תקציר: תדע כל אם עבריה: זה מתחיל ב- WOKE ומסתיים באסלאם, ומי שאיננו מאמין לי כדאי שיפתח שיח עם הורים יהודיים בארה"ב ובאירופה, ששילמו הון עתק לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך אליטיסטיים, וקיבלו בתמורה ילדים מוסלמים, המפרסמים סרטונים ברשתות החברתיות, שבהם הם מלינים בדמעות, שהוריהם "אינם רואים את האור" כמותם, ואינם מוכנים להתאסלם.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מנכ"ל משרד החינוך זימן לשימוע לפני שלילת רישיון הוראה את זאב דגני, מנהל הגימנסיה הרצליה שבתל אביב, בשל סרטון שהפיץ לתלמידיו ובו כינה את ראש הממשלה בנימין נתניהו "רודן" ו"רוצח". בעיה? כן. אבל זה רק אחד הסימפטומים לבעיה גדולה הרבה יותר.

בתי ספר בצפון תל אביב הם לעיתים קרובות חלק ממערכת חינוך שמקדמת ערכים פרוגרסיביים אליטיסטיים, והם נחשבים למרכזי חינוך בעלי מודעות חברתית מתקדמת. חינוך ל- WOKE - שמדגיש את הפרטיות ואת הזכויות האישיות - תורם ליצירת תחושת חלל, ואין וואקום, כדאי לבחון במערב במה הוואקום הזה מתמלא.

תדע כל אם עבריה: זה מתחיל ב- WOKE ומסתיים באסלאם, ומי שאיננו מאמין לי כדאי שיפתח שיח עם הורים יהודיים בארה"ב ובאירופה, ששילמו הון עתק לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך אליטיסטיים, וקיבלו בתמורה ילדים שהתאסלמו ומפרסמים סרטונים ברשתות החברתיות, שבהם הם מלינים בדמעות, שהוריהם "אינם רואים את האור" כמותם, ואינם מוכנים להתאסלם. מאות אלפי נערים מתאסלמים במערב מידי שנה, וכמו כל אופנה מערבית, זה יגיע אלינו! [להרחבת סוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי].

מהם המאפיינים הנפוצים של חינוך כזה?

1. חינוך לרב-תרבותיות וקבלת השונה: בתי ספר בצפון תל אביב נוטים להדגיש את החשיבות של רב-תרבותיות. התלמידים לומדים על החשיבות של קבלת השונה, הכרת תרבויות שונות, וקידום סובלנות כלפי כל מגזרי החברה. מסרים של שוויון בין דתות, מינים, ולאומים הם מרכיבים מרכזיים בחינוך ווקיסטי, שנועדו לעודד הכלה חברתית.

2. פמיניזם ומאבק לשוויון מגדרי: בתי ספר אלו מקדמים לעיתים קרובות תפיסות פמיניסטיות, שמדגישות את הצורך בשוויון בין גברים לנשים בכל תחומי החיים. בבתי ספר ווקיסטיים, דגש מושם על מאבק באי-שוויון מגדרי, וחינוך למודעות לנושאים כמו מגדר וזהות מגדרית, זכויות נשים, והזכות של כל פרט להגדיר את זהותו האישית.

3. תכנים בנושא צדק חברתי ואקלים: בבתי ספר בצפון תל אביב, ישנה השקעה רבה בהוראת נושאים סביבתיים וחברתיים. תלמידים לומדים על צדק סביבתי, שינויי אקלים, והחשיבות של שמירה על כדור הארץ לדורות הבאים. חינוך זה מתמקד בהבנה של תופעות גלובליות ואחריות אישית וחברתית לפעול למען עולם טוב יותר.

4. חינוך למודעות לזכויות מיעוטים: חינוך ווקיסטי שם דגש רב על זכויותיהם של מיעוטים – בין אם מדובר במיעוטים אתניים, דתיים, מגדריים, או כלכליים. התלמידים לומדים על חשיבות המאבק למען שוויון וצדק חברתי, תוך דגש על תיקון עוולות היסטוריות כלפי קבוצות מיעוטים בחברה [לאוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE, לחצו כאן].

5. הטמעת ערכים של זכויות להט"ב: מערכת החינוך בצפון תל אביב, המושפעת מהלך הרוח הווקיסטי, כוללת לעיתים קרובות תכנים העוסקים בזכויות הקהילה הגאה (להט"ב). הדגש מושם על קבלת השונה, סובלנות כלפי זהויות מיניות שונות, ושבירת סטריאוטיפים מגדריים ומיניים.

6. חשיבה ביקורתית על היסטוריה ומבנים חברתיים: בתי ספר ווקיסטיים מעודדים את התלמידים לחשוב באופן ביקורתי על ההיסטוריה והחברה, במיוחד בנוגע לנרטיבים היסטוריים שהודרו או נשלטו על ידי קבוצות דומיננטיות. ישנו דגש על לימוד היסטוריה שמכלילה נקודות מבט של מיעוטים או קבוצות מוחלשות, לצד חשיבה ביקורתית על תופעות של גזענות, אפליה והדרה חברתית.

