רוני אקריש: פטפטת וקשקושי המדיה

תקציר: בזירה הסוערת של התקשורת העכשווית, שבה רעיונות מתנגשים ונרטיבים מתחרים על הדומיננטיות, בולטות שתי תופעות מנוגדות: הפמפלטים ("Pamphlet") והלוגוריה (Logorrhée). שני אלה מציעים תובנות מסקרנות על מורכבות התקשורת והדינאמיות של הכוח בעידן הדיגיטלי שלנו.

[בתמונה: משמיצים בלתי נלאים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: משמיצים בלתי נלאים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

בזירה הסוערת של התקשורת העכשווית, שבה רעיונות מתנגשים ונרטיבים מתחרים על הדומיננטיות, בולטות שתי תופעות מנוגדות: הפמפלטים ("Pamphlet") והלוגוריה (Logorrhée).

הפמפלט הוא סוג של מסמך דיעה קצר, אירוני ו/או תוקפני, שמאשים, לועג ו/או משמיץ מוסד, אדם או רעיון, בעיקר בהקשר פוליטי. הוא היה נפוץ מאוד בתקופת המהפכה הצרפתית במאה ה-18. אם תרצו, מעין 'פשקוויל חילוני' בן התקופה ההיא.

הוא סוג של מסמך קטן ונפוץ, המכיל מידע קצר ומרוכז. נהוג להשתמש בו לפרסום דעות, פרטים או תוכניות מסוימות. פמפלטים נכתבים בדרך כלל בשפה פשוטה ונגישה לקהל הרחב, והם יכולים להיות חשובים בהבנת ההיסטוריה והתרבות של תקופה מסוימת (המהפכה הצרפתית למשל).

לוגוריאה (Logorrhée) בצרפתית הוא פטפוט סרק בלתי נדלה; צורך, שאין לעמוד בפניו, להתבטא, הנצפה במיוחד במצבי התרגשות של הפרעות נפשיות מסוימות. לוגוריאה מציגה משחק גומלין מורכב של גורמים לשוניים, פסיכולוגיים ונוירולוגיים. כתוצאה מכך, זרימת מילים מוגזמת ולעיתים בלתי נשלטת. ניתן לכנות אותה 'בריחה של רעיונות': זרימה פרועה ורצופת הערות נלוות.

במאמר, אבחן את התובנות המסקרנות על מורכבות התקשורת והדינאמיות של הכוח בעידן הדיגיטלי שלנו, על בסיס שני הביטויים הלשוניים הללו.
[בתמונה: "Pamphlet" בצרפתית, הוא עלון פרוזה קצרה שתוקף, מאשים, עושה פרודיה או משמיץ כוח, מוסד, אדם או רעיון. זאת, תוך שימוש בנימה אירונית, תוקפנית או אלימה, בין היתר למטרות פוליטיות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: "Pamphlet" בצרפתית, הוא עלון פרוזה קצרה שתוקף, מאשים, עושה פרודיה או משמיץ כוח, מוסד, אדם או רעיון. זאת, תוך שימוש בנימה אירונית, תוקפנית או אלימה, בין היתר למטרות פוליטיות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

עולם הפמפלטונים: עלוני הפרוזה הפוליטיים, התוקפניים

היסטורית, עלונים שימשו ככלי נשק של התנגדות, שהופעלו על ידי יחידים או קבוצות כדי לערער על סמכות, לחשוף עוולות ולהביא לשינוי חברתי. הם שימשו ומשמשים עד היום כלי רב עוצמה עבור אלה המבקשים לשבש את הסטטוס קוו: מ"השכל הישר" של תומס פיין (מלפני כמעט 250 שנים), דרך הפשקווילים בעולם החרדי - כרזת קיר הנושאות מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו. הן כתובות לעיתים בעברית ארכאית, מליצית או דרמטית מאוד - ועד לפוסטים ולטוקבקים המקוונים של ימינו.

