תקציר: שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית - וכלי להשגת מטרות - הן משמאל והן מימין. אבל דומה שמאז נובמבר 2022, אין לשנאה גבולות, והיא מתמקדת באדם אחד ובמשפחתו: בבנימין נתניהו. האינטרסים שמאחורי השנאה גדולי ממדים.
עודכן ב- 3 ביולי 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, הן משמאל והן מימין. אבל דומה שמאז נובמבר 2022, אין לשנאה גבולות, והיא מתמקדת באדם אחד ובמשפחתו: בבנימין נתניהו. קריאות כמו "בוגד" - שבעבר היו מקפיצות מדינה שלמה, הופכות היום מעשה של שגרה בהפגנות המחאה (ראו התמונה למטה).
הנה דוגמיות נוספות לכינויים שלהם זכה נתניהו:
- "הרודן",
- "הדיקטטור",
- "בארה"ב רק מטורף עם כתבי אישום שהיה מנסה לשנות את כל סדרי המשטר, היה מוצא עצמו כלוא במחלקה סגורה."
- "הקרימינל הבוגדני לקואליציית ימין על מלא";
- "ביבי וכנופייתו מימין על מלא";
- "המנהיג העליון"...
- "השקרן";
- "הרמאי";
- "אבו-יאיר העלבונאי";
- "הביביטרון וחבורת ליצניו...";
- "עריציהו";
- "הצורר".
השנאה הזו - המלובה ע"י מנהיגי המחאה, ידוענים ואנשי תקשורת - שברה כל שיא אפשרי:
מתיוג הממשלה כממשלת טרור (יובל דיסקין) וכ"חבורה מטורללת של פושעים ועבריינים" (עמירם לוין); דרך תיאור נתניהו כ"סרטן המעכל את האומה" (כרמי גילון); קביעה כי נתניהו אינו חפץ בהחזרת החטופים (גיל תמרי); הטלת האשם בטבח על נתניהו ("טבח נתניהו", מתן וילנאי); "תמונת הניצחון של המלחמה איננה הקרסת חמאס אלא הפלת נתניהו" (דן חלוץ); "סייען החמאס, מחבק רבי מרצחים, ומחריב ישראל המודרנית" (מיכל שיר); "יעזוב את תפקידו כמו כלב מוכה" (עמירם לוין); "מרגל איראני" (עופר ברטל); "נתניהו מחרב אותנו" (רם בן ברק) [ראו הרחבה בתוספת תמונות בנספח בסוף]
לטעמי, חלק מהדברים חצה כבר מזמן את גבול חופש הדיבור, לכיוון של דחיפה לעשיית מעשה:
ב- 19 במאי 2023 התראיין איש התקשורת חיים שדמי בפודקאסט של טובי פולק ואמר: "איך נפל מילושביץ'? איך נפל צ'אוצ'סקו? אתה חושב שזה יוכל להיגמר אפילו קרוב לזה אחרת?":
אוהד חמו מערוץ 12 מראיין את התסריטאי גיורא חמיצר: "הסוף שלו יהיה סוף כמו של כל דיקטטור בהיסטוריה שלנו... תסתכלו בויקיפדיה תראו איך גומרים דיקטטורים. ככה יגמור ביבי"!
וכמובן, השלט על התמונה למטה, עם כפל המשמעות שאומר לדעתי הכל:
פרק נפרד בפני עצמו הוא סיפור הרדיפה הסדיסטית לטעמי אחר שרה נתניהו [ראו הרחבה במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שרה נתניהו וההיגיון הפרדוקסלי של השבירות', לחצו כאן].
השנאה ככלי פוליטי
הלניניזם, אביה מולידה של התנועה הפרוגרסיבית, רואה בשנאה כלי פוליטי. ב- 1971 - שנה לפני מותו - פרסם סול דייוויד אלינסקי (Saul David Alinsky; 1972-1909), אקטיביסט שמאל רדיקלי ותאורטיקן פוליטי יהודי-אמריקאי, את ספרו: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals). אלינסקי תרגם את תורת ההפעלה - שפיתח ולדימיר איליץ' לנין בברית המועצות - ושהועתקה בהצלחה מרובה גם ע"י המשטרים הפשיסטים - למציאות של מדינות דמוקרטיות.
