תקציר: ההבדל המרכזי בין 'אליטה משרתת' ו'אליטה משתמטת' / 'לא משרתת', טמון בתפיסה המוסרית והחברתית של האליטות לגבי תפקידן והשפעתן. האליטה המשרתת נוטה להרגיש מחויבות לאחריות ציבורית ולעשייה למען הכלל, בעוד שהאליטה הלא משרתת ממקדת את מאמציה בצבירת כוח אישי ושמירה על האינטרסים הצרים שלה. איתרע מזלה של ישראל שהאליטה המובילה אותה היום היא אליטה משתמטת, שמובילה אותה לסכנה קיומית ממש!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

האלוף במיל' גיל רגב היה לוחם עז נפש. אבל, איך יהיו נכדיו? במונולוג לסדרת הטלוויזיה המצוינת של סימה קדמון "טייסת 201" על תלאות הטייסת במלחמת יום הכיפורים, מראיינת אותו קדמון כאחד מגיבוי הסדרה, ושואלת אותו איזה מסר ירצה להעביר לנכדו. רגב השיב כך: "אני אומר לו: 'ריו מותק' (קוראים לו ריו), 'לא טוב למות למען ארצנו. אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה'".

מפתיע? לא ממש. גיל רגב שייך לאליטה שעסוקה כל העת בזכויות היתר שלה, ושאינה רואה עצמה מחוייבת לעמה. כזו היא 'אליטת ההון' הישראלית המורכבת ממעגלים של בעלי ממון, בעלי אוריינטציה תרבותית אמריקנית, ליברלית מובהקת. אליטה כזו קרויה אליטה לא משרתת או אליטה משתמטת.

תורת האליטות מכירה בשני סוגים עיקריים: אליטה משרתת (Serving Elite או Service-Oriented Elite) ואליטה לא משרתת או אליטה משתמטת (Non-Serving Elite או Self-Serving Elite). הן נבדלות ביניהן בנוגע לתפיסת תפקידן בחברה, בעיקר בהקשר של אחריותן כלפי הציבור והשירות שהן מספקות למדינה או לחברה בכללותה.

אליטות משרתות ולא משרתות עשויות להתחלף לאורך זמן בהתאם לשינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. אם האליטה לא מתאימה את עצמה לצרכים של החברה הרחבה, נכנסות לוואקום אליטות חדשות שמאתגרות את מעמדה, מה שיכול להוביל למהפכים פוליטיים או חברתיים. זה תיאור המצב בישראל כיום!

אליטה משרתת

זוהי אליטה שמבינה את תפקידה בשירות הציבור והמדינה. היא רואה עצמה כמחויבת לקדם את טובת הכלל ולא רק את האינטרסים האישיים שלה. היא עשויה לכלול מנהיגים פוליטיים, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה, ואחרים המשתמשים בכוחם ובמשאביהם לקדם מדיניות ופעולות שמטיבות עם החברה, בצד קידום עצמי שהוא חלק מכל שררה.

שתי האליטות שקדמו לאליטת ההון והנהיגו את ישראל לפניה היו כאלה: האחוס"לים (אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים-ציוניים) שבדומה לאליטת ההון, היו הגמוניה ששלטה כל תחומי החיים, ואליטת המרד הז'בוטינסקאית, שנטלה ממנה לפרקים מאז 1977, את ההובלה הפוליטית. ההמחשה הטובה ביותר לאליטה משרתת היא התמונה למטה, הקשה מנשוא, של 11 הלוויות הרוגי בית השיטה במלחמת יום כיפור.

דוגמה אידאלית מהעבר המייצגת אליטה משרתת במדינות אחרות היא דמותו של פרידריך השביעי מלך דנמרק, שהוביל את הרפורמות הדמוקרטיות במאה ה-19, ראה את עצמו כמשרת של העם וניסה לבנות דמוקרטיה יציבה ושוויונית יותר. דמות אחרת בת זמננו הוא נלסון מנדלה, שבמהלך חייו עבד למען האחדות והשוויון בדרום אפריקה לאחר עידן האפרטהייד, גם כשהוא היה בעמדת כוח.

אליטה משתמטת / לא משרתת:

הכוונה לאליטה שמשתמשת בכוח ובהשפעה שלה בעיקר לטובת עצמה, משפחתה או קבוצת האינטרסים שלה, מבלי להתחשב בטובת הכלל. אליטה זו עשויה לקדם מדיניות שמטיבה רק עם קבוצה מצומצמת של אנשים, לעיתים תוך פגיעה במעמדות נמוכים יותר. 