7. עידוד אקטיביזם חברתי: חינוך ווקיסטי מכוון לא רק להוראת ערכים, אלא גם לעידוד אקטיביזם חברתי. בבתי ספר אלו, התלמידים נחשפים לעקרונות של פעולה חברתית ולחשיבות של מעורבות פעילה בחברה לשינוי המצב הקיים. המטרה היא להקנות להם כלים להיות אזרחים מעורבים ומודעים חברתית, שמקדמים שינוי "חיובי". דוגמה כזו למשל היא כנס הסרבנות שנערך בגימנסיה העברית הרצליה, ב- 3 בספטמבר 2023, שגובה ע"י מנהלה האקטיביסט, זאב דגני:

צפון תל אביב היא קרקע פורייה להיקלטות רעיונות ה- WOKE

רקע חברתי מתקדם: צפון תל אביב נחשבת לאזור עם אוכלוסייה ליברלית יותר, שבה רבים מההורים מזדהים עם ערכים של שוויון, רב-תרבותיות, וזכויות אדם. התלמידים שגדלים בסביבה כזו חשופים מגיל צעיר לרעיונות הווקיסטיים, כך שהחינוך במוסדות הלימוד משתלב עם הערכים המועברים, בדרך כלל, בבית.

חיבור לערכים גלובליים: הדור הצעיר חשוף למדיה גלובלית, ולנרטיבים של צדק חברתי וזכויות מיעוטים, שהם חלק מרכזי בשיח הגלובלי כיום. החינוך הווקיסטי מיישר קו עם תכנים אלו, כך שהתלמידים מרגישים שהם חלק משיח בינלאומי רחב, המוביל למעורבות חברתית ומודעות למה שמכונה "עוולות היסטוריות".

השפעה חיובית של מודלים לחיקוי: אישים ציבוריים, משפיעני רשת, ומנהיגים צעירים - שמזוהים עם רעיונות ווקיסטיים - מהווים השראה לתלמידים. צעירים שמתחברים לערכים של שוויון ואקטיביזם חברתי עשויים לראות במערכת החינוך כלי להעצמת תפיסות אלו.

אחת התוצאות מכך היא השתמטות גוברת והולכת של בני אליטה מגיוס (כן. למרות הדעה השגורה, בת"א משתמטים יותר מהחרדים ראו הכתבה למטה:

האם זה משפיע על זהותם הלאומית והדתית של תלמידים?

אנחנו כבר יודעים (ומי שאיננו יודע, שיטרח וילמד) שהמיקוד בערכים אוניברסליים כמו צדק ושוויון, מטשטשים זהות לאומית ודתית של תלמידים, שמתחנכים לפי תפיסת עולם גלובלית ורב-תרבותית, שמפחיתה מערכם של מאפיינים כמו לאום, דת, ומשפחה מסורתית. בחינה של המתרחש בתחום זה במערב, מלמד על ניכור גובר בקרב צעירים מערביים כלפי מוסדות מסורתיים כמו הדת, המשפחה והלאום. תהליכים של חילון, גלובליזציה ורשתות חברתיות הובילו לירידה בחשיבות המסגרות המסורתיות שהיוו בעבר בסיס לזהות האישית.

החינוך ל-WOKE מקדם רעיונות של פתיחות וקבלת האחר, ובכך עשוי להקל על המרת דת לאסלאם. הניתוק מהמסגרות הישנות, מבלי לספק אלטרנטיבה ברורה לשייכות קהילתית. התפוררות המוסדות האלה יוצרת חלל שבו רבים מהצעירים מחפשים זהות ומשמעות מחודשת. התפיסה המודרנית המעודדת אינדיבידואליזם - המגולמת לעיתים בחינוך ל-WOKE - לא מספקת בהכרח את התחושה הקהילתית והיציבות שדתות מסורתיות מציעות.

לעומת זאת, הדת המוסלמית מציעה מבנה חברתי ברור, קהילה תומכת, מסגרת מוסרית מחייבת, וריטואלים שמעניקים יציבות וסדר לחיים. בניגוד לתרבות הליברלית שבה התפרקו לעיתים מסגרות, האסלאם מעניק תחושת שייכות לקהילה רחבה ובעלת מסורת עתיקה.

המרת הדת לאסלאם, כפי שנראה במחקרים על מתאסלמים, כוללת פעמים רבות ביקורת על התרבות החילונית המערבית, על הקפיטליזם, על השטחיות ועל היעדר המשמעות. לעיתים קרובות, תהליך זה מקושר לחיפוש אחר תשובות לשאלות קיומיות, שמערכות החינוך והחברה המערבית אינן מצליחות לספק.