בתחום הדיגיטלי, המסורת של הפמפלטים מצאה חיים חדשים. פלטפורמות מדיה חברתית משמשות כתיבות סבון וירטואליות, שבהן כל מי שיש לו חיבור לאינטרנט יכול לשדר את תלונותיו לעולם. האנונימיות שמעניק האינטרנט מעודדת אנשים להתקיף בחריפות מוסדות, אנשים או רעיונות, שהם תופסים כמדכאים או כמושחתים. הטון הוא לעתים קרובות אירוני, תוקפני, או אפילו אלים, כאשר המשתמשים רותמים את כוחה של השפה, כדי לעורר זעם ולגייס תמיכה להשגת מטרתם.

[בתמונה: פשקוויל שצולם בבני ברק. אלה כרזות קיר הנושאות מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו. הן כתובות לעיתים בעברית ארכאית, מליצית או דרמטית מאוד

בתוך הקקופוניה של ההתנגדות הדיגיטלית, מתגלה תופעה נוספת: פטפוטי הסרק - הלוגוריה

ניתן לראות את זרימת המילים הבלתי פוסקת הזו, המאופיינת בדחף עצום להתבטא, בשיח התזזיתי של דיונים מקוונים, מדורי תגובות ומדורי דעה. למרות שללוגוריה (logorrhée) לא תמיד יש מניע פוליטי, היא חולקת חוט משותף עם הפמפלטים בפוטנציאל ערעור הסדר שלה.

בבסיסה, הלוגוריה משקפת צורך עמוק במשיכת תשומת לב: כל קליק וכל 'לייק' נחשב. התפשטות המדיה החברתית הפכה את השיח לדמוקרטי, והעניקה קול לנקודות מבט, שנדחקו בעבר לשוליים. עם זאת, היא גם שחררה זרם של מידע, שבו אמת ושקר משתלבים זה בזה. כך נבלע הדיאלוג המשמעותי בתוך הזמזום הבלתי פוסק של ה'רעש' הדיגיטלי [להרחבה בנושא: חדשות מזויפות – Fake News, לחצו כאן].

יחסי הגומלין בין עולם הפמפלטונים ללוגוריה מדגישים את הפרדוקס של התקשורת המודרנית: בעוד שהטכנולוגיה העצימה אנשים לאתגר את הסמכות ולהגביר את קולם, היא גם החריפה את פיצול השיח הציבורי ואת התפשטות המידע השגוי. בתאי ההד של המדיה החברתית, נקודות מבט מנוגדות כמעט ולא מצטלבות, מה שמוביל לקיטוב ולשבטיות.

יתרה מכך, הממדים הפסיכולוגיים והנוירולוגיים של הלוגוריה, חושפים את יחסי הגומלין המורכבים בין שפה, קוגניציה ורגש בעידן הדיגיטלי. מחקרים מצביעים על כך, ששימוש מופרז במדיה חברתית יכול לתרום להפרעות קשב וריכוז, חרדה ודיכאון, כאשר אנשים נקלעים למעגל של התנהגות מחפשת אימות, ולולאות משוב מונעות בדופמין.

[בתמונה: יחסי הגומלין בין עולם הפמפלטונים ללוגוריה מדגישים את הפרדוקס של התקשורת המודרנית: בעוד שהטכנולוגיה העצימה אנשים לאתגר את הסמכות ולהגביר את קולם, היא גם החריפה את פיצול השיח הציבורי ואת התפשטות המידע השגוי. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: יחסי הגומלין בין עולם הפמפלטונים ללוגוריה מדגישים את הפרדוקס של התקשורת המודרנית: בעוד שהטכנולוגיה העצימה אנשים לאתגר את הסמכות ולהגביר את קולם, היא גם החריפה את פיצול השיח הציבורי ואת התפשטות המידע השגוי. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

הפמפלטים והלוגוריה בערוצי הטלוויזיה

שדרני הטלוויזיה, כשחקנים בולטים בנוף התקשורתי, אינם חסינים מפני השפעות של הפמפלטים והלוגוריה, אם כי ביטוייהם עשויים להיות שונים מאלה שנראו בתחום הדיגיטלי.

