תקציר: אם יבינו אויבי ישראל כי צה"ל נמנע ממהלך התקפי בגלל מגבלות יכולותיו - תודעה זו תסב נזק לקיומה של מדינת ישראל. בכירים ביטחוניים לשעבר, שהציגו לניו יורק טיימס מסכת שיקולים להעדפת הימנעות ישראלית מיציאה למתקפה בלבנון, הבליטו למעשה נקודות תורפה ישראליות שחשיפתן מחוללת נזק. פתגם ידוע בערבית מלמד: "מי שעושה עצמו כבש, הזאבים אוכלים אותו".  זה נכון שבעתיים כאשר להקות הזאבים משחרות לטרף.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

למרות התקפת רקטות וכטב"מים רחבת ההיקף של חיזבאללה ב- 4 ביולי 2024, עדין, צורת הלחימה משני צידי הגבול ממשיכה לבטא הגיון מרסן. ובכל זאת, לא דומה הריסון בצד הישראלי לריסון בצד של חיזבאללה.

ההבדל טמון בתכלית המלחמה המנחה כל אחד מהצדדים:

מבחינת חיזבאללה כבר מראשית המלחמה נפל בידיו הישג אסטרטגי משמעותי, בהפיכת מרחב היישובים הישראלי בקדמת קו העימות לרצועת ביטחון צבאית, נטושה מתושביה האזרחים ונתונה במשטר לחימה. ההישג הזה לכשעצמו, פוגע בדימוי העוצמה והריבונות של מדינת ישראל, וממונף בידי נסראללה כמנוף סחיטה בכל מאמץ להסדרה דיפלומטית. 

ממשלת ישראל לכודה כך במצוקה אסטרטגית: לא רק שצה"ל ממשיך להיות מושקע במאמץ העיקרי ברצועת עזה, ומתקשה לעבור צפונה בטרם יושלמו הישגי המערכה בדרום, אלא גם עצם ההחלטה למעבר למתקפה נגד חיזבאללה כרוכה בשיקולים מורכבים כבדי משקל. החלטה כזו, מלבד תלותה בתנאיי מוכנות הכרחיים בזרועות צה"ל, נתפסת גם כזקוקה לגיבוי אמריקאי. בצד של חיזבאללה, משוואת השיקולים פשוטה יותר. אמנם גם בצד הלבנוני הכפרים נטושים מתושביהם, בליווי מראות הרס וסבל פליטות של מעל מאה אלף אזרחים.

אולם בתשתית המצב התודעתי מערכת הציפיות שם שונה מהותית.  בעוד ממשלת ישראל נתבעת על ידי האזרח הישראלי בעיקר ליכולת השיבה הביתה בתנאיי ביטחון ראויים, הנהגת חיזבאללה בשותפותה להנהגת אירן, שואפת למיצוי מצב המלחמה כהזדמנות לדחיפת מדינת ישראל אל עבר המדרון שיגלגל אותה בהמשך אל תהליכי השמדתה.

מנהיגים ישראלים לשעבר כאהוד אולמרט (הארץ, 15.3.2024) טועים לחשוב שמדובר בהתנגשות שניתן לסיימה בהסדר של פשרה והסכמה ישראלית לתיקוני גבול בנקודות המחלוקת. התביעה של חיזבאללה לחוות שבעא ולמרחבים בגבול הבינלאומי המוסכמים עוד מימי המנדט הבריטי, היא רק אמתלה להצדקת המלחמה בהצגתה מול המתווכים של מדינות המערב. אבל גם בימי הלחימה ברצועת הביטחון, לא המאבק לשחרור אדמת לבנון היה סיבת הלחימה הממשית של חיזבאללה. כפי שהוויתור הישראלי בהסכם הגבול הימי בספטמבר 2022 שהתקבל בממשלת יאיר לפיד בציפייה לפייס את נסראללה, לא הצליח למנוע את פריצת המלחמה בגבול הלבנון ב-אוקטובר 2023, כך גם וויתורים נוספים להסדרת הנקודות שבמחלוקת, לא מבטיחים דבר.

להנהגה הישראלית עדין חסר סיפור עדכני על האיום שעמו היא מתמודדת במלחמה זו. נכון, שנהר הליטאני הוא אותו הנהר המוכר לצה"ל כבר ממבצע ליטני בחורף 1978, וממלחמת לבנון הראשונה והשנייה. אבל ההקשר הכולל בו מתרחשת המלחמה בחודשים אלה הוא לגמרי אחר וחדש. בשל כך, גם במציאות של הסדר, כל עוד חיזבאללה ישמר את כשירותו למלחמה ובוודאי ימשיך להתעצם, יהיה קשה לשכנע את תושבי הצפון כי נוצרו תנאי הביטחון המתאימים לשיבתם הביתה.

כאן מתגלה הפער בין האסטרטגיה של חיזבאללה לבין זו של ישראל, כאשר מי שמתגלה כזקוק יותר ליציאה למתקפה למען היפוך לטובה במשוואת האיומים הכוללת, הוא דווקא הצד הישראלי.

מנקודת מבט זו, בין אם ישראל תחליט לצאת לפעולה התקפית רחבה ובין אם לא, חשובה ההדגשה כי גם במצבו עכשיו, צה"ל יכול ומוכן לצאת למתקפה בצפון. אם יבינו אויבי ישראל כי צה"ל נמנע ממהלך התקפי בגלל מגבלות יכולותיו - תודעה זו תסב נזק לקיומה של מדינת ישראל. בכירים ביטחוניים לשעבר, שהציגו לניו יורק טיימס מסכת שיקולים להעדפת הימנעות ישראלית מיציאה למתקפה בלבנון, הבליטו למעשה נקודות תורפה ישראליות שחשיפתן מחוללת נזק.

פתגם ידוע בערבית מלמד: "מי שעושה עצמו כבש, הזאבים אוכלים אותו".  זה נכון שבעתיים כאשר להקות הזאבים משחרות לטרף.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
• הרחבת המושג: 'מנוף השפעה': הדרך להשיג הרבה בפחות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מנוף השפעה: הדרך להשיג הרבה בפחות…, ייצור ידע, 25/12/14.