תקציר: מדוע תקף יחיא סינואר ב- 7 באוקטובר 2023? הוא ביקש להניע מהלך שיתהווה להיות אירוע גדול. אם למשל בעקבות המלחמה תאלץ מדינת ישראל להיענות לדרישה האמריקאית להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה ביו"ש הניצחון ייזקף לזכותו. הגישה הזו מוצאת את ביטוייה באסלאם ובתורת הקבלה היהודית, וגם תורת הכאוס, שחוקרת כיצד הבדלים קטנים בתנאים ההתחלתיים, יכולים להוביל לתוצאות שונות בתכלית. לתיאוריה זו השלכות משמעותיות בתחומים רבים, כולל בפוליטיקה ובמדינאות.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מדוע תקף יחיא סינואר ב- 7 באוקטובר 2023?

סינואר הוא איש מאמין, ובאסלאם כמו בתורת הקבלה היהודית, האדם מחוייב לפעול בהשתדלות מעשית, על מנת לחולל את ההתעוררות מלמעלה בידי האל, בציפייה ובאמונה שמשהו מתוך פעולתו יתהווה לישועה. מבחינתו, לאחר שארגון חמאס בהנהגתו מימש את חובתו ליזום ולפעול, הוא מצפה למגמות שיתפתחו בהמשך בהכוונת האל. אם למשל בעקבות המלחמה תאלץ מדינת ישראל להיענות לדרישה האמריקאית להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה ביו"ש הניצחון ייזקף לזכותו, למרות החורבן שהביא על עזה, הוא יזכה במעמד היסטורי לא פחות מצלאח א-דין.

הגישה הזו אינה רק נחלת הקבלה והאסלאם, והיא מוצאת את ביטוייה גם תורת הכאוס, שחוקרת כיצד הבדלים קטנים בתנאים ההתחלתיים, יכולים להוביל לתוצאות שונות בתכלית. עיקר שימושיה העכשוויים הם במתימטיקה ובפיזיקה. אבל, לתיאוריה זו השלכות משמעותיות גם בתחומים רבים אחרים, כולל בפוליטיקה.

עם הזמן, נוצר ז'אנר גדל והולך של ספרות, החוקרת את ההשלכות של תורת הכאוס ויתר תורות המורכבות בפוליטיקה. בתחום הכאוס, חוקרים בוחנים, כיצד שינויים קטנים יכולים להוביל לשינויים משמעותיים במבנה הפוליטי, את האופי הלא ליניארי של תהליכים פוליטיים, ואת התוצאות הבלתי צפויות של החלטות מדיניות. עם זאת, מחקר זה עדיין מתפתח וטרם התמזג לכדי תיאוריה המקובלת על פני הדיסציפלינה.

במונחים מעשיים, תורת הכאוס משמשת אנליסטים ויועצים אסטרטגים ופוליטיים, כדי למסגר את הבנתם של סביבות פוליטיות דינאמיות ובלתי צפויות. לדוגמה, זה יכול להיות שימושי בתכנון תרחישים, ניהול משברים והבנת עלייתן של תנועות פוליטיות ונפילתן.

על ידי הבנה ויישום של תיאוריית הכאוס, קובעי מדיניות יכולים לצפות טוב יותר את המורכבויות ואת אי הוודאות הגלומות במערכות פוליטיות ובתהליכי קבלת החלטות.

עקרונות הליבה של תורת הכאוס הם:

תלות רגישה בתנאים התחלתיים: לרוב תלות זו מומחשת על ידי "אפקט הפרפר", עיקרון זה מצביע על כך ששינויים קטנים בתחילת תהליך יכולים להוביל להתהוות תוצאות משמעותיות ובלתי צפויות. בפוליטיקה, זה אומר שהחלטות מדיניות או אירועים קטנים לכאורה, יכולים לשנות באופן דרסטי את הנוף הפוליטי.

חוסר ליניאריות: מערכות פוליטיות אינן ליניאריות, כלומר לתשומות אין תפוקות פרופורציונליות. לשינויים קטנים יכולים להיות השפעות גדולות, ולהיפך. האי-לינאריות הזו הופכת את התוצאות הפוליטיות לבלתי צפויות מטבען.

