראו תמונה משמאל), אחד מל"ו הצדיקים בעצמו.

וכדאי להדגיש שאפילו הנשיא התורכי, ארדואן, שרצח חשוקג'י בוצע בארצו, העדיף  אינטרסים לאומיים על פני מוסר ערכים וחילול ריבונות, "סלח" לבן סלמאן, ועלה לרגל לריאד... הנה שוב: ביחסי החוץ ולא רק בהם, הכל אינטרסים!

כל זה עד העליה הדרמטית במחירי הדלקים בעקבות המלחמה באוקראינה, שערערה את התמיכה הציבורית בממשל. אז, מחל הנשיא ביידן על כבודו ו'הלך לקנוסה': הוא נסע לסעודיה, לבקש מיורש העצר בן סלמאן שיסייע למאמץ האמריקני להקטין את מחירי הדלק. 

אבל אין ארוחות חינם: סעודיה הבינה שהמשענת האמריקנית היא משענת קנה רצוץ, והחלה לאזן את מדיניותה כלפי איראן וכלפי סין ורוסיה. הנשיא ביידן הושפל במהלך ביקורו בסעודיה, ויורש העצר MBS סרב להוריד את המחירים. ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), בתמיכה סעודית, אישר ב-6 באוקטובר 2022 החלטה לעומתית, לצמצם את הפקת הנפט, באופן הגדול ביותר מאז 2020, מה שהוביל לזינוק מחודש במחירי הדלק העולמיים.

[תמונתו של ג'מאל חשוקג'י נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי April Brady / POMED - Mohammed bin Salman's Saudi Arabia: A Deeper Look. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]7
[תמונתו של ג'מאל חשוקג'י משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי April Brady / POMED - Mohammed bin Salman's Saudi Arabia: A Deeper Look. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

ארצות הברית עוצרת את ייצור הנפט מפצלי שמן, המלחמה באוקראינה פורצת, המחירים מזנקים והגלגל מתהפך...

בזכות טכנולוגיות הפקת הנפט מפצלי השמן, הגיעה ארצות הברית לעצמאות אנרגטית עם רזרבות ענק. בין השנים 2011–2015 ייצור הנפט בארה"ב כמעט שהכפיל את עצמו. כמובן שזרם כה גדול של נפט לשוק גרם לעודף ההיצע העולמי וכן לירידה ניכרת במחירי הנפט; ושחרר את ארצות הברית מתלותה בנפט זר. אבל אז הגיעו הדמוקרטים לשלטון; ועימם האג'נדות הירוקות שלהם...

בזכות יכולות הפקת הנפט יכול היה הנשיא האמריקני ג'ו ביידן להתנער מסעודיה ואף הבטיח לנדות אותה בגין רצח העיתונאי חשוקג'י בתורכיה בפקודת יורש העצר, בן סלמאן. אבל הדמוקרטים - מנימוקים של איכות סביבה - עצרו את הייצור; ובדיוק אז הגיעה מלחמת רוסיה-אוקראינה; ועימה עליות המחירים הדרסטיות, שהפכו את הגלגל.

אין ארוחות חינם, ומועד התשלום הגיע אז...
בכרזה: ככה יעשה לאיש שהעז לערב מוסר ומדיניות חוץ... במערכת הבחירות שלו התנער הנשיא האמריקני ג'ו ביידן מסעודיה ואף הבטיח לנדות אותה בגין רצח העיתונאי חשוקג'י בתורכיה בפקודת יורש העצר, בן סלמאן. אבל אז הגיעה מלחמת רוסיה-אוקראינה ועליות המחירים הדרסטיות, שהפכו את הקשר עם סעודיה להכרח עבורו (בחירות האמצע מתקרבות...). עכשיו הוא 'הולך לקנוסה' ומקווה שיורש העצר יבליג ויסלח ויסייע... ככה יעשה לאיש שהעז לערב מוסר ומדיניות חוץ... ואגב, הנשיא התורכי, ארדואן, שהרצח בוצע בארצו, כבר "סלח" מזמן לבן סלמאן, ועלה לרגל לריאד... הנה שוב: ביחסי החוץ ולא רק בהם, הכל אינטרסים! אבל למען היושר האינטלקטואלי, גם בפסילת יורש העצר, בן סלמאן, לא היה שמץ של מוסר. ביידן רק שילם את המס הנדרש לשותפיו הפרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית; מה עוד שהחרמת יורש העצר הלמה את האינטרס של הממשל הדמוקרטי, שסבור כבר שנים שדווקא בעלות הברית של ארה"ב במזה"ת, פעלו ופועלות במשך עשורים רבים לסבך את ארצות הברית באזור; ועל כן, הדרך להוציא את ארה"ב מהאזור היא דווקא להחלישן, באמצעות העצמת איראן. רק שאין ארוחות חינם, ועכשיו, מועד התשלום הגיע. [הכתבה: נדב איל (2022), ביידן הבטיח לסעודים שישלמו את המחיר - ושילם אותו בעצמו, 15/6/22, ynet. הכרזה: ייצור ידע]
[הכתבה: נדב איל (2022), ביידן הבטיח לסעודים שישלמו את המחיר - ושילם אותו בעצמו, 15/6/22, ynet. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: מי שמכניס מוסר ליחסים הבין לאומיים, משלם ביוקר!

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: תשע כרזות עלינו ועל על בתי הדין בהאג | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *