תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 29 של כרזות שפורסמו במהלך 'מלחמת חרבות ברזל' באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 29 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף של גרשון הכהן: אשליית החברה המודרנית

האלוף במיל' גרשון הכהן: "החברה המודרנית שזנחה את החמולה והשבט וגם את האמונה באלוהים, העבירה את רוב נטל הציפיות אל המדינה. זה מצליח להתממש פחות או יותר במצבי שגרה. במצבי חירום משבריים, הציפייה הזו מתגלה כאשליה.

• המקור: גרשון הכהן: גאולה בהתעוררות האדם – באיתערותא דלתתא.

*  *  *

כרזה שנייה: הצורך העצוב שלנו לאמץ לליבנו את הגרוע בשונאינו...

בעת ש- 133 ישראלים עוברים התעללות קשה בעזה וגורלם אינו ידוע, הגיעו ב- 20 באפריל 2024 אנשי 'הוועד נגד עינויים' לכניסה לשדה תימן שליד באר שבע, בו כלואים מאות ממחבלי הנוח'בה - והפגינו בטענה כי המקום הינו מתקו עינויים... מדובר במתקן כלואים מחבלים שהשתתפו בטבח בנגב, בהם כאלה שתועדו מתעללים בקורבנותיהם באופן לא יתואר... (בלר, 2024).

את הערבים שבחברי הוועד אני מבין. הם מפעילים בהצלחה 'אידיוטים שימושיים'... עבור היהודים שבמפגינים אני עצוב... בסוג של נאיביות הרת אסון הם מאמצים את העקרב אל ליבם לחממו בחום גופם. שהרי, אותם הוא לא יעקוץ... הם הרי מצילים את חייו, לא?

כרזה שלישית: מה נשתנה? ט"ז בניסן - יום השנה לפרעות תר"פ - 1920

מאורעות תר"פ היו גל התקפות של ערבים ("ברי שיח", לא מעזה...) על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1920-1919. קדמו להם התקפות ערביות על פתח תקווה ומושבות יהודיות נוספות ב-1886, ולאחר מכן ב-1908 במאורעות יפו (פורים תרס"ח).

מה ניתן ללמוד מזה?

כרזה רביעית של צבי יחזקאלי: על איזה ילד אתם חושבים?

צבי יחזקאלי בראיון ל'ישראל היום' ב- 26 באפריל 2024: "מי שנלחם בעזה וחושב על ילדי העוטף, ינצח. מי שנלחם בעזה וחושב על ילדי עזה, יפסיד!"

• המאמר הרלוונטי: מוריה קור (2024), "אם אחרי 7.10 עוד מדברים על מדינה פלשתינית - הפסדנו במלחמה", ישראל היום, 25/4/24.

כרזה חמישית: אל תפלו לפח שאליו נפלנו אחרי מלחמת יום הכיפורים

מה המשותף בין ראשי אמ"ן האלוף אלי זעירא והאלוף אהרן חליבה? שניהם כשלו, שניהם גילו שחצנות מקוממת כלפי סביבתם, ואת שניהם קל היה לדחות מעלינו...

ויש עוד דבר אחד: שניהם משמשים כסדין אדום לשסות בהם את הציבור, כדי להסוות את האשמים העיקריים במלחמה. קל היה לתלות בזעירא את מחדלי יום הכיפורים. אפילו ועדת אגרנט זרמה עם הסיפור. אבל מחדל מלחמת יום הכיפורים היה בראש ובראשונה של המצביאות (מגננה בנויה על אי ודאות ואינה תלוית הרתעה) ושל חיל האוויר (חצי עמוד בוועדת אגרנט). זה מזכיר לכם משהו לגבי המלחמה הנוכחית?

כרזה שישית של האלוף במיל' גרשון הכהן: לעצור בידיים לבה רותחת...

ככל שמתעבה טבעת השנאה לישראל בחו"ל, עולות עוד ועוד הטענות, כאילו אם רק נעשה 'הסברה' נכונה ונראה את האמת, הכל יחלוף... הגישה הזו מאפיינת את החשיבה המערבית, שתולה את המתרחש בחיינו - את ההצלחות והכישלונות כאחד - בנו עצמנו, בשכלנו וביכולותינו, ומדחיקה את משקלה של אי הוודאות...

לשנאה לישראל אין שום קשר לאמת או להסברה נכונה, והאמת ו/או המוסר אינם רלוונטיים במערכות היחסים הבין לאומיים. זו אינה לוגיקה זו אופנה שמתגברת מידי תקופה. בעבודת נמלים של שלושים שנה טיפחה הפרוגרסיביות המערבית את רעיונותיה במוסדות החינוך ובאוניברסיטאות, וכמו תמיד, רבים התריעו, אבל אנחנו אטמנו את אוזנינו מלשמוע.

עתה התפרצה הלבה הרותחת מהר הגעש, ורבים בינינו בטוחים שאם רק נעשה הסברה נכונה ונראה את האמת, נוכל לעצור אותה במו ידינו...

כרזה שביעית: למה המצרים לומדים על המרכבה באקדמיה הצבאית?

שאלה למהירי מחשבה: למה מרחב סיני מוכן כולו למלחמה באויב מצפון? למה לומדים על המרכבה באקדמיה הצבאית במצרים? למה הם מפרסמים את זה בזמן ביקורו של הנשיא סיסי שם?

