תקציר: פרשת קורח נותנת לנו את היכולת לחבר נרטיב עתיק לתיאוריה פוליטית מודרנית: האפיזודה המקראית של מרד קורח במשה, בעיניה של תורת האליטות. ניתוח זה יספק תובנות לגבי הדינמיקה של כוח (מאבק העוצמה במערכת מורכבת), הצורך של אליטה בלגיטימציה, ותורת חילופי האליטות (The circulation of elites). הרלוונטיות של הפרשה לימינו אלה בולטת!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

פרשת קורח מציעה לנו מקרה בוחן מרתק לחקר תורת האליטות. היא נותנת לנו את היכולת לחבר נרטיב עתיק לתיאוריה פוליטית מודרנית. ניתוח הפרשה יספק תובנות לגבי הדינאמיות של הכוח (מאבק העוצמה במערכת מורכבת), הצורך של אליטה בלגיטימציה, ותורת חילופי האליטות (The circulation of elites).

סיפור מרד קורח מתועד בספר במדבר, פרק טז. קורח בא ממשפחה מיוחסת, וביחד עם 250 מנהיגים מבני ישראל, יחד עם דתן ואבירם ואון בן פלת משבט ראובן, ערערו על סמכותם של משה ואהרון. הם האשימו את משה ואהרון בחריגה מסמכויותיהם, וביצירת מונופול על הכוח.

בתגובה, הציע משה מבחן של לגיטימציה, כדי לקבוע במי בחר אלוהים. בסופו של דבר, התערבות אלוהית הביאה לכך שהאדמה בלעה את קורח וחסידיו, ואישרה מחדש את מנהיגותו של משה.

תורת חילופי האליטות

היה זה הסוציולוג האיטלקי וילפרדו פארטו (Vilfredo Pareto; 1848–1923. ראו בתמונה למטה). שטען כי מהפכות ומאבקים לשינויי משטר, הם בראש ובראשונה מאבקים לחילופי אליטות, ולא רק החלפה של שליט או משטר באחר.

תורת האליטות (Elite Theory) טוענת כי מיעוט קטן, המורכב מאליטות כלכליות ופוליטיות, מחזיק ברוב הכוח בכל חברה. תומכים מרכזיים בתיאוריה כמו Vilfredo Pareto, Gaetano Mosca ו-C. Wright Mills (ראו בתמונה למטה) טוענים, שהחברה מחולקת בין האליטה שלטת - שהיא קבוצה קטנה ומגובשת - להמוני העם, והיא לבדה מחזיקה את הכוח הפוליטי מרוכז בתוכה.

תורה זו מספקת תובנות חשובות לגבי תפקודן של מערכות פוליטיות עכשוויות. הוא מסביר את התופעה של ריכוז הכוח ושימורו בידי בודדים, של הופעתן של אליטות נגד, הקוראות תגר על האליטה הקיימת, ושל חשיבות הלגיטימיות לשלטונן של האליטות. על ידי לימוד הדינמיקה הזו, אנו משיגים הבנה מעמיקה יותר של מבני כוח פוליטיים והגורמים המשפיעים על יציבות ושינוי.

אם זה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. מבחינה זו, האליטות דומות בכל מקום ובכל זמן!

ניתן לראות את קורח ועדתו כאליטה נגדית, המאתגרת את האליטה המבוססת של משה ואהרון

אחד הנושאים החשובים בתורת האליטות, הוא המאבק בין האליטות הקיימות לאליטות הנגד, המתעוררות ככל ששילטונה של אליטה מתמשך ואליטות פוטנציאליות עולות דורשות נתח עוצמה גדול יותר. התפיסה של וילפרדו פארטו לגבי 'תורת חילופי האליטות' מתארת, ​​כיצד מנהיגים חדשים המייצגים אליטה חלופית טוענת לכתר, צצים לאתגר ולהחליף את האליטה הישנה. 

