תקציר: אפקטים ואירועים שמפורשים כסימנים אלוהיים - כמו הצלתו של דונלד טראמפ מהתנקשות, ב-13 ביולי 2024, משפיעים בצורה עמוקה על אנשים דתיים, ולעיתים גם על ההקשרים החברתיים והפוליטיים הרחבים יותר. הם מחזקים אמונות קיימות, מעניקים תחושת שליחות, ומעצימים את הזהות הקבוצתית. הבנת התופעות הללו דורשת שילוב של פרספקטיבות דתיות, סוציולוגיות ופוליטיות.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אירועים מכוננים תמיד השפיעו על אנשים מאמינים וזרזו אותם לפעולה. האירועים הללו מספקים לאנשים תחושת מטרה, משמעות וסיבה לפעול, ומחזקים את האמונה הדתית והחברתית. הבנת ההשפעות הללו חשובה מאוד להבנת הדינאמיקות ההיסטוריות והחברתיות.

ב-13 ביולי 2024 בקרבת העיר באטלר שבפנסילבניה בארצות הברית, במהלך עצרת בחירות, ניסה צלף מתנקש לירות בראשו של נשיא ארצות הברית לשעבר והמועמד הרפובליקני דונלד טראמפ.

טראמפ נפצע קל מהירי, ודימם מאוזנו ולחיו הימניות. הוא הראה יכולת התאוששות מדהימה, הזדקף לפני מאבטחיו והניף אגרוף לאוויר בפנים מביעות בוז (ראו את תמונת פסל הברונזה הוירטואלי בתחתית המאמר, המנציח את האירוע)

אחד ההיבטים המרתקים בתגובות לניסיון ההתנקשות היה תגובת הקבוצה האמונית התומכת בטראמפ. כאשר אנשים דתיים נתקלים באירועים שהם חורגים מהשגרה, הם נוטים לעיתים לראות בהם יד אלוהית או כוחות עליונים שמשחקים תפקיד. לכן, הפניית הראש הפתאומית של טראמפ הצידה, שהצילה את חייו, נתפסה כאות משמים. יד האלוהים שהתערבה כדי לסמן את האיש הנבחר.

ראו למשל את הכרזה למטה שפורסמה בטוויטר, שלידה נכתב: "זהו המלאך מיכאל, מלאך ההגנה והכוח, שישליך את השטן מגן עדן. תודה לאדוננו על ששלחת את מייקל להגן על דונלד טראמפ"...

אפקטים ואירועים מכוננים כחוויה דתית

אירוע ההתנקשות בטראמפ הוא מקרה אחד מיני רבים שאמונות דתיות ומיסטיות משחקות תפקיד חשוב בתפיסות של אנשים רבים, במיוחד כאשר מדובר באירועים יוצאי דופן או טראומטיים. האפקטים של אירועים כאלה יכולים להתפרש כסימנים אלוהיים או גורליים, שמעצימות תחושות ופרשנויות דתיות וחברתיות באור יוצר דופן. מבחינה סוציולוגית, ההתייחסות לאירועים כ"סימנים אלוהיים" מתפקדת כדרך לייצב ולחזק מערכות חברתיות ודתיות. זה מספק לאנשים מסגרת פרשנית שמסבירה את האירועים ומכוונת אותם לפעולה.

חוויות אלה, הנתפסות כחוויה דתית, מעצימים את זהות הקבוצה ואת תחושת השייכות, ביחס לאחרות. חברי הקבוצה יכולים לחוש מאוחדים ומחוזקים על ידי האירועים הללו. היריב במקרים הללו נתפס ככוח רשע. אם האירוע שלילי, הם יכולים לפרש זאת כהתקפה מצד כוחות רשע, מה שמצדיק את המאבק שלהם ומחזק את הנכונות להילחם. אם האירוע חיובי יש בו עידוד משמים להמשיך ולהכות באויב. האמונה שהאירועים הם חלק מתוכנית אלוהית, יכולה להניע אנשים לפעולה מתוך תחושת שליחות. זה מעניק להם תחושת מטרה ומשמעות בפעולותיהם. בחברות מפולגות פוליטית וחברתית, אירועים כאלה יכולים להעצים את הפילוגים ולחזק את הקבוצות השונות בהן.

דוגמאות

מסעי הצלב: במהלך ימי הביניים, קריאות מהאפיפיור לכבוש את אדמות הקודש ולשחרר את ירושלים מהכובשים המוסלמים ראו תגובה מסיבית. מאמינים נוצריים ראו בקריאות אלה שליחות דתית, והשתתפות במסעות הצלב נתפסה כדרך לזכות בגאולה.

הרפורמציה הפרוטסטנטית: בשנת 1517, מרטין לותר תלה את "95 התזות" שלו על דלת הכנסייה בוויטנברג, והצעד הזה הוביל לקרע משמעותי בנצרות הקתולית. זה הניע את המאמינים לפעולה אקטיבית למען הרפורמציה שהייתה אמורה לשנות את הכנסייה ולתקן את דרכיה. היא הובילה לפעולות רחבות היקף, כולל הקמתן של כנסיות פרוטסטנטיות חדשות וסכסוכים דתיים ממושכים. בדומה, פעולות מקומיות שקיבלו הד גרמו להתעוררות דתית גדולה בצפון אמריקה ובאירופה במאות ה-18 וה-19. הן נקראו "ההתעוררות הגדולה", והביאו לתנועת חזרה בתשובה דתית רחבה, להקמתן של כנסיות חדשות, ולהנעת מאמינים לפעולה קהילתית וחברתית.

נפילת האימפריה העות'מאנית: לאחר מלחמת העולם הראשונה, האימפריה העות'מאנית קרסה, והאזור המוסלמי עבר תהליכי שינוי משמעותיים. עבור מוסלמים רבים, האירועים הללו הביאו לתחושת משבר והצורך בחזרה ליסודות הדתיים, מה שגרם לעליית תנועות אסלאמיות שונות.

הקמת מדינת ישראל: עבור יהודים רבים, הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 נחשבה כהתגשמות נבואות תנ"כיות. היא עוררה תגובות דתיות רבות והובילה להתיישבות רחבה בארץ, כמו גם למאבקים פוליטיים וצבאיים נמשכים עם שכניהם.

סיכום

אפקטים ואירועים שמפורשים כסימנים אלוהיים משפיעים בצורה עמוקה על אנשים דתיים, ולעיתים גם על ההקשרים החברתיים והפוליטיים הרחבים יותר. הם מחזקים אמונות קיימות, מעניקים תחושת שליחות, ומעצימים את הזהות הקבוצתית. הבנת התופעות הללו דורשת שילוב של פרספקטיבות דתיות, סוציולוגיות ופוליטיות.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.