פרקטלים: תורת הכאוס כוללת לעתים קרובות גיאומטריה פרקטלית, שבה דפוסים חוזרים בקנה מידה שונה. בפוליטיקה ניתן לראות זאת בהישנות של נושאים או קונפליקטים דומים לאורך זמן, לרוב עם השלכות הולכות ומסלימות.

לולאות משוב או היזון חוזר (Feedback): מערכות פוליטיות מכילות לולאות משוב שבהן פלטים של מערכת מוזנים בחזרה כקלט. לולאות משוב חיוביות (לא במשמעות 'טוב' אלא במשמעות של 'הכיוון הנכון' שהמשוב מאפשר להתעלות על המטרות הראשוניות) יכולות להגביר שינויים, בעוד שלולאות משוב שלילי (לא במשמעות 'רע', אלא במשמעות של סטייה מתכנון שהמשוב מחזיר למצב הרצוי) יכולות לייצב מערכת. הבנת הלולאות הללו חיונית לחזות כיצד פעולות פוליטיות יהדהדו דרך מערכת.

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

שימושיה של תורת הכאוס בהקשרים פוליטיים

ניהול משברים: בתקופות משבר, להחלטות קטנות יכולות להיות השפעות מוגברות. יישום תיאוריית הכאוס יכול לשפר את התגובה למשבר על ידי הדגשת החשיבות של פעולות ראשוניות והפוטנציאל להסלמה או פתרון מהירים.

ניתוח נתונים ומידול: ניתוח נתונים וטכניקות מודלים מתקדמות יכולות לעזור לזהות דפוסים ולחזות תוצאות פוטנציאליות של פעולות פוליטיות. כלים אלה יכולים לשלב עקרונות תורת הכאוס כדי לשפר את הדיוק והאמינות של התחזיות.

תכנון תרחיש: על ידי התחשבות במגוון רחב של תוצאות אפשריות והסתברויות שלהן, קובעי מדיניות יכולים להתכונן טוב יותר לבלתי צפוי. תכנון תרחישים מסייע בפיתוח אסטרטגיות גמישות שיכולות להסתגל לנסיבות משתנות.

פיתוח ויישום מדיניות: הכרת התלות הרגישה בתנאים ההתחלתיים עוזרת לקובעי המדיניות להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח של החלטותיהם. לשינויי חקיקה קטנים יכולים להיות השלכות עתידיות בלתי צפויות ומשמעותיות. לדוגמה, התאמות רגולטוריות קטנות עשויות לדרבן פעילויות כלכליות שיובילו לשינויים פוליטיים מהותיים.

דינמיקה של בחירות: אסטרטגיות מסע פרסום מסתמכות לרוב על גורמים לא ליניאריים. תקלה קטנה של מועמד או תמיכה בלתי צפויה יכולים להוביל לתנודות גדולות ברגשות הבוחרים. תורת הכאוס עוזרת להסביר מדוע חיזוי תוצאות בחירות ברמת דיוק גבוהה היא מאתגרת, בלשון המעטה.

יחסים בינלאומיים: אינטראקציות דיפלומטיות טומנות בחובן מורכבות ותוצאות בלתי צפויות. פעולה קטנה, כמו הטלת מכסים, יכולה לעורר מפל של תגובות בין מדינות, להוביל למלחמות סחר או לשינויים בבריתות. תורת הכאוס מדגישה את החשיבות של בחינת מהלכים ראשוניים בדיפלומטיה הבינלאומית.

תנועות חברתיות ומהפכות: עלייתן של תנועות חברתיות מתרחשת בדפוס כאוטי. אירוע שלכאורה חסר משמעות עלול להצית מחאות או מהפכות נרחבות, כפי שניתן היה לראות באביב הערבי. הבנת האופי הכאוטי של תנועות אלו יכולה לסייע בציפייה ותגובה לשינויים חברתיים.

