תקציר: האירועים של אוקטובר 2023 והתגובה המיידית למלחמת חרבות ברזל הותירו חותם עמוק על החברה הבריטית. בעוד שלרוב התגובות המיידיות לאירועים מסוג זה שוככות עם הזמן, השפעות מסוימות עשויות להימשך לטווח הארוך. המתח בין הרצון לשמר את חופש הביטוי והחירות הפוליטית לבין הצורך למנוע שיח שנאה ומעשי אלימות יעמוד ככל הנראה במוקד השיח הציבורי בבריטניה בשנים הבאות. אתם אופטימים? אני לא!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

התגובות לטבח ה-7 באוקטובר 2023 ולמלחמת חרבות ברזל זעזע את העולם. התגובות לאירועים חרגו מגבולות המזרח התיכון והגיעו אל לב הדיון הציבורי במדינות רבות, כולל בריטניה. ברקע האירועים הבינלאומיים הללו, מבעבע המתח הבין-גזעי הגובר בבריטניה, והקהילות השונות במדינה הושפעו מכך בדרכים מגוונות.

אחת התופעות המרכזיות בעקבות האירועים הייתה התגברות המתח בין הקהילות היהודיות והמוסלמיות בבריטניה. בבריטניה, בה חיים למעלה מ-250,000 יהודים וכ-3 מיליון מוסלמים, קיים היסטוריה ארוכה של חיים משותפים אך מתוחים לעיתים. בעקבות הטבח והתגובה הצבאית בעזה, המתחים התעצמו.

המוסלמים בבריטניה, שבחלקם הגדול מזדהים עם המאבק הפלסטיני, הביעו התנגדות חריפה לפעולות ישראל בעזה, וארגנו הפגנות רחבות היקף נגד הפעולה הצבאית, שקראו להפסקת ההפצצות והמצור על הרצועה. החלקים הפרוגרסיביים - בעיקר הצעירים שעברו חינוך פרוגרסיבי במוסדות החינוך - החרו החזיקו אחריהם. דוגמה אופיינית לכך היא חולצות התמיכה בחמאס שלבשו ולובשים צעירים רבים. התמונה למטה מתעדת צעיר הולך ברחוב אוקספורד בלונדון, לבוש בחולצת טריקו 'חמאס 7', המתייחס לפיגוע ב-7 באוקטובר.

מנגד, הקהילה היהודית בבריטניה נרתמה לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה, וגינתה את חמאס על מעשי הטרור. העמדות המנוגדות האלה הציתו ויכוחים פוליטיים עזים ברחובות, באקדמיה, במדיה החברתית ובמקומות העבודה, ולעיתים אף התגלגלו לעימותים פיזיים.

עליית האנטישמיות והאיסלאמופוביה

אחד ההיבטים המדאיגים ביותר של התקופה הזו הוא העלייה בדיווחים על אירועים של אנטישמיות ואיסלאמופוביה בבריטניה. ארגוני זכויות אדם בבריטניה דיווחו על עלייה במספר ההתקפות המילוליות והפיזיות נגד יהודים, שכללו השחתת בתי כנסת, הפצת תעמולה אנטישמית ברשתות החברתיות ותקיפות נגד פרטים יהודים ברחובות. במקביל, מוסלמים חוו גלי איסלאמופוביה, עם תקיפות על רקע גזעי, השחתה של מסגדים, והטרדות כלפי נשים מוסלמיות ברחובות, בעיקר כלפי אלה שעוטות חיג'אב או ניקאב.

התגובות הקשות ניזונו במידה רבה מסיקור תקשורתי טעון, כאשר כלי התקשורת לא פעם הבליטו את הסבל של אחד הצדדים תוך השמטת הפרספקטיבה המלאה. הדה-לגיטימציה של עמדות אחד הצדדים הדהדה בעיקר דרך המדיה החברתית, שם ההסתה הפכה נפוצה, וכמו בישראל ובעזה, גם בבריטניה המלחמה נלחמה במילים ופוסטים.

