תקציר: 'אתגר השיבה' משמש תזכורת נוקבת למורכבות הטבועה בחוויה האנושית, וכבר אמר הפילוסוף היווני הרקליטוס, שאין אדם עובר את אותו נהר פעמיים, שהרי הכל זורם והכל משתנה: האדם כבר אינו אדם, הבית אינו אותו בית, וגם סביבתו האנושית והאחרת משתנה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים אודות אתגר/משבר השיבה. למאמר האחר לחצו כאן:

• גרשון הכהן: אתגר השיבה ליישובים הנטושים בזירה הצפונית.

* * *

אודיסאוס מלך איתקה - גיבורו של הומרוס באפוסים האודיסיאה והאיליאדה - המוכר לנו בעיקר בשל מסעו המפורסם חזרה הביתה ממלחמת טרויה לפנלופה שלו - הוא אחת הדוגמאות האייקוניות ביותר המסמלות את מה שמכונה: 'אתגר השיבה' ('Return Challenge') (ראו בהמשך).

אודיסאוס מצליח לשוב לביתו לאחר עשרים שנות מסעות ותלאות מלחמה. מה שהוא באמת משתוקק לו הוא לשוב אל רעייתו המלכה, כפי שהייתה 20 שנה לפני כן, כשעזב את ביתו. רק ש...

• הארמון שהיה פעם סמל לנוחות והיכרות, עבר אבולוציה משלו, ונראה כעת זר ולא מוכר, מלא אויבים המוכנים לחסלו אם זהותו הייתה מתגלית מיד. מסתבר כי חלוף הזמן השאיר את חותמו, שינה נופים, קהילות וזיכרונות. מה שהיה מוכר בעבר נראה פתאום זר.
• גם פנלופה אינה אותה פנלופה.
• אפילו הוא השתנה והוקשח משנים של מצוקה ופרידה, על ידי החוויות, הניסיונות והמפגשים שלו לאורך הדרך. התמורות הללו אינן פיזיות או גיאוגרפיות בלבד. הן כוללות שינויים בזהות, בהשקפת עולם ובהבנה.

התוצאה: החזון הרומנטי של הגיבור מתנגש עם המציאות הקשה של ההווה, ובמקום לחזור לאותה מציאות שאליה התגעגע, נאלץ אודיסיאוס  להתמודד עם המחזרים, המתחרים עימו על ידה של אשתו, עד כי נזקק להתערבות אלוהית, על מנת שמפגשו הראשון עם אשתו ועם הבית לא יסתיים בכישלון ובמפח נפש.
כך, הופך מסע השיבה לחקר מעמיק של גילוי עצמי, חוסן וחיפוש חמקמק אחר משמעות ושייכות בעולם שנמצא כל הזמן בתנופה. 

האלה אתנה - נאמנה למחויבותה לסייע לאודיסאוס במסעו ולהבטיח את חזרתו הבטוחה - מופיעה בלילו הראשון של אודיסאוס באיתקה במסווה של אישה בת תמותה, המבטיחה שאודיסאוס לא יזוהה מיד ויתקף על ידי כל אויב שעדיין אורב באיתקה. התערבותה של אתנה עוזרת להקל על המפגש המחודש של אודיסאוס עם פנלופה. בידיעה שפנלופה נשארה נאמנה לבעלה למרות הלחצים והפיתויים שאיתם התמודדה במהלך היעדרותו, אתנה לוקחת על עצמה את תפקיד השדכנית, ומתזמרת את הנסיבות שיובילו לפיוסם בסופו של דבר. על ידי הסוואת אודיסאוס והדרכתו לחדרי פנלופה, אתנה מבטיחה שהאיחוד שלהם יתרחש בנסיבות המשמחות ביותר, מה שמאפשר להם להתחבר מחדש ברגע של אינטימיות ואמון.

אתגר/משבר השיבה מהו? המשגה

אתגר/משבר השיבה, הוא מוטיב חוזר ונשנה בספרות העולם, ומשמש מרכיב נרטיבי בסיסי במגוון יצירות, משירים אפיים ועד רומנים מודרניים. הוא משקף לרוב נושאים אוניברסליים של זהות, חוסן ומצב אנושי. זהו מוטיב נצחי, הטבוע עמוק בנפש האדם, ומסמל את מסעם המפרך של גיבורים השואפים לחזור למקורותיהם - בין אם זה מקום פיזי, מצב הוויה או תחושת שייכות - וכמובן, של חטופים ושבויים השואפים לשוב הביתה, אל החופש.