דוגמה לאליטה לא משרתת הם האוליגרכים הרומאיים בתקופה המאוחרת של הרפובליקה הרומית, שניצלו את כוחותיהם הפוליטיים והכלכליים כדי להגדיל את נכסיהם, לעיתים על חשבון המדינה הרומית. דוגמה עדכנית יותר היא האוליגרכים במדינות פוסט-סובייטיות, שמחזיקים בהון רב ומשתמשים בו כדי לשמור על השפעה פוליטית, תוך שהם מנצלים את משאביה של המדינה ולא תורמים לקידום החברה הרחבה.

גם אליטת ההון שלנו היא אליטה משתמטת, ששונאת את עמה ומנסה להוביל אותו, בעל כורחו, אל קיצו הריבוני במסגרת 'מדינת כל אזרחיה'. את הניכור ההולך וגובר - שחשה האליטה למדינה - ניתן לראות בדור הבנים. למשל, בכנס הסרבנות שנערך בגימנסיה העברית הרצליה, ב- 3 בספטמבר 2023, שגובה ע"י מנהלה האקטיביסט, זאב דגני:

התוצאה המתחייבת של הדברים היא כפולה:

• מחד גיסא, השתמטות גוברת והולכת של בני אליטה מגיוס (כן. למרות הדעה השגורה, בת"א משתמטים יותר מהחרדים ראו הכתבה למטה);
• ומאידך גיסא, הצטופפותם של אלה שהתגייסו "ביחידות מסדרות עתיד" כמו קורס הטיס, היחידות המיוחדות והיחידות הטכנולוגיות.

כך נוצר אבסורד הגובל בסיכון ביטחוני, שבו ריכוז הקבוצות הפוסט ציוניות בצה"ל, מתרכז דווקא ביחידות העילית שלו. את התוצאה אנחנו מרגישים היום על בשרנו!

ההבדל בין "אליטה משרתת" ל"אליטה לא משרתת" יכול להתפרש גם בהקשר רחב יותר של התנהלות פוליטית, חברתית וכלכלית:

1. היבט מוסרי ואתי:

• אליטה משרתת נוטה להחזיק בעקרונות מוסריים ואתייים שנובעים מהבנה של חשיבות השירות הציבורי. מנהיגים ואנשי עסקים המהווים חלק מאליטה משרתת יכולים לראות בתפקידם זכות ולא חובה, ומתייחסים אליו כאמצעי לקידום רווחה כללית ולא רק אישית.
• אליטה לא משרתת מתמקדת בעיקר בצרכים האישיים או בקידום קבוצה מסוימת. היא עשויה לפעול מתוך תחושת עליונות או ניתוק מהחברה הכללית, ובמקרים מסוימים אף להיחשב מושחתת בשל התמקדותה בצבירת נכסים, כוח והשפעה, לעיתים תוך התעלמות מהנורמות החברתיות.

2. היבט חברתי:

• אליטה משרתת שואפת ליצור גשרים בין קבוצות חברתיות שונות ולשמור על איזון חברתי. למשל, מנהיגים שמחפשים להקטין את פערי האי-שוויון ולעודד שילוב של קבוצות מוחלשות במערכות השלטון והחברה.
• אליטה לא משרתת עשויה להתרכז בשמירה על ההיררכיה הקיימת ובחיזוק מעמדה באמצעות בידול חברתי. לדוגמה, במדינות מסוימות ניתן לראות אליטות שמתעלמות מבעיות חברתיות כגון עוני או גזענות, ומתמקדות בהבטחת המשך הפריווילגיות שלהן.

3. היבט כלכלי:

• אליטה משרתת תפעל לקידום מדיניות כלכלית שמטיבה עם כלל האוכלוסייה. ייתכן שתומך בצעדים כמו מיסוי פרוגרסיבי, השקעות בחינוך ובבריאות הציבור, ופיתוח תשתיות המאפשרות נגישות רחבה יותר למשאבים כלכליים.
• אליטה לא משרתת יכולה להשתמש בכוח הכלכלי שלה כדי לשמר את כוחה הפוליטי והחברתי, גם במחיר של פגיעה במעמדות נמוכים יותר. לדוגמה, אליטות במערכת כלכלית ניאו-ליברלית עשויות לקדם הפרטה, קיצוצים ברווחה, והקטנת אחריות המדינה לשירותים חברתיים.

לסיכום

ההבדל המרכזי בין 'אליטה משרתת' ו'אליטה משתמטת' / 'לא משרתת', טמון בתפיסה המוסרית והחברתית של האליטות לגבי תפקידן והשפעתן. האליטה המשרתת נוטה להרגיש מחויבות לאחריות ציבורית ולעשייה למען הכלל, בעוד שהאליטה הלא משרתת ממקדת את מאמציה בצבירת כוח אישי ושמירה על האינטרסים הצרים שלה. לאסוננו, אנו נתונים בידיה של אחת כזו היום!

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.