המרד של קורח אינו אירוע בודד. ההיסטוריה גדושה בדוגמאות של אליטות נגד המאתגרות כוחות מבוססים. מהפיכות פוליטיות ועד מהפכות, ניכרת דינמיקה דומה של מאבקי כוח וסכסוכי עילית. הבנת ההקבלות הללו עוזרת לנו להקשר לאירועים פוליטיים מודרניים במסגרת תיאוריית האליטות. ניתן לראות את ניסיונו של קורח לגזול את סמכותו של משה כחלק מתהליך טבעי זה. מניעיו של קורח כללו ככל הנראה רצון להשפיע ולייצג קבוצות חסרות זכויות בקהילה הישראלית, בצד שאפתנות אישית ורצון לכוח.

הפרשה מלמדת אותנו שקיימים שני תנאים בסיסיים לשרידותה של אליטה: לכידות ולגיטימציה

כישלון המרד מעיד על חוסנה וגיבושה של האליטה הקיימת, ועל הלגיטימציה שלה זכתה, וזה הלקח העיקרי לטעמי מפרשת קורח: שרידותה של אליטה מתקיימת בעיקר באמצעות שני גורמים: לכידות ושיתוף פעולה מחד גיסא, ולגיטימציה מאידך גיסא.

חשיבות הלכידות ושיתוף הפעולה

Gaetano Mosca הדגיש את ההכרח של לכידות ושיתוף פעולה בין מרכיביה של האליטה למען ממשל יציב. על חשיבותה של הלכידות ניתן ללמוד גם מפונקציית ההצלחה של המומחה הארגוני, פרופ' יצחק אדיג'ס, לפיה ההצלחה הארגונית היא הפונקציה שבין שיתוף הפעולה / האינטגרציה / הפתיחות החיצונית (ככל שהמונה גדל כך ייטב, עד לרמה מסוימת) ביחס למידת היעדר הלכידות ושיתוף הפעולה הפנימי, או למידת המריבות וההתפוררות הפנימיים (ככל שהמכנה גדל כך גדלה ההתפוררות של המערכת). הנוסחה הזו ניתנת, בקלות יחסית, לאבחון כמותי מספרי (ראו הנוסחה למטה):

מרד קורח היווה איום משמעותי על היציבות והלכידות של ההנהגה הישראלית, והיא עמדה בו בכבוד, במידה רבה בסיוע ההתערבות האלוהית שדיכאה את המרד חיזקה את מבנה הכוח הקיים, ובכך ייצבה את מנהיגותו של משה והרתיעה אתגרים עתידיים.

חשיבות הלגיטימציה

הלגיטימציה של שלטון האליטה חיונית לשמירה על הסמכות. במקרה של משה, המנדט האלוהי שלו שיחק תפקיד מרכזי בהענקת לגיטימציה למנהיגותו ובדיכוי המרד. זה מדגיש את החשיבות של הלגיטימציה הנתפסת בהבטחת ושימור הכוח, בין אם באמצעות זכות אלוהית, בחירה דמוקרטית או אמצעים אחרים.

גם בימינו מאותגרת האליטה הקיימת על ידי אחרים הטוענים לכתר. מהם סיכויי הישרדותה?

לפחות ע"פ מקרה הבוחן שלנו (הצורך בלכידות ובלגיטימציה), שרידותה מוטלת בספק:

• לכידות: לכאורה, מעולם לא הייתה הלכידות הפנימית בקרב 'אליטת ההון' הישראלית טובה יותר, ועוצמתה המצרפית חזקה יותר. אבל, מתחילים להתהוות בקיעים בסולידריות הזו. המרכיבים הציוניים בתוכה מתחילים לתהות לגבי היגיון פעולתה, ומשאירים את הרחוב לקיצונים. אחרים מגלים ייאוש, ומצויים בעיצומו של תהליך הגירה לחו"ל.
• לגיטימציה: הלגיטימיות של האליטה הולכת ומתערערת, והמלחמה מהווה זרז משמעותי לכך. היא מחלישה את לגיטימיות המוסדות שעליהם היא נסמכת (צמרת מערכת הביטחון, בית המשפט העליון, הפרקליטות ויחידות החקירה של המשטרה) ומעצימה את זכויותיה של האליטה הדתית לאומית, שמשלמת בדם אנשיה את המחיר העיקרי של המלחמה.

[לאוסף המאמרים על פרשת קורח, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על פרשת קורח.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת קורח באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/7/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.