בספר, 13 'כללי זהב' להשגת השלטון, שהפכו כלי משחק אפקטיבי מאוד בפוליטיקה האמריקנית, ו'עשו עליה' גם לישראל. הם מאיימים היום, להקריס את הדמוקרטיה האמריקנית - וגם את זו שלנו. חיבור של הכללים ה- 5 וה- 13, גורס כך:
בוז ולעג הם הנשק האימתני ביותר של האדם: אין נגדו הגנה. זה לא-רציונלי, זה מרתיח. זה גם פועל כנקודת לחץ, המאלצת את האויב/היריב להציע ויתורים. לכן, בחרו את האנשים המתאימים, הפכו את המתקפה לאישית, קטבו ובודדו אותם מכל אהדה, היצמדו אליהם והתמידו... ועוד מדגיש אלנסקי: רדפו אנשים ולא מוסדות. אנשים חשים כאב מהר יותר ממוסדות.
ואפשר להוסיף, כי השימוש בבוז ובלעג תורם למשתמשים בו גם 'שפה פנימית' שמבדילה אותם מאחרים, מייחדת אותם בעיני חבריה, ומגבשת אותם.
[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'דמוניזציה, בוז ולעג אישי הם נשק אימתני – הכללים ה- 5 וה- 13 של סול אלינסקי', לחצו כאן]
למה דווקא נתניהו? משתי סיבות עיקריות:
האחת: אליטת ההון ויתרה על הציונות ורואה בה את המכשול העיקרי לשלום באזור. מטרתה לכפות על העם בשלב הראשון, את 'חזון שתי המדינות', ובשלב השני להפוך את מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק, למדינת כל אזרחיה (מבחינה זו, כמות לא מבוטלת ממפגיני המחאה, אנשי התקשורת והפוליטיקאים שמשרתים את מטרות האליטה הם 'אידיוטים שימושיים', שפועלים למען חזון לא-להם). ראשיה סבורים - במידה רבה של צדק - כי נתניהו הוא המכשול האחרון הרציני בפני הגשמת החלום הזה, שאמור להיות מושג בדרכי עורמה ותחבולה. 'מלחמת חרבות ברזל' קידמה מאוד את היתכנותו. נשאר לדעתם רק להיפטר מנתניהו. השנאה היא כלי אקטיבי במיוחד להשגת המטרה הזו.
השנייה: הגוש הפוליטי שיצר נתניהו מסכן את הישרדותה של 'אליטת ההון' הישראלית, והיא חייבת לפרק אותו כדי לשרוד. נתניהו קידם במסגרת 'ברית המקופחים' - שאיגד תחת גוש הימין - שתי קבוצות בעלות פוטנציאל הנהגה לאומית, שכבר הבשילו, ויכולות לתפוס את מקומה של האליטה הקיימת, שדומה שהקשר שלה עם העם והציונות הולך ודועך: האחת היא הציונות הדתית, והאחרת היא אליטת הפריפריה, שבה כמות גדולה של מזרחים, שאינם מרגישים חלק מתסביך האשמה המערבי כלפי הערבים. כל אחת מהקבוצות הללו בנפרד אינה יכולה לבד. אבל אם הן תשלבנה כוחות, לא ניתן יהיה לעוצרן. אם תרצו, תחושת הבהילות הזו היא אחד הגורמים העיקריים לכאוס שחווינו בשנת המחאה ב- 2023 [להרחבה על הציונות הדתית כאליטה בהתהוות, לחצו כאן].
