הדרך לשלום קר בין סעודיה לאיראן אסור לה שתיבחן במספר הימים שעוברים בין תאריכים, אלא בצעדים שינקטו לצורך מימוש מדיניות זו. איזה צעדים צרכים לנקוט, ומי יכול להשפיע על המדינות לנקוט בצעדים הללו, על מנת להוריד את המתח בין שתי המדינות ולהגיע לשלום קר?
ב- 26 למאי נערכה הפגישה הרביעית בסבב השיחות האסטרטגי שבין רוסיה לאיחוד מדינות המפרץ. הפגישה התנהלה בדרג שרי החוץ. זאת הייתה הפגישה הראשונה שנערכה במוסקבה, שלושת הסבבים האחרים התקיימו במפרץ.
הרוסים, כמתבקש ניסו לצייר את הוועידה בצבעים אופטימיים ככל האפשר. השגריר הרוסי בריאד אולג אוזארוב הצהיר במסיבת העיתונאים שלאחר הפסגה, כי מוסקבה משקיעה מחשבה רבה בדרכים לקדם את ביטחונן של מדינות המפרץ, להפסקת הלחימה ולפתרון המשברים בסוריה ובתימן. שר החוץ הרוסי לברוב אמר, ששני הצדדים רואים עין בעין את מרבית בעיות האזור, למרות שיש ביניהם כמה הבדלים מינוריים, והשיחות היו קונסטרוקטיביות ומועילות לשני הצדדים.
לעומתם, שר החוץ הסעודי עדאל אל-ג'ובייר אמר ששני הצדדים לא הגיעו להסכמות בהתייחס לעתידו של נשיא סוריה באשר אל-אסאד. מעמדתו של שר החוץ הסעודי ניתן ללמוד על הפערים הבלתי אפשריים בין הצדדים.
ישנם סימנים רבים המעידים על כך שיש יותר מחלוקות מהסכמות בין הצדדים, אולם יש לזכור, שכוונתם של נציגי איחוד מדינות המפרץ בסבב השיחות האסטרטגי לא הייתה להגיע להסכם כלשהו עם הרוסים שיגרום לשינוי מדיניות רוסי באזור; אלא רק להביע את דאגתם בהתייחס להשפעתה של המדיניות הרוסית על ביטחונן של מדינות המפרץ, על תפקידה של איראן באזור ועל המשבר בסוריה. שרי החוץ של איחוד מדינות המפרץ הציעו רעיונות והצעות, שלמעשה אותתו למוסקבה, שאיחוד מדינות המפרץ יראה בחיוב שינוי מדיניות רוסית באזור, באם בכך יבחר ממשל פוטין.
מטעמים מובנים, הרוסים בוחרים שלא לתת פומבי למחשבות שאולי יש להם על עתידו של אסד. הנשיא פוטין הבטיח לאיתוללה ח'מנאי בביקורו בנובמבר בטהרן, שרוסיה לא תחליט לבדה על עתידו של אסד ללא תאום מראש של העמדה הזאת עם האיראנים. ראוי לזכור עם זאת, שעמדתה של רוסיה בנושא לוקחת בחשבון את האינטרס האסטרטגי הרוסי באזור ואיננה מבוססת על מניעים אישיים כאלה ואחרים.
[מפה: גוגל]
לסבב הפגישות הנוכחי לא היו תוצאות מעשיות בשטח, והפגישה נגמרה ללא סיכומים כלשהם. יחד עם זאת, הפגישה סיפקה לממשל פוטין מבט מפוקח על עמדת איחוד מדינות המפרץ בהתייחס לשתי נקודות: פתרון המשבר בסוריה והדרך לשדרג את ביטחון מדינות איחוד המפרץ, לנוכח התחזקות מעמדה של איראן.
ההבדלים בתוצאות סבבי השיחות - בין הסבב שנערך במוסקבה לסבב שנערך בכווית בפברואר 2014 - מעידים על השינוי שחל במעמדה של רוסיה במזרח התיכון והחשיבות שמייחסים השחקנים השונים בזירה המזרח תיכונית למעשיו של ממשל פוטין. שינוי עצום על פני תקופת זמן קצרה יחסית. היחס של מדינות האזור אל רוסיה הוא כאל מי שמיקמה את עצמה בעזרת מדיניות מושכלת, ויכולה היום לתווך בשתי הסוגיות הדחופות ביותר לאיחוד מדינות המפרץ: פתרון המצב בסוריה והיכולת לתרום לביטחונן של המדינות החברות באיחוד מדינות המפרץ, על ידי תיווך ויצירת הסכם עם איראן. לא זה היה המצב לפני שנתיים!
כמה גדול השינוי ? רק בחודש פברואר איימו הרוסים על איחוד מדינות המפרץ שלא ישלחו כוח צבאי לסוריה כיוון שהצעד יוביל למלחמה חדשה. את האיומים החליף סבב השיחות האחרון.
