תקציר: אליטת ההון מרגישה מאוימת, בצדק, כתוצאה משינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים תחושות אלה מוכרות בתורת האליטות, וקרויות "חרדת התחלפות" (anxiety of displacement). החרדה מהתחלפות הכוח דוחפת אותה לפעולות משולבות כדי לשמור על מעמדה ולהבטיח את המשך השפעתה. ניתן למנוע גלישה לסכסוכים אלימים בדרך של הסכמים לשמירה הדדית על זכויות שני הצדדים, עיגון חלק מזכויות היתר בחוקה, ומתן אוטונומיה למה שמכונה: "מדינת תל אביב".

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

קשה שלא להבחין בפעלתנות הרבה ובחוסר השקט שבהתנהגות אליטת ההון הישראלית בעשור האחרון:

• מה הסיבה האמיתית למאבק המחאה של שנת 2023?
• מה הסיבות לשנאה האובססיבית כלפי בנימין נתניהו?
• מדוע כל מי שקרוב או מתקרב אליו זוכה גם הוא לאותה מנה גדושה של שנאה חסרת גבולות (למשל, השנאה המתפרצת כלפי החטופה המשוחררת נועה ארגמני ואביה,ראו הכרזה למטה)?

תורת האליטות מלמדת אותנו כי כאשר אליטה קיימת מתחילה להרגיש חרדה וחוסר ביטחון מכך שאליטה אחרת עשויה לתפוס את מקומה, התנהגותה עשויה להשתנות בצורה דרמטית. 

לתחושת החרדה הזו יש שם: "חרדת התחלפות של האליטות" (anxiety of displacement)

ע"פ תורת האליטות, היא יכולה להוביל למגוון תגובות והשלכות:

1. הידוק השורות: אליטה קיימת עשויה להתכנס ולפעול בצורה מגובשת יותר כדי לשמור על כוחה והשפעתה. זה יכול לכלול יצירת בריתות פנימיות, חיזוק הקשרים בין חברי האליטה, והפעלת לחץ על חברים פוטנציאליים שנחשבים לאמינים פחות.
2. שימוש במשאבים: האליטה עשויה להשקיע יותר משאבים (כגון כסף, כוח פוליטי, והשפעה תקשורתית) כדי לחזק את מעמדה ולהחליש את היריבים הפוטנציאליים. זה יכול לכלול השקעות בקמפיינים פוליטיים, תמיכה במדיניות כלכלית שתטיב עם האליטה, או פעילות לוביסטית אינטנסיבית.
3. הגברת השליטה: אליטה המרגישה מאוימת עשויה להדק את שליטתה על מוסדות חשובים כמו התקשורת, מערכת המשפט, והכלכלה. הם עשויים להפעיל לחצים כדי לשמור על שליטה בעמדות מפתח, ולהגביל את יכולת היריבים לחדור למבנים אלה.
4. דמוניזציה של היריב: האליטה עשויה לנסות להכתים את דמותם של היריבים, להדגיש את חוסר יכולתם או לחפש דרך לתאר אותם כאיום חמור על החברה, או על ערכים חשובים. זאת, במטרה לערער את אמון הציבור ביריבים ולחזק את עמדתם שלהם.

דוגמאות היסטוריות ל"חרדת התחלפות של האליטות"