הוא גם משמש תזכורת נוקבת למורכבות הטבועה בחוויה האנושית: האדם שיצא ממקומו, מבקש לשווא לשוב לאותו מקום. המסר החוזר ומודגש מתבטא בגילוי הטרגי, של אי האפשרות לממש את כמיהות השיבה, הרי המציאות השתנתה, האנשים השתנו, המקום השתנה, הכל משתנה, לא רק מבחינה פיזית גם מבחינה נפשית. השיבה איננה אפשרית והכמיהות לשיבה אל מה שהיה, נכזבות, ואמר כבר הפילוסוף היווני הרקליטוס, שאין אדם עובר את אותו נהר פעמיים, שהרי הכל זורם והכל משתנה.

משחק הגומלין הדינאמי הזה בין העצמי המתפתח לנוף המשתנה מהווה את עיקרו של 'אתגר השיבה': על השב ליישב את הזהות שהשתנתה, עם הציפיות והתפיסות של אלה הממתינים לשובו, והוא עלול למצוא את עצמו מנוכר מהמקום שאליו ייחל, מתמודד עם תחושת עקירה וניתוק. כאשר גיבורים מתמודדים עם הנופים המשתנים של העבר וההווה שלהם, הם נאלצים בסופו של דבר להגדיר מחדש את מושגיהם שלהם לגבי בית ושייכות, ולגבש תחושת זהות חדשה שמקיפה גם את המסע וגם את היעד.

במהותו, 'אתגר השיבה' מתעלה על ההיבט הפיזי בלבד של השיבה הביתה. זהו מסע של הנשמה, חיפוש אחר פיוס וחיפוש אחר אותנטיות בעולם המסומן בארעיות ובשינוי. 

גם ההחזרה בתשובה היא שיבה, שאתגר ומשבר בצידה

בספרו של מיכה גודמן שראוי לברך עליו, "חזרה בלי תשובה" (ראו תמונת כריכה למטה) נכתב: "בדיכוטומיה הישראלית הרווחת, כל מי שמחפש לחדש מגע עם המסורת נתפס כחוזר בתשובה. זהו אדם שמצא את ה"תשובה" בניגוד לאדם שניתק מגע עם המסורת המכונה: "יוצא בשאלה" (ע' 186). במילים אלה, התוכן העיקרי של המילה תשובה מכוון לממד של תשובה לשאלה.

לעומת זאת, מקור התנ"כי, המוקד העיקרי בתופעת התשובה מכוון למושג השיבה, ככתוב: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה... ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו... ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך, ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שמה." (דברים, ל' א-ג).

בחיבור הזה - שבין החזרה בתשובה לבין יכולת השיבה כתופעה אנושית חידתית - טמון רז גדול; ובו תרומתה הייחודית של השקפת העולם היהודית לכלל האנושות, ולא בכדי נאמר כי "מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין"

בחזרה בתשובה, כמפגש של שאלה עם תשובה, אין ממד פלאי: אדם שמציקה לו שאלה פוגש באדם או בדרך שיש בידם תשובות. אבל, כשמדובר בתופעת השיבה - בהכרה שאין דרך חזרה לאחור ואת הנעשה אין להשיב - מתעורר הממד הפלאי הטמון באפשרות התשובה. זה לא אירוע מכני, כמו אתחול מחדש, (restart) למחשב שנתקע. באתחול מחדש לא נוצר דבר חדש. בבשורת התשובה יש משהו בראשיתי, אותו ביטאו חז"ל באמירה שתשובה קדמה לבריאת העולם.  לזה מייחסת השפה הקבלית את הכינוי 'רז' והוא שונה מן הסוד.

על השב ליישב את הזהות שהשתנתה, עם הציפיות והתפיסות של אלה הממתינים לשובו, והוא עלול למצוא את עצמו מנוכר מהמקום שאליו ייחל, מתמודד עם תחושת עקירה וניתוק. את הסוד יש מי שיודע ושומר לעצמו מבלי לגלות. את הרז אין איש יודע. מדובר במסתורין. תופעת התשובה כרז פלאי, טמונה בכך שבאמת על פי הטבע היא אינה אפשרית, כפי שהיטיב לתאר המשורר חליל ג'ובראן (ראו תמונה למטה): "הנהר לפני כניסתו אל הים, אינו יכול לשוב לאחור." (ראו התמונות למטה).

