תקציר: מלחמות על פי טבען מעורבות תמיד במכלול התרבותי הרחב עליו ניצבת מערכת הביטחון של אומה ומדינה. השאלה המקצועית "איך מגנים על הקיום?" קשורה בטבורה לשאלה "בשביל מה מתקיימים?". בלי בירור חברתי משותף בסוגיות יסוד אלה, שאינן רק ביטחוניות, לא תוכל החברה הישראלית להתמודד בהצלחה באיום הקיומי חסר התקדים אליו נקלעה.  

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 20/9/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

התפוצצות  בו זמנית של אלפי ביפרים שהיו בידי פעילי חיזבאללה מרכזיים, היא מהלומה מהסוג שלא נודעה עד כה בתולדות המלחמות. התוצאה המידית הייתה הלם וחרדה שאחזו בכל פעילי חיזבאללה ובשותפיהם האיראנים. את התוצאות לטווח ארוך קשה לאמוד בשלב זה. במתכונת המוכרת של המלחמות, למהלומה בהיקף כזה מתלווה במקביל או מיד לאחריה, מהלך התקפי קלאסי שמיועד למצות את התנאים שחוללה המהלומה. בסיפור הזה מהלך משלים כזה טרם הופעל. הוא בהחלט מוכן לאחר סבב אימונים ייעודי לזירת לבנון לכל החטיבות הפועלות,  אבל בינתיים הוא תלוי ועומד.

הקשיים המאפיינים את קבלת ההחלטות הישראלית בכל הקשור למתקפה יבשתית

הסוגיה כמובן תלויה בתיאום עם הממשל האמריקאי בציפייה לסוג של הסכמה משותפת. אבל כדאי להזכיר בהתבוננות פנימית את הקשיים המאפיינים את קבלת ההחלטות הישראלית בכל הקשור למתקפה יבשתית.

הקושי הראשון נובע מאי הוודאות הכרוכה בטבעה של מתקפה בממד היבשתי. על פרשת הדרכים, בסבך אי הוודאות האסטרטגית,  מנהיגים - לא רק ישראלים -  מבקשים להימנע ככל הניתן מהחלטה הכרוכה בהרפתקה בלתי נשלטת שתוצאותיה אינן ברורות. בהפעלת הכוח היבשתי במלוא עוצמתו, מצוי הפוטנציאל להתהוות שעל פי טבעה יוצאת משליטה: גם בממדי השליטה על עוצמת הלחימה והמחיר, אבל גם ובעיקר באי השליטה על היכולת להבטיח מראש את  מצבי סיום הלחימה.

הקושי השני, כרוך באי רלבנטיות תרבותית חברתית של חיכוך המלחמה ביבשה. למרות כל החידושים הטכנולוגיים, הלחימה ביבשה ממשיכה בטבעה להיות נטועה בימי העידן התעשייתי של מלחמת העולם הראשונה. זו  פעילות במסה כמותית, בחיכוך פיזי עם תנאי שטח קרקעיים ואויב, המצויים בעיקרם במתכונת העולם ה"ישן":  לואו-טק  מובהק. לחברה השרויה מכבר בעידן ההיי-טק  לא קל להסתגל לתפנית כה חדה ורחבת ממדים בהוויית הקיום של חיכוך בבוץ ובטרשים.

בהיבט הזה,  פעולת הסייבר לפיצוץ הביפרים של חיזבאללה, מגלמת את מתכונת המלחמה עליה חלמה החברה הישראלית כאומת סטרט-אפ. החיכוך המדמם והסזיפי בסמטאות ומנהרות עזה, מבטא ממש את ההיפך מצורת המלחמה שהחברה הישראלית הייתה מעדיפה.

השאלה, "איך מגנים על הקיום?" קשורה בטבורה לשאלה "בשביל מה מתקיימים?"

שני ספרים חשובים יצאו לאחרונה נותנים ביטוי למצוקה זו. ספרו של תא"ל מיל' גיא חזות: "צבא ההיי-טק וצבא הפרשים: כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה" וספרו התמציתי של ארי שביט: "מלחמה קיומית".

שני הספרים מציעים  - כל אחד מכיוונו  ומבטו האישי- אבחון ממוקד של המשבר הביטחוני אליו נקלעה מדינת ישראל החל מפריצת המלחמה בשבעה באוקטובר.  מאז הקמתה לא אחז במדינת ישראל משבר בהיקף כזה, גם לא במלחמת העצמאות בתש"ח. נכון שמלחמת העצמאות הייתה ארוכה  וגבתה מחיר דמים כבד. אולם לאורך המלחמה הכיוון התפיסתי ביטחוני בהתאמתו למבנה הערכי תרבותי של החברה הישראלית היה  ברור ויציב.

השוני בין הספרים יוצר את הצורך בעיון משותף בשניהם. חזות מתוך ניסיונו העשיר כקצין צנחנים ממוקד במבטו פנימה לצה"ל ולעומתו שביט ממוקד במבטו לכלל החברה הישראלית  ובוודאי למנהיגיה. בבהירות תמציתית מציג שביט  בספרו אבחון נועז וחד להנחות היסוד התפיסתיות והתרבותיות שקרסו עם פתיחת המלחמה בשבעה באוקטובר. - סוג של "מגילת איכה" ביטחונית-תרבותית.   המשבר כפי שמאובחן בידי שביט,  הוא משבר בסיסי הנובע מהמתחים הבלתי פתורים של הבשורה הציונית. זה המתח  שהתקיים מראשית הדרך בין שאיפת הציונות להבטחת מקלט בטוח ליהודים נרדפים כהבטחת השיר "פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות", לבין הכורח המייגע להגנת המפעל בלחימה מתמדת, באמצעות אומה מגויסת וחמושה.

כבר לפני למעלה משני עשורים התמקדו כוחות ניאו-ליברליים במאמץ להעביר את החברה הישראלית מתודעת חברה מגויסת אל תודעת חברה אזרחית. בקובץ מאמרים בסוגיה תיאר למשל דב חנין:  "בישראל הולך ומתגבש פרויקט הגמוני חדש -צרכני וניאו-ליברלי, פרויקט זה מחליף בהדרגה את הפרויקט ההגמוני הקודם -הציוני רפובליקני- שהובל בידי תנועת העבודה ושותפיה ואשר ביסס את נכונותו של היחיד להקריב לטובת העניין הלאומי."  בהתבוננות ישירה בתהליכי שינוי אלה,  מציע שביט בספרו  אבחון תרבותי למוקדי הסטייה של מדינת ישראל מדרכה המורשתית.  

מלחמות על פי טבען מעורבות תמיד במכלול התרבותי הרחב עליו ניצבת מערכת הביטחון של אומה ומדינה. השאלה המקצועית "איך מגנים על הקיום?" קשורה בטבורה לשאלה "בשביל מה מתקיימים?" הדיון בסוגיות אלה הוא גם הבסיס לאבחונו של שביט למשבר הביטחוני הישראלי כשהוא מצליח להציג  כיצד מערכת ביטחונית מתקשה לתפקד ביעילות כאשר החברה  נקלעת לסחרור ולאי הסכמות בכל הקשור לסוגיות היסוד הערכיות הלאומיות בשאלה "בשביל מה מתקיימים".

בלי בירור חברתי משותף בסוגיות יסוד אלה, שאינן רק ביטחוניות, לא תוכל החברה הישראלית להתמודד בהצלחה באיום הקיומי חסר התקדים אליו נקלעה.  

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מערכה';
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג 'כניעה' והשלכותיו.
• הרחבה בנושא אי הוודאות.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), כניעה והשלכותיה, ייצור ידע, 6/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 12/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.