1. תקופת המקרתיזם בארצות הברית: בשנות ה-50 של המאה הקודמת, תחושת החרדה מפני השפעה קומוניסטית הובילה את האליטות הפוליטיות בארצות הברית, במיוחד בהנהגת הסנטור ג'וזף מקארתי, ליצירת אווירת פחד ובילוש אחר אנשים שנחשדו כקומוניסטים. התקופה התאפיינה ברדיפה אחרי חשודים, פיטורים ממקומות עבודה והכפשות, כחלק ממאבק העוצמה לשמירה על השליטה וההשפעה של האליטה הקיימת.
2. התהליכים הפוליטיים ברוסיה של פוטין: בזמן שלטונו של ולדימיר פוטין, האליטה השלטת ברוסיה פעלה באופן שיטתי להחליש יריבים פוליטיים, בעיקר באמצעות חקיקה מגבילה, מאסר, והתנקשות במוניטין של מתנגדים פוטנציאליים. זה נועד לשמור על השליטה והשפעתה של האליטה הפוליטית הנוכחית מול איומים אפשריים.
3. המהפכה הצרפתית: בתקופה שלפני המהפכה, האליטה האריסטוקרטית בצרפת חשה מאוימת על ידי התגברות של רעיונות חדשים וחוסר שביעות רצון כללי בקרב הציבור. בניסיון לשמור על מעמדה, היא נקטה בצעדים דרסטיים שכללו ניסיונות לשמור על הפריבילגיות שלהן, אך בסופו של דבר איבדו שליטתם ועמדו בפני התקוממות עממית [ראו הרחבה במאמרו של פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית, ב- 1789?].

התנהגות זו של אליטות הנמצאות במצב של חרדה היא תופעה נפוצה, והיא מציינת את הדינמיקה המורכבת של מאבק העוצמה לשמירת הכוח והשפעה במערכות פוליטיות וחברתיות.

"חרדת התחלפות" של אליטת ההון הישראלית

גם אליטת ההון הישראלית חשה תחושה קרובה ומאיימת שהיא קרובה לסוף דרכה, כשאליטות אחרות מאיימות לרשת אותה (הציונות הדתית, הפריפריאליים, ובמידה מסויימת, החרדים). תחושה זו כה חזקה, עד כי יצאה למאבק גלוי מאז נובמבר 2022, כשהיא חושפת - בניגוד לאינטרס שלה עצמה - את עמדות הכוח ואת זכויות היתר שלה כדי להתפאר בכוחה ולאיים בו על יריביה. בכך גם סימנה לאליטות המתחרות את נקודות המפתח להשתלטות עתידית, מה שמגביר את חרדתה אף יותר.

1. המערכה על הרפורמה המשפטית:
   • הגברת השליטה והפוליטיזציה של מערכת המשפט: במאבק על רפורמות משפטיות, ניסתה האליטה החדשה להגביר את השפעתה על מערכת המשפט. כתוצאה מכך יצאה אליטת ההון למלחמת חורמה, שנבעה מתחושת חרדה מפני אובדן כוח והשפעה כאשר החלטות בתי המשפט עלולות לתת גושפנקא לתהליכי אבדן הכוח וביסוסו בידי המתחרים.
   • יצירת נרטיבים ציבוריים: נעשה שימוש נרחב בתקשורת הליבה וברשתות החברתיות, כדי ליצור נרטיבים מתנגדים לרפורמות, במטרה להשפיע על דעת הקהל ולחזק את עמדות האליטה.
2. המאבק בין האליטה החילונית לאליטה הדתית:
   • שינויים בתרבות ובחינוך: האליטה החילונית בישראל מביעה לעיתים קרובות חשש מפני ההתחזקות של הכוחות הדתיים, מה שמוביל להתנגדות לשינויים במערכת החינוך, בחקיקה, ובתחומי התרבות. הדבר נובע מתחושת איום על אורח החיים והערכים החילוניים.
   • הגברת המעורבות הפוליטית: במקביל, האליטה הדתית העולה, מנסה לחזק את כוחה והשפעתה דרך מעורבות פוליטית מוגברת, יצירת בריתות עם מפלגות חילוניות והפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות.
3. ההפגנות נגד מדיניות הממשלה:
   • שימוש במשאבים למאבק פוליטי: במהלך השנים האחרונות, ראינו עלייה במספר ובאינטנסיביות ההפגנות נגד מדיניות הממשלה. האליטות החברתיות והפוליטיות משתמשות במשאבים רבים כדי לארגן ולהפעיל את ההפגנות, במטרה ליצור לחץ על הממשלה ולשנות את המדיניות.
   • הידוק השורות והתאגדות: קבוצות שונות באוכלוסייה, כולל ארגוני חברה אזרחית, תנועות מחאה, וקהילות שונות, מתאגדות כדי לחזק את עמדתן מול הממשלה. תחושת החרדה מפני אובדן השפעה מובילה לשיתוף פעולה בין גופים מגוונים וליצירת חזית מאוחדת.