אך לעג הגורל הוא, שבנימין נתניהו היה זה, ש'העלה מדרגה' את השנאה ככלי פוליטי-אסטרטגי
הזורע רוח קוצר סופה... לא היה אדם, שהבין את כוחה של השנאה ועשה בה שימוש, כמו נתניהו. הוא תפס כי כדי להיות ראש ממשלה, לא צריך שרוב האנשים יבחרו בך. עבור נתניהו הצביעו בסך הכל, פחות מרבע מהמצביעים, ופחות מ- 20% מבעלי זכות ההצבעה. הדרך לגבש את הקבוצה הזו הייתה שנאה ליריב. מתנגדיו תויגו כ'שמאלנים', וטופחה נגדם שנאה.
כתב על כך היועץ האסטרטגי דני ודיסלבסקי: "תהליך מוכר בתורת הקבוצות הוא, שזהות והרגשת שייכות בקרב מרכיביה של קבוצה, יצירת לכידות קבוצתית ו'תחושת יחד' נוצרות, בין היתר על ידי מה שמכונה "הם" ו"אנחנו". באופן הזה פלוגת טירונים מתגבשת דרך הלעגה על הפלוגות האחרות. באופן הזה מתגבשים אוהדיה של קבוצת כדורגל או כדורסל דרך שנאה לקבוצה היריבה... על השנאה הזו עמל נתניהו קשה. הוא עשה עוד ועוד פרובוקציות, כדי לגרום לאנשים שאינם מצביעים עבורו לשנוא אותו. זה חיזק אותו אצל אוהדיו, וגרם להם לנהור לקלפיות, כדי להגן עליו ולהצביע עבורו! [הרחבה בסוגית השימוש שעושה בנימין נתניהו בשנאה ככלי פוליטי-אסטרטגי ראו במאמרו של דני וידיסלבסקי: הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!].
בתורת המערכות המורכבות מוכרת התופעה של פעולות מאזנות: לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. פעולות אלה קרויות, כאמור, פעולות מאזנות (Balancing structural tensions in complex systems). הן מהוות תגובת נגד של תתי-מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת-מערכת אחרת בסביבתן. זה יכול להסביר את עוצמת השנאה לנתניהו.
איך 'שותלים' שנאה עיוורת בקרב קבוצה גדולה כל כך?
- שלב ראשון: נצמדים לאובייקט ולא מרפים, תוך חזרה על המסר שוב ושוב.
- שלב שני: התמדה ועקביות לאורך זמן ממושך. הציבור 'מתרגל' להסלמה כמו צפרדע במים חמים. הביטויים הקשים משמשים בתחילה לגיבושה של הקבוצה, ואח"כ יוצאים החוצה, לשימוש שוטף (ראו את מקרה הבוחן בתת הפרק הבא).
- שלב שלישי: קיטוב והקצנה, וכל המקצין יותר, הרי זה משובח.
אם מתמידים ואם תקשורת ההמונים משרתת את המטרה, מובטחת הצלחה, וככל שקהל היעד אינטליגנטי יותר, תבוא ההצלחה עמוק ומהר יותר. היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות. על כן, אינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה, והם הראשונים ליפול בפח... (אקריש, 2023).
מקרה בוחן: כך נולד ביטוי חדש: 'הצורר'
ב-6 ביוני 2023 פרסם ערוץ 14 סרטון שבו נראית קבוצת מפגינים קוראת קריאות גנאי נגד נתניהו כשאנשיה משתמשים, שוב ושוב, בכינוי 'הצורר'.
אז, זה עדיין ריגש מישהו... אחת המארגנות שהבחינה כנראה שמצלמים פנתה לאנשים ואמרה: "חברה, תפסיקו לדבר עם (הביטוי) 'הצורר'. לדבר עם (הביטוי) 'המחאה' ולא עם 'הצורר'... תפסיקו, אני מבקשת. זה בינינו בפנים. זה לא צריך לצאת" (חיזוק לקביעה, שהלעג והבוז משמשים גם לגיבושה הפנימי של הקבוצה).
אין הוכחה טובה מזו למהירות שבה ניתן להטמיע שנאה כלפי אדם, ולבצע הרגלה של הציבור למים החמים המבעבעים בסיר!