ניתן להבחין בנטיות לפמפלטים בקרב שדרני טלוויזיה בצורה של פרשנות מערכת, תוכניות דעה ועיתונות חוקרת, שמטרתן לחשוף עוולות, לערער על סמכות או לתמוך במטרות ספציפיות. תוכניות אלו מאופיינות לעתים קרובות בנימה אסרטיבית או עימותית, הדומה לכותבי הפמפלטים המסורתיים, שכן הן מבקשות למשוך את הצופים ולעורר למחשבה או לפעולה. דוגמאות טובות הן שידורי החדשות, תחקירים למיניהם, שחושפים שחיתות פוליטית, פאנלים או תוכניות דעה המבקרות את מדיניות הממשלה או שופכות אור על עוולות חברתיות, וכדומה.

באופן דומה, לוגוריה מוצאת ביטוי בשידורי החדשות, 24 שעות ביממה, ובהתפשטות התוכניות מבוססות הדעות בטלוויזיה. הזרימה הבלתי פוסקת של פרשנות, ניתוח והשערות על ידיעות חדשותיות, עלולות להוביל לעומס מידע ולתרום להפצת מידע מוטעה או סנסציוני. שדרני טלוויזיה - המתחרים על צפייה בנוף תקשורתי צפוף - נכנעים על נקלה ללחץ, למלא את זמן השידור בתוכן, ומקריבים עומק וניואנסים, למען המיידיות והערך הבידורי.

שילוב המדיה החברתית בתוכניות הטלוויזיה מטשטשת עוד יותר את הגבול בין שידור מסורתי לשיח דיגיטלי. מגישי חדשות ומארחי תוכניות אירוח מעודדים לעתים קרובות את השתתפות הקהל באמצעות האשטאגים, סקרים, הערות שנשלחו על ידי הצופים, ואף שיתוף צופים באולפן. כך, מעצימים את קולם של הצופים ומזמינים אותם להצטרף לשיחה בזמן אמת. בעוד שגישה אינטראקטיבית זו יכולה לשפר את מעורבות הצופים ולטפח תחושת קהילה, היא גם מגבירה את 'תאי ההד' ומחזקת הטיות קיימות.

[למאמר נוסף בהקשר זה של רוני אקריש: "פוליטיקה היא טרגדיה אנושית, והתקשורת עושה ממנה עינוג תעמולתי!", לחצו כאן]

[בתמונה: שיתוף צופים באולפן מטשטש עוד יותר את הגבול בין שידור מסורתי לשיח דיגיטלי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: שיתוף צופים באולפן מטשטש עוד יותר את הגבול בין שידור מסורתי לשיח דיגיטלי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

לסיכום

לסיכום, עליית הפמפלטים והלוגורה בנוף המדיה המודרני משקפת הן את ההבטחה והן את הסכנה של תקשורת לסוגיה. בעוד שתופעות אלו מהוות פלטפורמה להתנגדות ולביטוי עצמי, הן גם מציבות אתגרים עמוקים לשלמות השיח הציבורי וליציבותן של חברות דמוקרטיות.

בעודנו מנווטים בעולם החדש והאמיץ הזה של עומס מידע, חובה עלינו לטפח מיומנויות חשיבה ביקורתית, לטפח אמפתיה ולחפש נקודות מבט מגוונות על מנת ליצור מרחב ציבורי מושכל ומכיל יותר.

[לאוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

[בתמונה: עליית החוברות והלוגורה בנוף המדיה המודרני משקפת הן את ההבטחה והן את הסכנה של תקשורת דיגיטלית.

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *