תקציר: שני גורמים חוברים ביחד כדי להבטיח, שלעולם לא ייבחר בישראל המפכ"ל המתאים ביותר, לפחות לכאורה, לתפקיד. הגורם האחד הוא חוסר הסימטריה חסר התקדים בין סמכויות השר לאחריותו, שגורם לשר לבחור תמיד כמפכ"ל ב'חוליה החלשה' בסגל הפיקוד, בתקווה שהוא יזדקק לו ולכן, יפגין נאמנות. הגורם השני הוא שהכישורים העיקריים שצריך מפכ"ל כדי להתמנות הוא טוהר מידותיו, ולא כישוריו להוביל את הארגון.

עודכן ב- 21 ביולי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

כשהכריז השר לביטחון הפנים לשעבר, אמיר אוחנה, על מפקד משמר הגבול, קובי שבתאי, כמועמדו כמפכ"ל, נתקל המינוי בהשתאות רבתי, שהרי התפקיד הבכיר ביותר שביצע במשטרה ה'כחולה' היה מפקד מרחב, והיה חסר לו הידע הרלוונטי כמו גם רשת הקשרים הרלוונטית, בתוך המשטרה ומחוצה לה, כדי למלא בהצלחה את תפקידו.

מקרה חד פעמי? ממש לא! בניגוד למינויים הצפויים בדר"כ של רמטכ"לים, בכל פעם שמציג השר הממונה את מועמדו למפכ"ל המשטרה, נתקלת ההכרזה בהפתעה גמורה, כי השר בוחר כמעט תמיד את החולייה החלשה בשרשרת סגל הפיקוד הבכיר.

מדוע?

שני גורמים חוברים ביחד כדי להבטיח, שלעולם לא ייבחר בישראל המפכ"ל המתאים ביותר, לפחות לכאורה, לתפקיד

הגורם האחד הוא חוסר הסימטריה חסר התקדים בין סמכויות השר לאחריותו, שגורם לשר לבחור תמיד כמפכ"ל ב'חוליה החלשה' בסגל הפיקוד, בתקווה שהוא יזדקק לו ולכן, יפגין נאמנות.

למרות שהשר נדרש לשלם מחיר אישי בשל אחריותו המיניסטריאלית על כשלים משטרתיים, אין לו כמעט סמכויות ביחס למפכ"ל. הסיבה לכך היא היסטורית: רצונו של דוד בן גוריון לשלוט על המשטרה ישירות, ללא תיווך, דרך מינוי איש מפלגה נאמן, יחזקאל סהר, שנשאר בתפקידו עשר שנים תמימות; ומינוי שר משטרה נוח ולא דומיננטי, חסר סמכויות. תופעה זו הולידה מאבק מתמיד של השר במפכ"ל להגדלת מעמדו בפועל, אך הפקודה לא השתנתה עד היום.

הגורם השני הוא שהמפכ"ל חייב לעבור בחינה של טוהר מידותיו בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. ההיסטוריה של הוועדה ידעה כבר דחיה של מועמד לתפקיד המפכ"ל (משה צ'יקו אדרי, שנפסל ע"י הוועדה ב-30 בנובמבר 2018, בשל התנהגות לא הולמת). מאחר שפסילתו של מועמד פוגעת מטבע הדברים בשר הממנה, עיקר המיקוד בבחירת המועמד הוא יותר ביכולתו לעבור את הוועדה והרבה פחות ביכולתו לנווט את המשטרה.

התוצאות הן רצף של מפכ"לים ברמה ירודה, המדרדרות את המשטרה עוד יותר, בתקופה הקשה ביותר בתולדותיה!

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית';
• אוסף מאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה;
• אוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
• יחזקאלי ושלו (2000), היחסים שבין המפכ"ל לשר הממונה בישראל, 1997-1948, משטרה וחברה, גיליון 4, מרץ 2000, עמ' 134-89.
• פנחס יחזקאלי (2021), סמכות, אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/5/21.