איך זה ייגמר?
דומה שאין כבר צורך להוכיח את העובדה, שבישראל – כמו במדינות מערב רבות - מתבצעת אכיפה סלקטיבית, ושימוש במערכת האכיפה למטרות זרות.
קונספציה רווחת בקרב קברניטי מערכות הביטחון - שהם חלק מהותי מן האליטה – היא, שאלימות פוליטית היא נחלתו של הימין בלבד. כיוון שבכירים במערכות ביורוקרטיות 'משבטים' את עצמם, אין זה מופרך גם להניח, שצמרת הארגונים הביטחוניים הופכת לקן של מרי נגד הממשלה הנבחרת.
וכאן מתחיל דיון חדש-ישן האם יש ליהודים מקום שהוא מולדת, שאותו - בכל מחיר - לא נוטשים. הדיון הזה שייך לכל חלקי החברה הישראלית ומחייב את הנהגתה.
ואם כך, האם ניתן לסמוך על מערכת אכיפת החוק, שתעשה את מלאכתה נאמנה בהגנה על ראש הממשלה?
[לאוסף המאמרים על שנאת נתניהו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על שנאת נתניהו.
- אוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה'.
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- מאמרו של דני וידיסלבסקי: הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!
- הרחבה בנושא 'קבוצות בארגון';
- הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
- הרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות';
- הרחבת המושג: 'פעולות מאזנות';
- הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית';
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
- אוסף המאמרים על 'קבוצות';
- מאמרו של פנחס יחזקאלי: האם אחרי הקונספציה הצה"לית, מגיעה הקונספציה של שב"כ?
- מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים'.
- הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
- הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
- אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה;
- הרחבה בנושא חזון ארגוני.
- הרחבה על הציונות הדתית כאליטה בהתהוות.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שרה נתניהו וההיגיון הפרדוקסלי של השבירות'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על שנאת נתניהו, ייצור ידע, 25/7/24.
- פנחס יחזקאלי (2020), שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- דני וידיסלבסקי (2019), הסוד השני של נתניהו: “המיעוט שולט”!, ייצור ידע, 31/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2021), שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם, ייצור ידע, 3/6/21.
- פנחס יחזקאלי (2024), האם אחרי הקונספציה הצה"לית, מגיעה הקונספציה של שב"כ?, ייצור ידע, 26/3/24.
- פנחס יחזקאלי (2019), 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים, ייצור ידע, 9/3/19.
- פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2016), חזון ארגוני – הבסיס לכל תכנון ארגוני נוסף, ייצור ידע, 18/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2023), על הציונות הדתית כאליטה בהתהוות, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/9/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), פנחס יחזקאלי: דמוניזציה, בוז ולעג אישי הם נשק אימתני – הכללים ה- 5 וה- 13 של סול אלינסקי, ייצור ידע, 7/6/23.
- פנחס יחזקאלי (2024), בגידת האינטלקטואלים, אז והיום, ייצור ידע, 12/2/24.
- פנחס יחזקאלי (2015), שרה נתניהו וההיגיון הפרדוקסלי של השבירות, ייצור ידע, 31/1/15.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: על שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: שנאת נתניהו באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, מיולי 2024 ואילך | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, יוני 2024 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, מיוני 2024 ואילך | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, ינואר-יוני 2024 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, שנת 2023 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, שנת 2024 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: שרה נתניהו וההיגיון הפרדוקסלי של השבירות | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, שנת 2024 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, שנת 2023 | ייצור ידע
Pingback: בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית. אוסף 20 | ייצור ידע
Pingback: מלחמת חרבות ברזל באתר ייצור ידע | ייצור ידע
כל מילה נכונה ואמיתית השמאל שיחפש מדינה אחרת אני רואה את היצורים הגזענים האלה ואני מבין את ההסטוריה מחנכים את ילדיהם מי שלא דומה להם אין לו ערך חבורה של אפסים ומכוערים כאחד