גם בסיפור "מלך האריות" הכל כך מוכר: שיבתו של סימבה מ'אקונה מטטה' אל ארץ אבותיו, היא ביטוי למגבלות השיבה. סימבה מוצא עצמו שב אל מקום חרב ורק תפנית פלאית כגילוי גאולה, משיבה את המקום לחיותו הקודמת. את הממד הפלאי שמעל לטבע מדגיש רעיון התשובה התנ"כי ובו הבשורה הגדולה לאדם.

הרב אלחנן סמט, בשיעור על מגילת רות, נתן המחשה להיבטיה של התשובה כתהליך שמעל מגבלות הטבע: לנעמי השבה משדה מואב, לא הייתה תקווה. את הייאוש הכרוך בהכרת אי אפשרות השיבה ביטאה עם שובה לעיר: "אני מלאה הלכתי וריקם השיבני אלוהים". את שהיה אין להשיב, כבר לא יהיו לה ילדים חדשים. כשנולד בן לרות כלתה, נוצרה תפנית בתקווה חדשה: מבחינת הטבע, הבן לא נולד לנעמי. אבל בעיני כותב המגילה נוצרו התנאים לסוג של תיקון: "ותקראנה לו השכנות שם לאמור יולד בן לנעמי, כי כלתך אשר אהבתך ילדתו, אשר היא טובה לך משבעה בנים." בשורת התנ"ך היא הבשורה הטמונה באפשרות התיקון בממדים שמעבר למגבלות הטבע.

"מחלת השחזרת"

בבשורת התשובה כמהלך פלאי, מצוי המענה לתסביך האנושי המכונה בפי עמוס עוז: "מחלת השחזרת": זו בתפיסתו, הכמיהה הבלתי אפשרית לשוב לאחור אל מה שהיה פעם. בהרצאתו האחרונה, סיפר: "לפני קצת יותר מעשרים שנה פגשתי בפריז אינטלקטואל פלסטיני, הוא היה אז כבן שלושים. מיד כשלחצנו ידיים אמר: אני מליפתא... והאיש הזה אומר לי כך:  לא מעניין אותי מי ישלוט בפלסטינה, אני לא רוצה לגרש את היהודים, אני לא רוצה לנקום בכם, אני רוצה את הבית שלי... אני רוצה לבוא לשם בקיץ, לשבת תחת הגפן והתאנה, לשמוע את המעיין ואת הפעמונים של העזים..."

עוז ענה לו: "אתה חולה שחזרת!  את הבית בליפתא לא תקבל, כי אין דרך לקבל אותו. כי אם ישובו כל בני ליפתא, זו תהיה עיירה, כמה בניינים רבי קומות, שניים שלושה סופרמרקטים..." (ההרצאה האחרונה, ע' 18).

באבחון מחלת ה'שחזרת', ביקש עוז להזהיר גם את אלה מהישראלים, הכמהים לחבלי מולדת, שבעיניו אין דרך לשוב אליהם. למול השאלה: האם כל המפעל הציוני מראשיתו, אינו למעשה ביטוי אחד גדול למחלה שאותה תיאר?  ענה: "עניין השחזרת בציונות היה מרכיב, הוא היה תבלין, אבל זה לא היה העיקר... לולא הסבל והרדיפות והגילוי - ששום דבר אחר לא עוזר - זה לא היה קורה... האמת, לא היה לאן ללכת." (עמ' 21)

מחלוקת תהומית נפערת כאן בין הציונות של דוד בן גוריון לבין זו של עמוס עוז (ראו תמונה למטה):

• הציונות של עמוס עוז היא ציונות של יהודים נרדפים מבקשי מקלט,
• הציונות של רוב מנהיגי הדור הראשון מימין ומשמאל, הייתה ציונות של כמיהת שיבה תנ"כית, תנועת תשובה לאומית שלא נולדה כמוה בתולדות האנושות.

אם הכל נבחן רק על פי הטבע, עמוס עוז צודק, אולם הוא מתעלם מיסודותיה הפלאיים של תופעת התשובה. לכן דיבר בן גוריון על המפעל הציוני כ"מעשה בראשית" נאמן לאמירת חז"ל: "גדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ". זו כמיהת התפילה: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם". לא כמיהה חולנית לשיבה לאחור אל עבר בלתי אפשרי, אלא כמיהת שיבה אל מצב קיומי מתחדש, בפניה מלאת תקוה אל העתיד.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י וסיכויי תחייתה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.