תקציר: מהומות הימין בבריטניה בקיץ 2024 מהוות ביטוי, לא רק לזעם כלפי ההגירה, אלא גם לביקורת רחבה יותר על כשלון הממסד הפוליטי והאקדמי בטיפול בנושא. למצב הזה יש שם - הפוליטיקה של חוסר האונים (Politics of Helplessness): זהו מצב, שבו קבוצות או יחידים בחברה חשים שאיבדו את היכולת להשפיע על החלטות פוליטיות וכלכליות המשפיעות על חייהם, והפוליטיקאים חסרי אונים, כשהכוחות הגלובליים, הכלכליים והחברתיים הגדולים נראים בלתי ניתנים לשליטה...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

המהומות של הימין הקיצוני בבריטניה הן סימפטום של כישלון ממסדי בהתמודדות עם אתגרי ההגירה והשילוב החברתי. לאחר כישלון הרב תרבותיות - שהייתה אמורה לטפח סובלנות והבנה בין תרבויות, ונתקלה במכשולים משמעותיים - ההנהגה הפוליטית לא הצליחה למצוא דרך אפקטיבית לאחד את החברה, מה שהוליד כאוס שנמצא רק בתחילתו.

זה הרקע למהומות הימין בבריטניה בקיץ 2024, שמהוות ביטוי לא רק לזעם כלפי ההגירה אלא גם לביקורת רחבה יותר על כשלון הממסד הפוליטי והאקדמי בטיפול בנושא.

"בגללכם הפכנו למדינת עולם שלישי!"...

הרבה מהאשמה מופנית למשל כלפי ראש עיריית לונדון, סאדיק חאן, שמוביל מדיניות של פתיחות והכלה כלפי המהגרים. המפגינים טוענים כלפיו שהוא הפך את לונדון לעיר של עולם שלישי. ראו למשל את הכרזה למטה, הלקוחה מדף הטוויטר של Salwan Momika, שבה נראה חאן עומד ברחובותיה של לונדון שהפכה לעיי חורבות:

הפוליטיקאים מימין דווקא הבינו, אך הממסד הפרוגרסיבי היה חזק מהם

בפברואר 2011, הכריז ראש ממשלת בריטניה השמרני, דיוויד קמרון, כי דוקטרינת הרב-תרבותיות בבריטניה נכשלה (ראו הכתבה למטה). הוא קרא לזניחת המדיניות שאיפשרה את צמיחתן של קהילות מהגרות ללא אינטגרציה מספקת בתוך החברה הבריטית. לפי קמרון, המשמעות של להיות בריטי הייתה צריכה להתבטא בערכים כמו חופש הביטוי, דמוקרטיה ושוויון זכויות, ללא קשר לרקע אתני או מגדרי. דבריו ביטאו שאיפה לכך שכל הקבוצות בחברה הבריטית יתמכו באותם ערכים מרכזיים, ואם לא, הן לא יזכו למימון ממשלתי:

"המשמעות של להיות בריטי היא להאמין בחופש הביטוי ודת, בדמוקרטיה ובשיוויון זכויות ללא קשר לגזע, מין או מגדר", אמר קמרון, וקרא לתושבי הממלכה להיאבק באופן אקטיבי בקיצונים, אחרת, קבוצות שלא תפעלנה לקידום הערכים הללו - לא תזכנה עוד למימון ציבורי.

שום דבר מהצהרתו של קמרון לא מומש. למרות ניסיונות הפוליטיקאים לפעול שהביאו אף לברקזיט, התרבות הפרוגרסיבית שאחזה באליטה הבריטית ובמוסדותיה האקדמיים והתרבותיים מנעו טיפול אפקטיבי. התוצאה לפנינו.

ראוי לציין כי קמרון לא היה היחיד שהבין. עוד לפניו, באוקטובר 2010 הכריזה קנצלרית גרמניה דאז, אנגלה מרקל כי "מודל הרב-תרבותיות לאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין". ומה היא עשתה בנידון? פתחה את שערי גרמניה לגל ההגירה הגדול שהפך את עריה לכאוס...

ההתנגשות עם התרבות הפרוגרסיבית:

קמרון למד עד מהרה על הפער שבין הרצוי למצוי. התרבות הפרוגרסיבית, שהתחזקה מאוד בעשור הראשון של המילניום במוסדות האקדמיים והתרבותיים בבריטניה, נטתה לעבר סובלנות מוחלטת כלפי גיוון תרבותי. השקפה זו נתפסה על ידי חלק מהאליטות כלגיטימציה לאינטגרציה חלקית בלבד, שבה מיעוטים תרבותיים אינם צריכים בהכרח לאמץ את ערכי הליבה של החברה הבריטית.

ע"פ הפרוגרסיביים, הנרטיב של "כיבוש המערב על ידי המהגרים" (ראו הכרזה למטה) הוא נרטיב מומצא. מעין מנגנון הגנה פסיכולוגי עבור אוכלוסיות מסוימות. הם מצביעים על תיאוריות סוציולוגיות, שלפיהן מיתוסים כמו אלה עולים בתקופות של משברים כלכליים וחברתיים, כאשר קבוצות המעמד הבינוני והנמוך חשות מאוימות מאובדן מעמדן החברתי והכלכלי. חוויית הדחיקה בשוק העבודה, הלחץ הכלכלי וההתרחקות מתפקידים כלכליים חשובים מובילים את אותם קולות לייחס את מצוקותיהם להגעה של מהגרים, ולא לתהליכים רחבים יותר של גלובליזציה או מדיניות כלכלית.

