תקציר: אירועים מכוננים תמיד השפיעו על אנשים מאמינים וזרזו אותם לפעולה, בוודאי בעולם המוסלמי. האירועים הללו מספקים לאנשים תחושת מטרה, משמעות וסיבה לפעול, ומחזקים את האמונה הדתית והחברתית. הבנת ההשפעות הללו חשובה מאוד להבנת הדינמיקות ההיסטוריות והחברתיות במזרח התיכון ולהתנהגותנו במרחב הזה, והיא מחייבת חשיבה אסטרטגית מונעת אפקטים, הלוקחת בחשבון כיצד אפקטים - הן מקריים והן מעשי ידינו - יכולים לשחק לטובתנו וגם נגדנו.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך שניים, העוסקים בתפיסת אירועים מכוננים כציווי דתי, ע"י מאמינים. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: 'יד האלוהים'. אירועים מכוננים כציווי דתי באסלאם.

*  *  *

באוקטובר 2000 נמצא יאסר ערפאת בלחץ רב. ראש הממשלה הפייסן ביותר שהיה עד אז לישראל, אהוד ברק - מגובה בקהילה הבינלאומית - לחצו עליו להגיע לסוף סכסוך ולחלוקת הארץ, מה ששום מוסלמי איננו יכול לעשות מבלי לאבד את אמונתו, מעמדו והמורשת שלו, ובעצם את חייו (זהו סכסוך דתי תרבותי, זוכרים?).

אך פרדוקס הוא, שדווקא הלחצים לחשות שלום הביאו אותו להילחם, והוא חיפש את הטריגר שיוכל לאחד סביבו את הפלסטינים מחד גיסא ואת העולם המוסלמי מאידך גיסא. את העילה נתן לו יו"ר האופוזיציה דאז, אריאל שרון, בהחלטתו לעלות להר הבית. הביקור המתוח - שנמשך בסך הכול כעשרים דקות - אפשר לערפאת להבעיר את ירושלים, את יהודה ושומרון, את המגזר הערבי ואת ישראל כולה, תחת הסיסמה המוכרת ש"הר הבית בסכנה"....

אמונות דתיות ומיסטיות משחקות תפקיד חשוב בתפיסות של אנשים רבים, במיוחד כאשר מדובר באירועים יוצאי דופן או טראומטיים. האפקטים של אירועים כאלה יכולים להתפרש כסימנים אלוהיים או גורליים, שמעצימים תחושות ופרשנויות דתיות וחברתיות באור יוצר דופן [ראו הרחבה במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'יד האלוהים'. אירועים מכוננים כציווי דתי].

לאפקטים ולאירועים מכוננים תפקיד חשוב במיוחד באסלאם

בניגוד למערב - שבו נתפסת המלחמה כסוג של הפרעה - באסלאם זוהי דרך חיים. המוסלמי אמור להימצא, כל העת, או בעיצומה של מלחמת קודש - ג'יהאד - או בהכנות לקראתו. ייעודו של המאמין הוא לעשות את רצונו של אללה, שהוא ולהרחיב את שטחי אומת האסלאם (דר אל אסלאם). לכן גם השטחים שבידיהם של הכופרים קרויים שטחי המלחמה (דר אל חרב). זו מלחמת קודש, מלחמת נצח: דרך האל. "סביר אללה". אסורה שם הפסקת המלחמה. אבל לעיתים, האויב חזק מהמאמינים. אז, ניתן לקחת פסק זמן המלחמה, אבל רק כדי להתכונן אליה טוב יותר.

אבל איך ידע המאמין שהגיע הרגע לפעול? פה הגענו לחשיבותם של האפקטים והאירועים המכוננים, שמניעים מלחמה באמונה האסלאמית. לאורך ההיסטוריה, הכרנו מספר אירועים שנתפסו כסימנים אלוהיים או כאותות משמים והובילו לפעולות משמעותיות מצד מאמינים מוסלמים. 

הנה כמה דוגמאות:

הניצחונות הצבאיים בתקופה המוקדמת של האסלאם: בקרב בדר (624 לספירה), הצבא המוסלמי הקטן בראשות הנביא מוחמד ניצח את כוחות מכה הגדולים יותר. ניצחון זה נחשב לסימן אלוהי, שתמך בנביא מוחמד ובנבואותיו. המאמינים ראו בניצחונות הללו אישור לכך שהם בדרך הנכונה ושאללה תומך בהם, מה שחיזק את אמונתם והניע אותם לפעול ולהרחיב את האסלאם.

