תקציר: בעתיד יהיה צורך לבחון את נושא החקירות של ראשי ממשלה ואת הגבלת תקופת הכהונה. עכשיו הזמן להתרומם לגודל השעה ולהסיר את חרב המשפט מעל צווארו של בנימין נתניהו, שהיא במידה לא מבוטלת חרב על צווארנו. יש לעשות זאת כדי שראש הממשלה יוכל לקבל החלטות ענייניות לטובת ישראל, שתהיינה נקיות משיקולים הישרדותיים ומקובלות על רוב הציבור. ובכל מקרה אין חשיבות גדולה בבירור האישומים האלה - במיוחד לאחר שהשופטים חיוו דעתם שלא מדובר בשוחד, אלא אולי רק ב״הפרת אמונים״.

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

* * *

אני מסכים עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ כי "קיים אינטרס ציבורי מובהק לסיים מהר ככל הניתן את משפטו הפלילי של ראש הממשלה נתניהו" (חן מענית, הארץ 13 באוגוסט 2024, ראו הכתבה למטה), ומציע לה לחזור מכתבי האישום ולסיים לאלתר את המשפט.

.

שוב ושוב עולות טענות כי עסקת החטופים וגורל המלחמה קשורים במלכוד שבו נמצא ראש הממשלה

אם נכון הטיעון הזה, כי אז - ללא חרב המשפט מעל צווארו - יוכל נתניהו להתרומם לגודל השעה, לקבל החלטות נכונות עבור עם ישראל, במידת הצורך גם במחיר פירוק הקואליציה.

הכלל "מלך לא דן ולא דנים אותו לא מעיד ולא מעידים אותו" נקבע על פי המתואר במסכת סנהדרין יט, לאחר אסון שפקד את הדיינים בעקבות העמדתו של ינאי המלך לדין. הגמרא מבקרת את התנגשות מוסדות המלוכה, הכהונה והסנהדרין (בית המשפט) ובמונחי ימינו עוסקת בצורך בהפרדת רשויות.

ההחלטה להעמיד ראש מדינה לדין בעייתית אם כן תמיד, ועל אחת כמה וכמה כשאופן התנהלות מערכת אכיפת החוק בישראל נוטע ספק בטוהר האשמות נגד ראש הממשלה, ומעניק לטענת הרדיפה הפוליטית תוקף לא בלתי סביר. החלטה, שיש לה קשר ישיר למצב האיום בו אנו נמצאים ואשר דוחקת את ראש הממשלה להחלטות שלא ניתן לדעת אם היו מתקבלות במצב דברים אחר.

החוק הפלילי נתפס כ"מגנה כרטא", מגילת הזכויות של האזרח, ומערכת המשפט אמורה לפעול ברוח זו וללא מורא כדי להבטיח שוויון בפני החוק ואת ריסון שרירותו של הריבון. אלא שלפעמים שוכחים כי בזיקה למטרת העל של מדינה חופשית, מטרת החוק היא בראש ובראשונה להבטיח את הבטחון והחירות של אזרחיה. לכן, זה הזמן, כמו שהיה בעבר בעיתות משבר, בה נדרשת התערבות חריגה בחוק כדי להבטיח את שלום המדינה.

כך היה בעקבות פרשת קו 300, כאשר הנשיא חיים הרצוג העניק חנינה לאנשי השב״כ שהרגו את שני החוטפים והעלימו את העובדה כי עשו זאת. וכך היה כאשר הכנסת חוקקה את חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תכנית ההתנתקות, שכלל מתן חנינה לכל מי שנפתח נגדו הליך פלילי בגין עבירות שבוצעו במסגרת המחאה נגד ההתנתקות. דברי ההסבר להצעת החוק מתאימים אז כהיום, "נוכח משקעים, ניכור ואיבה שהותירה תכנית ההתנתקות בקרב העם "רובצת לפתחה של החברה הישראלית משימה לאומית כבירה ודחופה לעשות לריפויו של השבר, אף אם נדרש ממנה לפעול במישורים מסוימים לפנים משורת הדין".

עכשיו הזמן להתרומם לגודל השעה

בעתיד יהיה צורך לבחון את נושא החקירות של ראשי ממשלה ואת הגבלת תקופת הכהונה. עכשיו הזמן להתרומם לגודל השעה ולהסיר את חרב המשפט מעל צווארו של בנימין נתניהו, שהיא במידה לא מבוטלת חרב על צווארנו. יש לעשות זאת כדי שראש הממשלה יוכל לקבל החלטות ענייניות לטובת ישראל, שתהיינה נקיות משיקולים הישרדותיים ומקובלות על רוב הציבור. ובכל מקרה אין חשיבות גדולה בבירור האישומים האלה - במיוחד לאחר שהשופטים חיוו דעתם שלא מדובר בשוחד, אלא אולי רק ב״הפרת אמונים״.

יתרה מכך, ראוי לנהוג בראש הממשלה בכבוד, ולו מתוקף תפקידו, ולאפשר לו לסיים את תפקידו הציבורי ללא המשך המשפט. המהלך עשוי, כך אני מאמין, להוות פתח של הסכמה רחבה ראשונה על הפוליטיקה של אחרי המלחמה, ולאפשר ללכידות שהתחדשה בחברה הישראלית עם פרוץ המלחמה לשרוד נוכח הדילמות הקשות מנשוא הקורעות אותנו מדי יום.

גישה זו אינה מפחיתה מחשיבות שמירת העקרונות החוקיים לטווח הארוך. בחינה יסודית של אופן חקירת ראשי ממשלה והגבלות הכהונה נותרת חיונית. אולם, בנסיבות הנוכחיות, שחרור החטופים וקבלת החלטות אסטרטגיות עשויים להיות בעלי חשיבות גבוהה יותר לעם ומדינת ישראל.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.