כרזת המחאה למטה משקפת את התוצאה היטב: הרי לכם מוסר אירופי: 230,000 מוסלמים נהרגו בתימן, והגשר נותר ריק; אסד טבח 500,000 מוסלמים בסוריה, והגשר נותר ריק; 24,000 מוסלמים נטבחו במינאמר, והגשר נותר ריק; ישראל הגנה על עצמה והגשר התמלא עד אפס מקום...

תפקיד הממשל וארגוני החברה האזרחית

הממשל הבריטי נאלץ להתמודד עם המצב הרגיש הזה, כשמצד אחד הוא מחויב להגן על הזכויות של כלל האזרחים, ומצד שני עליו להתמודד עם מתחים פוליטיים עזים בתוך החברה. ממשלת בריטניה גינתה את הפיגוע בישראל, אך גם קראה לריסון מצד ישראל בעזה, מהלך שכוון לשמור על האיזון בין הקהילות במדינה.

מנגד, ארגוני החברה האזרחית והממשל המקומי ניסו לשכך את המתחים באמצעות קריאה להרגעה והדגשת חשיבות החיים המשותפים בין הקהילות השונות. פעלו ארגונים יהודים ומוסלמים להורדת הלהבות ולעידוד דיאלוג בין-דתי. חלק מהמאמצים כללו מפגשים קהילתיים משותפים, אירועי דיאלוג וסיוע לאוכלוסיות שנפגעו משני הצדדים, בניסיון לגשר על הפערים ולמנוע הסלמה נוספת של השנאה.

חילופי השלטון ועליית הלייבור יצרו החמרה בקרב חלק מהציבור ותחושה של "אם לא אני לי מי לי", והם נזעקו לצאת לרחובות "להגן על הבריטניה". המוטיבים בתוך כרזות התמיכה במחאה הזו ברשתות החברתיות מלמדות על מוטיבים בולטים מטבח ה- 7/10. הבולטים שבהם הם חשש משחיטת ילדים בריטים, אונס נשים ומכירתם לעבדות מינית:

לפניכם שלוש כרזות המציגות חשש מטבח ילדים:

לפניכם כרזה המציפה חשש מפגיעה בנשים:

הכרזה הלקוחה מדף הטוויטר של Ashlea Simon קובעת, כי אין לנשות בריטניה עתיד ב'בריטניה הרב-תרבותית'. הן תהיינה מיעוט מבוזה, קרבן להתעללות, בלי זכויות, בלי חירויות...והכרזה שואלת: האם זה העתיד שהבריטים רוצים לבנותיהם ולנכדותיהם? האם הם השלימו עם העתיד הזה?

השפעות לטווח ארוך

האירועים של אוקטובר 2023 והתגובה המיידית למלחמת חרבות ברזל הותירו חותם עמוק על החברה הבריטית. בעוד שלרוב התגובות המיידיות לאירועים מסוג זה שוככות עם הזמן, השפעות מסוימות עשויות להימשך לטווח הארוך. הפצעים הפתוחים בין הקהילות היהודית והמוסלמית עשויים להוביל להעמקת תחושת הניכור של חלק מהקהילות מהחברה הכללית. המתח הבין-גזעי יוצר חששות אמיתיים ביחס לאתגרי ההכלה והרב-תרבותיות בבריטניה.

השאלות הגדולות שעולות בעקבות האירועים הן כיצד החברה הבריטית תוכל לשמר את הרב-תרבותיות, לחזק את הדו-קיום ולמנוע הקצנה נוספת בקרב הקהילות השונות. המתח בין הרצון לשמר את חופש הביטוי והחירות הפוליטית לבין הצורך למנוע שיח שנאה ומעשי אלימות יעמוד ככל הנראה במוקד השיח הציבורי בבריטניה בשנים הבאות.

אתם אופטימים? אני לא!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.