ניסוי מדיניות: תוכניות פיילוט בקנה מידה קטן מאפשרות בדיקת מדיניות בצורה מבוקרת. זה ממזער את הסיכון להשלכות לא מכוונות על ידי צפייה בתוצאות בקנה מידה קטן יותר לפני יישום רחב יותר.

ממשל מסתגל: בניית מוסדות שיכולים להסתגל במהירות למידע חדש ולתנאים משתנים היא חיונית. מבני ממשל מסתגלים מתאימים יותר להתמודד עם חוסר הניבוי המודגש על ידי תיאוריית הכאוס.

מעורבות ותקשורת ציבורית: תקשורת ברורה לגבי המורכבות ואי הוודאות בהחלטות המדיניות, יכולה לבנות את אמון הציבור. שיתוף האזרחים בתהליך קבלת ההחלטות מסייע בניהול הציפיות ומטפח סביבה פוליטית עמידה יותר.

דוגמה נוספת לשימוש בתורת הכאוס: טכניקת 'המניפולציה הסמנטית'

מניפולציה סמנטית (semantic manipulation) מתייחסת לשינוי משמעותן של מילים, כדי להשפיע 'לצרוב תודעה' ולהשפיע על דעת הקהל. טכניקה זו משמשת לעתים קרובות לצורכי תעמולה, כדי לטשטש את האמת, להטעות את הציבור או לעצב נרטיבים פוליטיים. על ידי שינוי המשמעות של מונחים מובנים, שחקנים פוליטיים מנסים להחדיר לשפה שינויים במשמעותן של מילים. כך הם יכולים לשלוט בשיח, ולתמרן את ההבנה של הקהל בנושאים הרלוונטיים להם.

דוגמה כזו היא אחת מכרזות המחאה מאמצע יוני 2024, שנשאה את הכותרת: "החלה ההתנגדות" (ראו הכרזה למטה). המושג: 'התנגדות' או "אל מוּקאוומה" (مقاومة) הוא חובת ההשתדלות המוסלמית המתמדת, למען קידום חזון דתי נצחי של השמדת ישראל כהתחלה על השתלטות על כל אדמות הכופרים (דר אל חארב) וסיפוחן אל אדמות האומה האסלאמית (דר אל אסלאם).

אז בימים אלה, המקרבים אותנו אל חזון "שתי המדינות לשני עמים", איך מרחיקים אותנו מהמושג הזה, המסמל עבורנו יותר מכל את טבח ה- 7 באוקטובר? מאמצים את המילה אבל במשמעות אחרת: מעתה, תזוהה ה'התנגדות' עם המאבק להיפטר מבנימין נתניהו ומשלטון הימין...

[למאמרו של פנחס יחזקאלי: השימוש הפרוגרסיבי בטכניקת 'המניפולציה הסמנטית', לחצו כאן]

סיכום

תורת הכאוס מציעה תובנות חשובות לגבי האופי הבלתי צפוי והמורכב של מערכות פוליטיות, ותובנות מעשיות כיצד לרתום אותה לצרכינו. על ידי הבנה ויישום של עקרונותיה, קובעי מדיניות יכולים לשפר את יכולתם לנווט באי ודאות, לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות, לצפות תוצאות פוטנציאליות, ליצור אסטרטגיות חזקות יותר ומסתגלות יותר, ולטפח חוסן רב יותר.

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'תורת הכאוס'.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• הרחבה על תורות המורכבות, תורות המדע החדש.
• הרחבת המושג 'ליניאריות'.
• הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות'.
• הרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: השימוש הפרוגרסיבי בטכניקת 'המניפולציה הסמנטית'.
• הרחבת המושג פרקטל: כל החלקים דומים לשלם.
• הרחבת המושג: משוב / היזון חוזר. תגובת הסביבה למעשינו.
• אוסף המאמרים על הפנים השונות של ההסתגלות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורות המורכבות, תורות המדע החדש, ייצור ידע, 15/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), השימוש הפרוגרסיבי בטכניקת 'המניפולציה הסמנטית', ייצור ידע, 17/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרקטל. כל החלקים דומים לשלם, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014) משוב / היזון חוזר. תגובת הסביבה למעשינו, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפנים השונות של ההסתגלות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/6/22.