לא כולם 'אוכלים' את זה, בוודאי על רקע המלחמה

לצד התמיכה, קיימת גם התנגדות לחינוך הווקיסטי בקרב חלק מהתלמידים. כמה מהגורמים המרכזיים להתנגדות הם:

1. תחושת כפייה אידיאולוגית: חלק מהתלמידים מרגישים כי החינוך הווקיסטי "כופה" עליהם מערכת ערכים מבלי להותיר מקום לדיון ביקורתי. הם חשים, שהתכנים מייצגים אג'נדה פוליטית מסוימת ומציגים נרטיבים חד-צדדיים, דבר העלול לעורר אנטגוניזם.
2. התנגשות עם ערכי משפחה ומסורת: תלמידים שמגיעים ממשפחות מסורתיות יותר, או כאלה שמזדהים עם ערכים לאומיים חזקים, עלולים לחוש שהחינוך הווקיסטי מערער את הערכים שהם גדלו עליהם. הם עשויים לחוש שהזהות הלאומית או הדתית שלהם נפגעת, וכי אין בחינוך הווקיסטי מקום למורשת שלהם.
3. ביקורת על ריחוק מהמציאות הישראלית: חלק מהתלמידים, במיוחד כאלה המגיעים מרקע לאומי יותר, מרגישים שהחינוך הווקיסטי מנתק אותם מהמציאות הישראלית הספציפית. הם טוענים שהדגש על זכויות אוניברסליות אינו משקף את האתגרים הביטחוניים והלאומיים שמעסיקים את החברה הישראלית, ושהוא מתמקד יותר מידי בערכים גלובליים על חשבון סוגיות מקומיות.
4. השפעת הקבוצות המתנגדות בחברה: קיימות קבוצות מסוימות בחברה הישראלית שמבקרות בחריפות את התכנים הווקיסטיים, בעיקר בשל התחושה שמדובר בערכים ליברליים קיצוניים. תלמידים שחשופים לביקורת זו, דרך משפחותיהם או קבוצות חברתיות מסוימות, עשויים לפתח התנגדות כלפי החינוך הווקיסטי מתוך אמונה שהוא מזיק לחברה או לערכי המסורת.

כיצד מתבטאת ההתנגדות?

• עמדות שמרניות יותר: ישנם תלמידים שמביעים עמדות שמרניות יותר כתגובה לערכים הווקיסטיים, מתוך תחושה שהשיח הדומיננטי בבתי הספר פוסל או מתעלם מהשקפת עולמם.
• וויכוחים בשיעורים: ישנם תלמידים שמתנגדים לערכים הנלמדים ומביעים את התנגדותם בדיונים כיתתיים, במיוחד בנושאים טעונים כמו לאום, דת, וזכויות להט"ב.
• הימנעות מפעילויות: בחלק מהמקרים, תלמידים בוחרים להימנע מהשתתפות בפעילויות חינוכיות שקשורות לערכים ווקיסטיים, בין אם זה פרויקטים הקשורים לזכויות אדם או מעורבות באקטיביזם חברתי.
• התרסה: למשל, הנחת תפיליםן הפגנתית... כך למשל, תועד ב- 9 בינואר 2024, מנהל גימנסיה הרצליה, זאב דגני, כשהוא מונע מתלמיד להניח תפילין, וחולל מהומה. הוא הטיח ברב זלמן הרטמן, חסיד חב"ד שרצה להניח לאחד הנערים תפילין, "אתה עושה פה מעשה, אתה ממריד תלמידים". יום לאחר מכן הפגינו תלמידים בכניסה לתיכון נגד המנהל. למקום הגיעו חבר הכנסת אלמוג כהן והזמר קובי פרץ, להניח תפילין עם התלמידים.

דוגמה נוספת להתרסה היה בסוף דצמבר 2023, עת פרצה מהומה בתיכון עירוני י"ד בצפון תל-אביב , אחרי הפגנה שקיימו התלמידים בעקבות פוסטים ששיתפה המנהלת יעל איילון נגד התנהלות צה"ל. התלמידים אף טוענים כי אחד מהם הותקף על ידי מנהל החטיבה העליונה. איילון שיתפה מאמר עם תמונה של ההרס בעזה והכיתוב: "לא מראים לנו את ההשלכות של פעולות צה"ל בעזה, אבל אנחנו חייבים לדעת מה נעשה בשמנו". השיתוף אגב נמחק מאז מהעמוד שלה.

המתעקשים לחנך את ילדיהם על ברכי ה- WOKE עלולים לקצור סופה...

עד היום הוכחנו יכולת שכפול מופלאה של טרנדים מערביים למציאות הישראלית. מי שזורע ניכור בלב הצעירים יוצר וואקום, שעשוי/עלול להתמלא בדרכים שונות ומשונות. ראינו למשל את הטענות על ה"הדתה" לכאורה בצה"ל שבה רבים נסחפו אחרי התפילות המשותפות ודברי הרבנים.

אבל רבים שהטמיעו את החינוך הווקיסטי הטמע היטב, יכולים למלא ריקנות מתעוררת בחום שיש לפראים האצילים של השמאל הישראלי להציע...

ראו הוזהרתם!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), התאסלמות המונית היא השלב הבא של השת"פ הפרוגרסיבי מוסלמי, ייצור ידע, 12/5/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE, ייצור ידע, 31/3/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.