חישבו איך המצרים היו מגיבים לתמונות זהות מביקור ראש ההמשלה במכללה לביטחון לאומי שלנו! אנחנו כבר יודעים, שלא מכבדים פה את מי שלא מכבד את עצמו?

ואיך אנחנו מתכוננים לאיום בדרום? מחכים שהטנקים והטילים שלהם יחלידו?

• המקור: מעריב (2024), "מסר ברור לישראל": מדוע הוצג ל-א-סיסי טנק "מרכבה" באקדמיה צבאית במצרים? 29/4/24.

כרזה שמינית: המלחמה הסתיימה?

אלמוג בוקר בערוץ 7: "... אם בכל מקרה העזתים חוזרים לצפון הרצועה (והם חוזרים), אם הם מבלים בחופי הים (והם מבלים), אם השווקים ברצועת עזה פתוחים (והם פתוחים), אם הסיוע ההומניטרי נכנס לרצועה כמו בימים שלפני השבעה באוקטובר (שיא במספר משאיות הסיוע), אם חמאס שולט על הסיוע ההומניטרי (והוא שולט לגמרי!), ואם ברצועה יש בסך הכל 2 חטיבות של צהל (כן, רק 2 חטיבות!), אז נגמרו התירוצים ואפשר להפסיק עם הסיסמאות של ניצחון מוחלט...".

אז המלחמה נגמרה? אולי אלמוג בוקר וצה"ל חושבים שהמלחמה הסתיימה, אבל את המלחמה הזו תכנן האויב, והוא בנה על עשר שנים שאחריהם נקרוס. בסוף הם (אולי) יבינו...

כרזה תשיעית: לא להאמין, אבל רוגל אלפר וה'ארץ' צודקים!

אינני מאמין שהגעתי לזה שאני מצטט את רוגל אלפר ו'הארץ', אבל הם צודקים. יכולותיו האסטרטגיות של סינואר עולים לאין ערוך על ההנהגה הפוליטית והצבאית שלנו כאחת.

מילא נתניהו, הוא אף פעם לא הבין בביטחון, ותמיד השאיר זאת למערכת הביטחון היהירה ויודעת הכל שלנו. והם...

כרזה עשירית: מפקדי הצבא הצליחו שוב להמציא את הגלגל...

אפשר להשתגע כל פעם מחדש מגודל הכישרון והיצירתיות הצה"לי ברמות הטקטית והמיקרו טקטית, מול אפסותם האסטרטגית של מצביאיו... לפני מלחמת יום כיפור הם הוציאו את המגננה מהדוקטרינה הצבאית, והתוצאות היו בהתאמה. במלחמת לבנון השנייה, כיאה לפרוגרסיביים אמיתיים, הם המציאו את 'התמרון ללא הכיבוש': מתמרנים, כובשים והולכים, ואם צריך מתמרנים וכובשים שוב את אותו מקום. וכיוון שזו הייתה מלחמה מוצלחת כל כך, העתירו את השיטה גם למלחמת חרבות ברזל.

כך, נשכחו כל העקרונות הבסיסיים של צבאיות ותפקידה. נשכחה ההבנה שתפקיד הצבא לכבוש ולהחזיק בשטח שהופך נכס לדרג המדיני, לכל שימוש שיחפוץ. כך התבזבזה המערכה בעזה בלי שתושג ולו אחת ממטרות המלחמה.

והגרוע מכל, אף אחד לא למד כלום, ואין גם שכל להצטער...

כרזה עשירית: מאשם מרכזי לאיש השעה...

מדינה מטורללת... בכל קנה מידה היה הרמטכ"ל הרצי הלוי צריך להיעלם מחיינו בצהרי ה- 7 באוקטובר 2023. תחת זאת, בשל הפרנויה (הנלעגת) שהצבא הופך או טו טו למיליציה בן-גבירית סמוטריצ'ית, הפך הלוי לשומר החותם... לאיש השעה!

אז מה אם בוזבז דם חיילינו לשווא בתמרון חסר תכלית שלא השיג מאומה ממטרות המלחמה... העיקר שימנה דור חדש של מפקדים בדמותו, שאינם בעלי כיפות ופרות מסתלסלות...

והתבוסה, מה איתה? מה עם השלכותיה? לא נורא, נסתדר. יש לנו דרכון נוסף הרי, והמערב הפרוגרסיבי הרי ישמח לקבל אותנו לחיקו....

כרזה עשירית: כמה חטופים היו היום בבית אם היינו עובדים אחרת?

בלי קשר לתגובת חמאס (כן או לא עסקה), האם מישהו הרהר לרגע בשאלה כמה חטופים היו היום איתנו בבית, אם היינו מדירים את הנושא בכלל ממטרות המלחמה, ובעיקר מהתקשורת?

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• הרחבת המושג: 'הסברה'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'מי שמכניס מוסר ליחסים הבין לאומיים, משלם ביוקר!'.
• הרחבת המושג 'יצירתיות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הסברה, תעמולה נאיבית ופרדוקס ההסברה, ייצור ידע, 19/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2024), מי שמכניס מוסר ליחסים הבין לאומיים, משלם ביוקר! ייצור ידע, 13/1/24.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.