תקציר: במאמר זה ננתח את הגורמים לפריצת המהומות, נבין את ההקשר הסוציו-פוליטי הנוכחי, ונבחן האם בריטניה עומדת בפני מלחמת אזרחים.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחרי שה- 7/10 שחרר משהו אצל מהגרי בריטניה, והוביל אותם למסע של השתוללות והרס הרחובות, היו אלה חילופי השלטון בבריטניה - אחרי יותר מעשור של שלטון שמרני - שהוציאו את הימין לרחובות.

כמו תמיד, אדי הדלק המצטברים היו זקוקים רק לניצוץ, שהגיע בדמות מסע דקירות מחריד בעיר סאות'פורט, ב-29 ביולי 2024, בה נהרגו שלוש ילדות. נער בן 17 מכפר סמוך הגיע למרכז קהילתי שבו נערכה באותה העת סדנת ריקודי טיילור סוויפט לילדות, ומסיבה שאינה ידועה החל לדקור את התלמידות בזו אחר זו. הוא הספיק לרצוח שלוש מהן, בנות 6, 7 ו-9, ולפצוע עוד שמונה ילדות ושני מבוגרים.

האירוע עורר גל של מחאה אנטי-אסלאמית ברשתות החברתיות, בצד הפגנות אלימות מצד קבוצות ימין. המהומות התפשטו לערים נוספות כמו לונדון, בריסטול וליברפול, כללו תקיפות על מסגדים, רכוש פרטי ותקיפות גזעניות. המצב החריף בעקבות מידע שקרי ברשתות החברתיות, וטענות כי את הדקירות ביצע מהגר שהגיע זה עתה לבריטניה.

מה מניע את המחאה?

ניתוח הכרזות ברשתות החברתיות התומכות במחאה יכולים ללמד על המוטיבים החוזרים העיקריים ששולטים בשיח שלה. בניתוח הזה מצאתי ששה מוטיבים עקריים:

• המהגרים הופכים את המדינה למדינת עולם שלישי.
• הפוליטיקאים, הארגונים הממשלתיים ותקשורת הליבה כבר נכנעו ומבצעים את רצון המהגרים.
• חיילי מלחמות העולם לא שלמו בחייהם כדי שנהיה זרים בארצנו.
• האסלאם כובש אותנו ותוך זמן קצר נהפוך ל'מדינת שריעה'.
• ה- 7/10 יקרה גם אצלנו: נשותינו תאנסנה ותמכרנה לעבדות מינית, וילדינו יישחטו.
• תיאוריית הזהויות עובדת לשני הכיוונים. הלבנים אינם פריבילגים. הם נדרסים ע"י המיעוט ייסדו את בריטניה וזכותם לחיות בה בשקט ובכבוד.

הגורמים למהומות

כשמגיע מיעוט לארצך עם אג'נדה ברורה להשתלט עליה, ברור שהפיצוץ הוא רק עניין של זמן, והמהגרים אינם מסתירים את כוונותיהם, ודורשים להשליט בבריטניה את חוקי השריעה. אזורים שבהם רוב מוסלמי בערי בריטניה הופכים אט אט לאזורים מוסלמיים, שבהם כך מתנהלים הדברים. כמו בהר געש, גרמי הלבה התת קרקעית מתפרצים החוצה מידי פעם, ובשנים האחרונות, חוותה בריטניה גל מהומות מהגרים שמסעירות את המדינה, ומעוררות דאגה בקרב הציבור והמנהיגים הפוליטיים כאחד.

לכך צריך להוסיף את מצב הכלכלי בבריטניה בתקופה האחרונה החמיר עקב אינפלציה, עליית מחירי הדיור, וחוסר יציבות בעבודות. מהגרים, אשר רבים מהם נמצאים במצב כלכלי נמוך יחסית, נפגעים בצורה קשה יותר מהשינויים הכלכליים. כתוצאה מכך, תחושת האי-צדק והניכור מתגברת בקרבם.

מדיניות הגירה: המדיניות הנוקשה של ממשלת בריטניה בנוגע להגירה והקלות בתנאי העבודה למהגרים מוסיפה לחץ על קהילות המהגרים. החלטות כמו הברקזיט, שהובילו ליציאה מהאיחוד האירופי ולהגבלות חמורות יותר על מהגרים, מגבירות את תחושת הדיכוי והאפליה.

אינטגרציה חברתית: כישלון המדיניות הבריטית באינטגרציה של מהגרים אל תוך החברה המערבית המיינסטרימית יצר מצב של "קהילות מקבילות". כשלחלק ניכר מהאוכלוסייה קשה להשתלב ולמצוא את מקומו בחברה, נוצרים מתח ודחף לבטא את הזעם והייאוש בדרכים אלימות.

השפעת התקשורת והרשתות החברתיות: התקשורת המסורתית והרשתות החברתיות מגבירות את תחושת ההקצנה בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה. רשתות חברתיות כמו טוויטר ופייסבוק מפיצות חדשות מזויפות ומידע מעורר שנאה שמחזק את תחושת הניכור והזעם.

דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood, המובא למטה, משקף זאת היטב: כשהתפרעו מפגיני ה- BLM סיפרה לנו התקשורת הבריטית שמדובר במפגינים שלווים. כשהתפרעו המפגינים הפרו פלסטיניים טענו ש'מגוון הוא כוח'. וכשהתעוררו הבריטים מימין להגן על מולדתם החלה התקשורת לזעוק כנגד הטרוריזם מהימין הקיצוני... (אם זה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. זה חלק בלתי נפרד מתורת ההפעלה הפרוגרסיבית, ובכל העולם הפרוגרסיבי דפוס הפעולה של תקשורת הליבה זהה...).

האם בריטניה בדרך למלחמת אזרחים?

על אף שהמצב הנוכחי קשה, בריטניה אינה עומדת, בינתיים, על סף מלחמת אזרחים. ישנם מספר גורמים שממתנים את הסיכון להתפרצות אלימה רחבה יותר:

1. מערכת פוליטית יציבה: בריטניה מתאפיינת במערכת פוליטית יציבה ומבוססת על עקרונות דמוקרטיים חזקים. המערכת המשפטית והמשטרה היעילה מספקות איזון ויכולת להתמודד עם משברים בצורה מאורגנת.
2. תמיכה בינלאומית: לבריטניה יש שיתופי פעולה בינלאומיים רחבים, כולל תמיכה כלכלית ופוליטית מהאיחוד האירופי וארצות הברית. שיתופי פעולה אלו יכולים לסייע בפתרון משברים והפחתת המתח החברתי.
3. קהילות מהגרים מעורבות: קהילות המהגרים עצמן מגלות מעורבות חברתית ופוליטית, ופועלות ליצירת דיאלוג ושיתוף פעולה עם השלטון המקומי. ארגונים קהילתיים עובדים למען קידום ההבנה והאינטגרציה החברתית.
4. והעיקר, חלק משמעותי מהעם, בעיקר הצעירים הוא פרוגרסיבי. מבחינת הצעירים, התאסלמות נשמעת 'קולית' הרבה יותר ממאבק במהגרים... הם יפתכחו, אם בכלל, רק כשזה יהיה מאוחר מידי.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים: "הכל על שיטור בחברה רב תרבותית".
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכל על שיטור בחברה רב תרבותית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.