תקציר: היקף שיתוף הפעולה עם צבא ארה"ב מסמן עידן חדש בתפיסת הביטחון הישראלית. לכל צעד ביחסים בין מדינות יש משוואת מחירים. גם להתייצבות כוחות צבא אמריקאים לצידה של ישראל בימים אלה יש מחיר, וישראל תידרש בוודאי לתשלומים לא פשוטים, שעלולים לקלוע אותה למצוקה. על מצוקה ישראלית זו מבססת טהרן את מהלכיה, בתקווה שישראל לא תוכל להיענות למלוא התביעות ממנה ותיקלע בסופו של יום לבידוד אסטרטגי.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 16/8/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לאחר למעלה משבועיים של המתנה ישראלית לתקיפת נקם מאיראן וחיזבאללה, הולך ונוצר מצב אזורי אסטרטגי חדש. התייצבות ארה"ב בשותפות מבצעית פעילה להגנת מדינת ישראל - בפריסת מיטב כוחותיה במזרח התיכון - חייבה את הנהגת איראן להערכת מצב מחודשת.

לפי שעה, המצב נותר באי ודאות כוללת ביחס לשאלות היסוד: האם מתי וכיצד יתקפו האיראנים את ישראל, ומה לגבי הבטחת נאצרללה לנקמה? על שאלות אלה מרחפת סוגיית עסקת החטופים עם חמאס והפסקת האש הכרוכה בתנאי העיסקה. מטהרן יצאה בהתאם הצעה להתניית הימנעותם מתקיפת ישראל בהפסקת אש מלאה בעזה. הממשל האמריקאי השואף בעייקר למניעת התדרדרות למלחמה אזורית, נכנס בשל כך למאמץ מוגבר לפריצת דרך במו"מ על עסקת החטופים.

עידן חדש

החלטת הבית הלבן  לפריסת הכוח האמריקאי באזור בהקרנת כוח חסרת תקדים מאז מלחמת המפרץ השנייה ב-2003, באה לשרת קודם כל את חיזוק  מעמדה המעצמתי של ארה"ב באזור, שאותגר בחודשים האחרונים בהתגבשות מתעצמת של הגוש היריב: רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה. תפנית זו מתבטאת כמובן במאמץ הישיר של פיקוד המרכז האמריקאי לשותפות במאמצי ההגנה על מדינת ישראל מפני תקיפה איראנית. מבחינת צה"ל, היקף שיתוף הפעולה עם צבא ארה"ב מסמן עידן חדש בתורת / תפיסת הביטחון הישראלית. אמנם שיתוף הפעולה ממוקד בעיקר להפעלת כוחות האוויר ולמאמצי הגנת שמי המדינה, ללא כל שיתוף כוחות יבשה אמריקאים בלחימה משותפת עם כוחות צה"ל. אלא שמאמצים אלה משמעותיים ביותר בהיותם אלה שמכוננים בשלב זה, את צורת הלחימה הישירה בין ישראל לאיראן. פעילות משותפת זו כוללת לא רק את החובה לתיאום פעולות צה"ל באזור עם מפקדת פיקוד המרכז האמריקאי, אלא גם השתתפות פעילה של כוחות אמריקאים במאמצי יירוט טילים וכתבמ"ים המשוגרים לישראל.

כוחות אמריקאים פעלו בשיתוף פעולה עם צה"ל כבר במלחמת המפרץ הראשונה, בפריסת סוללות פטריוט להגנת שמי גוש דן מפני הטילים של סדאם חוסיין. אולם עומק שיתוף הפעולה המתהווה בימים אלה הוא חסר תקדים. נכון שאת כל מלחמות ישראל מתש"ח צה"ל ניצח לבדו. אלא שמלחמה עם איראן מציבה לצה"ל אתגר חדש. הדרך לאיראן מחייבת מעבר מעל שטחן של מדינות באזור. במהלך תקיפה חד פעמי כמו בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981, צה"ל אכן לא נדרש לתיאום מהלכיו. אולם מלחמה עם איראן שכרוכה בחילופי מהלומות חוזרים ונמשכים התיאום בין מדינות וכוחות אזוריים הופך להכרחי. 

השינוי הכרוך בתחום זה, אינו תוצאת היחלשות צה"ל אלא נובע מאופייה ותנאיה החדשים של תופעת המלחמה האזורית. צה"ל ביכולותיו ההתקפיות, יכול לחולל באיראן נזק גדול. אבל במהלכים אלה לא די  על מנת להכריע את איראן. במהלומות ההרס ההדדי בין ישראל לאיראן, גם ישראל תסבול נזק כבד. בתרחיש כזה, ללא התייצבות הכוח האמריקאי לצד ישראל,  יהיה קשה להביא את המלחמה לסיום לטובת ישראל.  בעידן החדש המלחמה מתפרסת על מרחבים גלובליים, ולכן גם צבא ארה"ב נדרש לאיגודי כוחות בינלאומיים. לכניסה פעילה של צה"ל לעידן ההשתתפות בכוחות קואליציה, קיימות כבר בשלב זה השלכות בכל היבטי תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של מדינת ישראל.

אין ארוחות חינם

לכל צעד ביחסים בין מדינות יש משוואת מחירים. גם להתייצבות כוחות צבא אמריקאים לצידה של ישראל בימים אלה, ישראל תידרש בוודאי לתשלומים לא פשוטים. בראש ובראשונה תידרש ממשלת ישראל להיענות לציפיות האמריקאיות לגבי צורת סיום המלחמה בעזה ובלבנון, ללא השגת כל מטרות המלחמה. כל שליחי הממשל לענייני סיום המלחמה בעזה ובלבנון, רואים בהשגת הפסקת אש בעזה את נקודת המפתח לסיום המלחמה בכל יתר הזירות.  מתוך מרכזיות הנחה זו,  עלולה ישראל לפגוש תכתיב נוקשה לנסיגה מלאה מרצועת עזה כולל נטישת האחיזה ההכרחית בציר פילדלפי. במקביל, בזירת לבנון, תושג אולי הפסקת אש, בליווי  מצג של הסדר ברוח החלטת או"ם 1701. אלא שחיזבאללה ימשיך להתקיים בלבנון במלוא כוחו  ואף להתעצם ולהשתכלל באמצעי לחימה חדשניים. בתנאים אלה יהיה קשה לשכנע את תושבי הצפון לשוב לבתיהם.

מעל לכל, תאלץ מדינת ישראל להתמודד מול לחצים חדשים לבניית מדינה פלסטינית בחתירה לנסיגה מסוכנת לקוי 67 ולחלוקת ירושלים.

על מצוקה ישראלית זו מבססת טהרן את מהלכיה, בתקווה שישראל עם כל גישתה החיובית כלפי הבית הלבן, לא תוכל להיענות למלוא התביעות ממנה ותיקלע בסופו של יום לבידוד אסטרטגי. כלל הכוחות בהנהגה הישראלית השואפים לתנופת התיישבות מחודשת בכל חלקי הארץ ושוללים כל נסיגה ביו"ש ובקעת הירדן חייבים לנוכח איום זה, להתארגנות מאוחדת ברוח חדשה, לגיבוש הסכמה לאומית רחבה בסוגיות עתיד עם ישראל בארצו.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה'.
• הרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת / תפיסת הביטחון, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.