הכיבושים הגדולים של המאה ה-7 וה-8: ההתרחבות המהירה של האימפריה האסלאמית בתקופות הראשונות של האסלאם, כולל כיבוש שטחים נרחבים במזרח התיכון, צפון אפריקה וחצי האי האיברי, נתפסה כעדות לתמיכת אללה במאמינים. האירועים הללו חיזקו את האמונה הדתית והניעו את הלוחמים להמשיך במאמצי הכיבוש והפצת האסלאם.

נפילת בגדד - בירת האימפריה העבאסית - לידי המונגולים ב-1258, נתפסה כעונש אלוהי על הסטייה מהעקרונות האסלאמיים. אירוע זה עורר תחושות של צורך בתשובה דתית וחזרה ליסודות האמונה. חלק מהמאמינים ראו בו קריאה לפעולה לחיזוק האסלאם ולמאבק נגד הכובשים.

המלחמה הסובייטית-אפגנית (1979-1989) נתפסה על ידי רבים כמלחמת קודש (ג'יהאד) נגד כוחות הכיבוש הלא-מוסלמיים. ניצחונם של המוג'הידין נחשב לסימן לכך, שאללה תומך בהם ומוביל אותם לניצחון. אירוע זה חיזק את התחושות הדתיות והוביל לתנועות אסלאמיות נוספות באזורים שונים בעולם.

המהפכה והקמת הרפובליקה האסלאמית באיראן (1979) נתפסה על ידי רבים כאות אלוהי להתחדשות דתית וחיזוק האסלאם במדינה שנחשבה כמתמערבת. המהפכה הובילה לתחושת שליחות דתית ולפעולות רחבות לשינוי החברה האיראנית בהתאם לעקרונות האסלאם.

ההתקפות של 11 בספטמבר 2001: ההתקפות על מגדלי התאומים בארצות הברית בשנת 2001 נתפסו על ידי חלקים מהעולם האסלאמי כתגובה על התערבות המערב בעולם המוסלמי. האירועים הללו הובילו להגברת התחושות הדתיות ולהתעוררות תנועות אסלאמיות שונות.

עליית ארגון המדינה האסלאמית - דאעש (ISIS), בין השנים 2013 ל-2014 והכרזתה כחליפות אסלאמית צברה תמיכה רבה. תומכי דאעש ראו בהצלחות הראשוניות של הארגון סימן לכך שאללה תומך בהם. זה הביא לגל של תמיכה, לגיוס לוחמים ולהקצנה דתית.

האביב הערבי: בשנת 2010 החלה סדרה של מחאות והתקוממויות במדינות ערביות רבות, אשר לעיתים קרובות נושאות מטען דתי. המהפכות הללו הובילו לשינויים פוליטיים משמעותיים ולעיתים אף לאלימות קשה.

סיכום

אירועים מכוננים תמיד השפיעו על אנשים מאמינים וזרזו אותם לפעולה, בוודאי בעולם המוסלמי. האירועים הללו מספקים לאנשים תחושת מטרה, משמעות וסיבה לפעול, ומחזקים את האמונה הדתית והחברתית.

הבנת ההשפעות הללו חשובה מאוד להבנת הדינאמיקות ההיסטוריות והחברתיות במזרח התיכון ולהתנהגותנו במרחב הזה, והיא מחייבת 'חשיבה אסטרטגית מונעת אפקטים', הלוקחת בחשבון כיצד אותם אפקטים יכולים לשחק לטובתנו וגם נגדנו:

• מחד גיסא, הם עלולים ליצור תגובת שרשרת שבה תעמוד ישראל במלחמה מול העולם האסלאמי כולו.
• ומאידך גיסא, אפקטים נגדיים - הן מקריים והן מעוצבים בכוונת מכוון - עשויים לשחק לטובתנו בזירה הפנים ישראלית עם הפלסטינים אזרחי ישראל, הן בזירה המזרח תיכונית והן בזירה הבינלאומית כולה.

[לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'יד האלוהים'. אירועים מכוננים כציווי דתי.
• מאמרו של גרשון הכהן: ניצחון במלחמה בממד הפיזי והאמוני.
• הרחבת המושג 'פרדוקס'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'יד האלוהים'. אירועים מכוננים כציווי דתי, ייצור ידע, 17/7/24.
• גרשון הכהן (2023), ניצחון במלחמה בממד הפיזי והאמוני, ייצור ידע, 13/10/23. 
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.