איך מקהים את "חרדת התחלפות" של אליטת ההון הישראלית?

ישראל יכולה ללמוד ממקומות האחרים בעולם, שהצליחו להביא לחילופי אליטות בדרך שקטה, ללא מופעים אלימים ו'מלחמות אחים'. למשל:

עיגון חלק מזכויות היתר של האליטה היוצאת בחוקה - המודל של דרום אפריקה: לאחר עשרות שנות אפרטהייד, דרום אפריקה הצליחה ליצור מעבר חלק יחסית לשלטון דמוקרטי בעזרת דיאלוג ושיתוף פעולה. ועדת האמת והפיוס היא דוגמה לתהליך שבו נוצרו תנאים להכרה הדדית ולהתמודדות עם העבר בצורה שקופה ופתוחה. בדיאלוג הזה הוכרה זכותה של האליטה הלבנה היוצאת, לעגן את זכויות הקניין שלה בחוקה.

תהליכי דה-צנטרליזציה והענקת אוטונומיה בספרד: ספרד הצליחה להפחית את המתח בין האזורים השונים (כמו קטלוניה והבאסקים) באמצעות תהליכי דה-צנטרליזציה והענקת אוטונומיה לאזורים השונים. זה הביא לשיתוף פעולה טוב יותר ולהקטנת החששות מפני אובדן כוח והשפעה.

הסכמים לשמירה הדדית על זכויות שני הצדדים - ההסכמים בצפון אירלנד: הסכם "יום השישי הטוב" (Good Friday Agreement) של 1998 הביא לסיום הסכסוך בצפון אירלנד באמצעות דיאלוג בין הצדדים היריבים והקמת מוסדות משותפים לשלטון. ההסכם כלל מנגנונים לשיתוף פעולה ושמירה על זכויות כל הצדדים.

מסקנות

תורת האליטות מאפשרת לנו להבין את הדינמיקה המורכבת של מאבק העוצמה והניסיונות לשימור הכוח וההשפעה בישראל בשנים האחרונות. אליטת ההון מרגישה מאוימת, בצדק, כתוצאה משינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. החרדה מהתחלפות מוקדי הכוח דוחפת אותה לפעולות משולבות, כדי לשמור על מעמדה ולהבטיח את המשך השפעתה.

הניסיון מלמד כי ניתן למנוע גלישה לסכסוכים אלימים בדרך של הסכמים לשמירה הדדית על זכויות שני הצדדים, עיגון חלק מזכויות היתר בחוקה, ומתן אוטונומיה למה שמכונה: "מדינת תל אביב".

נספח בדף הטוויטר של Itzhack Hirsh: אילן שילוח שוב נפרד לישראל וליהודה

אילן שילוח מספר בראיון לנדב פרי, שבבחירות הבאות יתבצע הניסיון האחרון לחיות ביחד בתנאים של המחאה (ללא נתניהו בטוח, בהגשמת חזון שתי המדינות? אח"כ מדינת כל אזרחיה?). אבל, אם בבחירות הבאות הליכוד והימין שוב ינצחו, צריך להיפרד לישראל ויהודה...

הנה הניתוק של המחאה בהתגלמותו: באמצע מלחמת עשר השנים שמתזמנת איראן הם מבקשים פסק זמן לבחירות, ואח"כ יבקשו מאיראן פסק זמן להיפרד. ואז מה? הסכמי שלום נפרדים של מדינת ישראל הקטנה בגוש דן עם העולם הערבי?

חיים בלה לה לנד. הגירה החוצה נראית לי הרבה יותר ריאלית.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאת נתניהו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
• אוסף המאמרים על שנאה ו'פשעי שנאה'.
• אוסף המאמרים על שנאת נתניהו.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית, ב- 1789?
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), על שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על שנאת נתניהו, ייצור ידע, 25/7/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית, ב- 1789? ייצור ידע, 16/5/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.