גרשון הכהן: תנאי לניצחון – אחריות משותפת בין דרג צבאי למדיני

תקציר: במלחמה הארוכה והמורכבת, ההולכת ונמשכת אל האביב ואולי גם אל סוף השנה, בלי אחריות משותפת בין מערכות הביטחון ובין הדרג המדיני, מדינת ישראל לא תגיע לניצחון.

[בתמונה: האחריות המשותפת בין הדרג הצבאי למדיני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: האחריות המשותפת בין הדרג הצבאי למדיני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

מצהרי יום רביעי, ה- 17 בינואר 2024, עסקו אתרי החדשות בוויתור ראש הממשלה על הבידוק הביטחוני למטעני התרופות שהוכנסו לרצועת עזה. הדיווח בסוגיה התדרדר להטחת האשמות בין לשכת ראש הממשלה לבין מערכת הביטחון.

בוודאי לא מדובר בסוגיה מרכזית לניהול המלחמה. אבל היא זכתה למיקוד בשל המבט עליה כגילוי תסמינים למתח ההולך ומתפתח בין הנהגת הדרג הצבאי להנהגת הדרג המדיני.

מדובר למעשה במתח מוכר, הטמון תמידית במערכת יחסי העבודה בין הדרגים. במצבי מלחמה - ובמיוחד כאשר מלחמה מתארכת או נראית כמסתבכת - מתח זה ידוע כטומן בחובו פוטנציאל למשבר אמון מסוכן [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן].
אייכנר ואזולאי ב- YNET: נתניהו מטיל אחריות לאי-בדיקת משלוח התרופות על גורמי הביטחון. גנץ: "זה רק עלינו"
לשכת ראש הממשלה התנערה מאחריות נתניהו וטענה כי הוא "הנחה להעביר תרופות לחטופים". גורם בסביבתו: "הוא לא יורד לרזולוציית הסורק. ונניח שבארגז הוברח רימון, אי אפשר לקחת את הסיכון ושהחטופים יקבלו תרופות?". גורמי ביטחון: רה"מ מיתמם, הוא מידר את צה"ל - המוסד ניהל הכול...
[למאמר המלא של אייכנר ואזולאי ב- YNET, לחצו כאן]

מקרה בוחן: יצחק רבין, מוטה גור ומסקנות ועדת אגרנט

באביב 1974 כאשר הוצגו לממשלת ישראל מסקנות וועדת אגרנט, יצחק רבין היה שר העבודה והביע התנגדות עקרונית למסקנות הוועדה. התנגדותו התבססה על הטענה שבין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני חייבת להתקיים אחריות משותפת לקבלת ההחלטות ולתוצאות הפעולה והוועדה התעלמה מחובה זו. בתוך זמן קצר, התמנה רבין לראש הממשלה ותיאר כיצד נאלץ להתמודד עם משבר האמון בין הדרגים - הצבאי והמדיני - שחוללה וועדת אגרנט. 

כך סיפר: ״זמן רב היה דרוש לממשלה ולי כראש ממשלה, לתקן את הפגם החמור שוועדת אגרנט הטילה בחיינו. חשתי כל הזמן בגילויים של חוסר אמון מצד הרמטכ״ל - מוטה גור. בליבו אמר, ואף התבטא כך, שאם יקרה משהו, אשאר בודד כנושא אחריות בלעדית. לכן, מוטב לו להצהיר הצהרות פומביות ובלבד שלא ישאל לאחר מעשה, אתה אחראי, היכן היית? מדוע לא הזהרת? (פנקס שרות).

[בתמונה: כריכת ספרו של יצחק רבין, 'פנקס שירות', שראה אור ב- 1979 בספריית מעריב. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: כריכת ספרו של יצחק רבין, 'פנקס שירות', שראה אור ב- 1979 בספריית מעריב. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

האחריות לנקודת הגישור והאיזון במתח המובנה בין הדרגים הצבאי והמדיני, מוטלת בשווה על שני הצדדים

במלחמת העצמאות למשל, בן גוריון היטיב לזהות את סגולתו המיוחדת של משה דיין, שבהיותו מפקד מחוז ירושלים, השכיל להתאים את פעולותיו לאילוצים המדיניים של בן גוריון, גם לאלה שבן גוריון היה מנוע מהגדרתם במפורש. כדאי להזכיר שעד לסיום המלחמה באדר תש״ט, מצבה המדיני של ירושלים היה נתון בערפל מדיני וללא אופק מוגדר.

גם במלחמה קצרה ובוודאי במלחמה מתארכת, איש אינו יכול לצפות מראש את תוצאות הקרבות ואת המגמות המתפתחות. מעטות המלחמות המתנהלות על פי תכנית סדורה, ללא שינוי, מתחילת המלחמה עד סיומה. על כן, בהתפתחות מהלכי המלחמה, מתחייבת בחינה מתמשכת למטרות המלחמה כפי שהוגדרו בראשית הדרך, במבחן התאמתן למצבים המתפתחים.  

האחריות לבחינה זו מוטלת במקביל גם על הפיקוד הצבאי של המערכה וגם על הדרג המדיני. גם את הבחינה הזו יש לקיים בין הדרגים בפתיחות לנקודות המבט השונות, באמון הדדי ובאחריות משותפת.

גם כאשר המטרות נשארות ללא שינוי, בחינתן המשותפת לאורך המלחמה מעניקה להן תוקף מחודש. גם כשהן נותרות ללא שינוי, נדרשת בחינה מחודשת לעדכניות רעיון המערכה. זה בדיוק השינוי שהוביל הרמטכ״ל במעבר משלב ב׳ במלחמה לשלב ג׳.
בחינות אלה, גם אלה שמצויות כמעט במלואן בסמכות הדרג הצבאי, חייבות להיערך בשקיפות בין שני הדרגים ובתהליך קבלת החלטות המבטא תודעת חובה לאחריות משותפת.

במלחמה הארוכה והמורכבת, ההולכת ונמשכת אל האביב ואולי גם אל סוף השנה, בלי אחריות משותפת בין מערכות הביטחון ובין הדרג המדיני, מדינת ישראל לא תגיע לניצחון.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן]

[בתמונה: האחריות המשותפת בין הדרג הצבאי למדיני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: האחריות המשותפת בין הדרג הצבאי למדיני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *