תקציר: אין מלחמות שמחות, ורק מעט מהן בתולדות האנושות הסתיימו בניצחון מוחלט. בכל זאת השאיפה לניצחון מוחלט למרות היותה מועדת להגחכה, ראויה למבט של חסד. במבחן השעה הזו, הניצחון של מדינת ישראל חייב להיות מוחלט בעקרון העליון המנחה את שימור קיומה לנצח.  

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 31/5/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

אין מלחמות שמחות, ורק מעט מהן בתולדות האנושות הסתיימו בניצחון מוחלט. בכל זאת השאיפה לניצחון מוחלט למרות היותה מועדת להגחכה, ראויה למבט של חסד.

במבט ביקורתי, גם הניצחון המוחלט על גרמניה הנאצית במאי 1945, סגר מלחמה אחת ופתח מלחמה חדשה - המלחמה הקרה. בתולדות המלחמות של צה"ל, הניצחון המובהק במלחמת ששת הימים הוביל אל מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. הניצחון המוחלט בהיבטים אלה הוא תמיד יחסי ותלוי הקשר. הוא תלוי בעיקרו במערכת הציפיות מהמלחמה ובאופק הדימויים הרווח ביחס אליה.

הניצחון המוחלט בוודאי איננו רק תעלול של תמונת ניצחון. לתמונת הניצחון של חיילים רוסיים מניפים דגל אדום על בניין הרייכסטאג בברלין, קדמו שנים של מלחמה אכזרית. רק בקרב האחרון לכיבוש ברלין הרוסים אבדו כשמונים אלף חיילים. למרות מחיר הדמים הכבד ששילמו כל בנות הברית במלחמה, למרות שלא הגיע אחרית הימים, לסיום המלחמה הייתה אז בשורה גדולה שהדהדה בעולם בהתפרצות של שמחה. סיום מהסוג הזה לא נראה כרגע ממתין באופק בהגיון המלחמה שאליה הוטלה מדינת ישראל בבוקר השבעה באוקטובר.

בלי ברור וליטוש מערכת הציפיות הלאומית ישראלית ביחס להישגים האפשריים במלחמה, יהיה קשה לחולל תודעת ניצחון

גם הרגע שבו ישובו החטופים, והרגע שבו ישיגו חיילי צה"ל את יחיא סינואר ומוחמד דף, מה שבוודאי רצוי שיקרה, לא יוכל להבטיח יום חדש של סיום המלחמה הישראלית נגד חמאס ונגד המערכת האזורית האיראנית שהתאגדה להשמדת מדינת ישראל. ועל כן בלי ברור וליטוש מערכת הציפיות הלאומית ישראלית ביחס להישגים האפשריים במלחמה, יהיה קשה לחולל תודעת ניצחון.

תופעת המלחמה היא מהמורכבות במכלול התופעות האנושיות. בניגוד לניצחון במשחק כדורגל, הקריטריונים לניצחון במלחמה הם תמיד תלויי הקשר ואינם קבועים מראש. הם תלויים בחלומות ושאיפות לאומיות ואינם מתמצים בעקרונות תורת המלחמה. כך היה לפני 57 שנים בניצחון מלחמת ששת הימים. אלוף פיקוד הדרום אז, שייקה גביש סיפר על הרגע שבו שמע ברשת הקשר את ההודעה "הר הבית בידינו". הוא היה באותה שעה בזחל"מ החפ"ק בדרך לג'בל לבני, וידע שעם כל הניצחון שהוא מוביל עם כוחותיו במדבר סיני, הרגע המכונן בירושלים הוא הדבר הגדול שקובע את הניצחון. לא הייתה זו בשורת סיום המלחמה, אלא בשורת הרגע ההיסטורי בו נפגשו כמיהות יהודים בנות אלפיים שנה, עם מציאות חדשה. לרוממות הרגע הזה נתן ביטוי מפקד חטיבת הצנחנים מוטה גור בנאום הניצחון על הר הבית: "כאלפים שנה היה הר הבית אסור ליהודים, עד אשר באתם אתם הצנחנים והחזרתם אותו אל חיק האומה.

הכותל המערבי אליו פועם כל לב שוב בידינו...בידכם נפלה הזכות הגדולה להשלים את המעגל, להחזיר לעם את בירתו הנצחית ומרכז קודשו..."

מכאן יכול להתברר הקושי בסימון בשורת ניצחון במלחמה ברצועת עזה

בג'בלייה, בחאן יונס וברפיח קשה למצוא מקום מרומם נפש דוגמת הכותל המערבי. ובכל זאת הישגי צה"ל השבוע בלחימה ברצועת עזה ראויים להערכה ומסמנים מגמת ניצחון. התקדמות כוחות אוגדה 162 ברפיח, הצליחה להשיג שליטה על רובו של 'ציר פילדלפי' הפרוס על גבול רצועת עזה עם מצרים. כבר בשלב ראשוני נתגלו עשרות מנהרות ששימשו עורק פעיל להברחת אמצעי הלחימה מסיני. גם בלחימת האוגדות הנוספות בצפון הרצועה ובמרכזה הושגו הישגים משמעותיים.  אלה המבקרים את התנהלות המלחמה מבקשים לזהות קשר ישיר בין ההישגים הטקטיים ההולכים ונצברים בשטח לבין המטרה האסטרטגית. אלא שבנסיבות המלחמה הזו, יש לייחס משמעות אסטרטגית גם לעצם ההישגים המקומיים. הניצחון הישראלי תלוי גם במוכנות הפשוטה של הכוחות לשאת בנטל ההתמדה בשימור תנופת ההתקפה בלחימה הנראית סיזיפית, אך מגלה מופת של רלוונטיות מבצעית. בטווח הארוך תהיינה לכך משמעויות אסטרטגיות גם ברמה האזורית.

לא בגלל חוסר תכנון המלחמה מתמשכת, ולא בגלל ראש ממשלה או רמטכ"ל שמונעים במודע או בתת מודע, להארכת המלחמה מתוך אינטרס אישי כביכול. המלחמה מתמשכת מתוך טבע הנסיבות  המעצבות את הגיונה.

למרות המערכה ההתקפית ברצועת עזה, מבחינת מצב היסוד האסטרטגי בזירת המלחמה הכוללת, גם בלבנון, מדינת ישראל מצויה במגננה. מטרת העל הניצבת מעל למטרות המלחמה שהוגדרו בקבינט ב-14 באוקטובר ועודן בתוקף, היא קיום מדינת ישראל ושימור תנופת התפתחותה הציונית. למול התכלית העליונה הזו, חייבת ההנהגה לתאם ציפיות עם הציבור בהפנמה שעצם הקיום הלאומי נתון בשעה גורלית זו תחת איום קיומי.  השראה לגודל השעה מצויה בדברי בן גוריון שנאמרו בראשית מלחמת העצמאות:

"אין בוחרים במלחמה אלא נאנסים על ידה, והייחוד שיש במלחמה הוא שהיא משעבדת הכול לצרכיה. ומי שאינו יודע להשתעבד, ולשעבד הכול לצרכי המלחמה – כשאין מנוס ממנה – נגזר דינו, נגזר עליו כיליון מחפיר. המלחמה זהו המבחן העליון לא רק של כוח אלא גם של רצון החיים. אנחנו הועמדנו עכשיו אחרי אלפיים שנה במבחן עליון זה..." 

במבחן השעה הזו, הניצחון של מדינת ישראל חייב להיות מוחלט בעקרון העליון המנחה את שימור קיומה לנצח.  

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.