לטעמן של האליטות, החברה הבריטית היא שאשמה בדרישה להקמת מדינת שריעה עולה, כי היא שגרמה עוול למהגרים, ומזלזלת באמונותיהם ובערכיהם הדתיים. הם חשים שהפריבילגיה התרבותית הבריטית שולטת ומכתיבה את אורח החיים בצורה שאינה מאפשרת להם לממש את אמונתם. עבורם, מדינת שריעה היא הדרך להבטיח שהערכים והחוקים שלהם יכובדו בצורה מלאה, ולא יידחקו לשוליים במסגרת הסדר הליברלי [ראו בהקשר זה את המאמר: המערב בוער והפרוגרסיביים מאשימים את הימין. הכיצד?].

גישה זו יצרה פערים גדולים בין השיח הציבורי לבין המציאות בשטח, במיוחד כאשר קבוצות מהגרות, שהתרחבו משמעותית, יצרו 'איים תרבותיים' נפרדים, מה שהעצים את טענות הימין, שהמהגרים מדרדרים את בריטניה למדינת עולם שלישי. המוטיב הזה חוזר בכרזות מחאה רבות. דוגמה כזו היא הכרזה למטה, הלקוחה מדף הטוויטר של Europe Invasion: נראים בה מהגרים 'ממנגלים' במרכז לונדון, כשהטינופת סביבם מזכירים עיר ערבית, מזרח תיכונית, 'במיטבה':

השלכות המדיניות על החברה הבריטית

אי-היכולת להתמודד עם האתגרים החברתיים של הגירה גדלה הביאה לחיכוכים בתוך החברה הבריטית. בעוד שחלק מהאזרחים ביקשו להגן על ערכי החברה הבריטית המסורתית, חלק אחר חש תחושת ניכור מהחברה המתפתחת, שנראתה לו זרה. התגברות החיכוכים הללו הובילה לפיצוצים חברתיים, כמו מהומות והפגנות אנטי-הגירה.

התמיכה בברקזיט הייתה ביטוי למאבק הזה: הברקזיט נתפס ככלי פוליטי שנועד להתמודד עם כישלונות מדיניות הרב-תרבותיות, כדרך להחזיר את השליטה הלאומית בבריטניה, במיוחד בכל הנוגע להגירה, ולהנהיג מדיניות הגירה ריאלית. אולם, דומה כי גם הוא נכשל, ולאחריו הקשיים העמיקו. הפיצולים בחברה הבריטית נשארים עמוקים, כאשר חלקים גדולים מהציבור מרגישים חסרי אונים. המהומות הנוכחיות משקפות זאת היטב!

דוגמה שנייה:

עליית הלייבור הפרוגרסיבי הגבירה את תחושות חוסר האונים בימין

עליית הלייבור לשלטון אחרי בחירות 2024, מוקדו טענות הימין בשלטון החדש, שלדעתם השלים עם תהליך הפיכתה ל'מדינת שריעה'. הטיעון הזה חוזר שוב ושוב בכרזות המחאה, כפי שהן באות לידי ביטוי ברשתות החברתיות. הנה מספר דוגמאות:

דוגמה ראשונה מדף הטוויטר של Darren Grimes: הרבה ממרירות המפגינים מופנית לשלטון השמאל הפרוגרסיבי החדש. לטענת המהגרים, הלייבור הפך ממפלגת הפועלים הבריטים למפלגת המהגרים, שהפכו את המוסדות כולם לעושי רצונם (ראו את שתי הכרזסות למטה):

דוגמה שנייה מדף הטוויטר של Paul Golding: מיהו השליט האמיתי בבריטניה בעידן ממשלת השמאל? כרזה פוגענית, שבה נראה ראש הממשלה מהלייבור, קיר סטארמר, על ארבע, מובל ברצועה ע"י המהגרים. הכיתוב על הכרזה: "קיר סטארמר נלקח לטיול ע"י בעליו"...

הפוליטיקה של חוסר-האונים אינה מבשרת טובות לבריטניה!

למצב הזה יש שם - הפוליטיקה של חוסר האונים (Politics of Helplessness): זהו מצב, שבו קבוצות או יחידים בחברה חשים שאיבדו את היכולת להשפיע על החלטות פוליטיות וכלכליות המשפיעות על חייהם. במצבים כאלה, האזרחים מרגישים שהמנהיגות הפוליטית אינה מקשיבה להם או מטפלת בבעיות שלהם בצורה אפקטיבית, מה שגורם לתחושת תסכול וייאוש.

המונח מתאר גם את המצב שבו הפוליטיקאים עצמם נראים חסרי אונים, כאשר הכוחות הגלובליים, הכלכליים והחברתיים הגדולים נראים בלתי ניתנים לשליטה. כתוצאה מכך, נוצרת תחושת חוסר אמון כלפי הפוליטיקה, שמובילה לעיתים לתגובות רגשיות, כמו מחאות או מהומות.

המונח הזה מתאר היטב את תחושות התסכול בבריטניה, והתחושה שהמערכת הפוליטית אינה מצליחה להתמודד עם סוגיות כמו הגירה, כלכלה ויחסים בין-לאומיים, תעמיק עוד ועוד את חוסר יציבות פוליטית וחברתית.

ענני סערה מתקדרים מעל שמי בריטניה!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים: "הכל על שיטור בחברה רב תרבותית".
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: המערב בוער והפרוגרסיביים מאשימים את הימין. הכיצד?

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכל על שיטור בחברה רב תרבותית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), המערב בוער והפרוגרסיביים מאשימים את הימין. הכיצד? ייצור ידע, 17/8/24.