תקציר: בתוך מהומת תקיפות האש האווירית הישראלית, נעקרו מבתיהם ונעו צפונה כחצי מיליון פליטים שיעים. נוצר כך מנוף לחץ רב עוצמה להבאת איראן ומה שנותר מהנהגת חיזבאללה, להכרח לחשוב מחדש על המשך המלחמה. פליטות המונית מוכרת  בעולם כחלק ממחיריה  הטבעיים של תופעת המלחמה. פעמים רבות היא מנוצלת על ידי הצדדים הלוחמים כסוג של נשק אסטרטגי בניהול המלחמה. תופעה זו כמנוף לחץ, בוודאי ניתנת לניצול בידי ישראל.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 29 בספטמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

יד אדם לא הייתה מצליחה לתכנן מראש את ההתרחשות כמעט בו זמנית של נאום נתניהו באו"ם והמהלומה האווירית המוצלחת לסיכול נאצרללה. הסנכרון בין שני האירועים יצר לפעולת צה"ל שובל מיתולוגי.

אלמלא התקיפה המוצלחת בדחייה בביירות, עיתוני פתיחת השבוע היו מתמקדים ככל הנראה בניתוח הנאום באו"ם. אבל בינתיים התרחשה תפנית נועזת במלחמה עם חיזבאללה שעדין קשה להעריך ולאמוד את מלוא משמעותה.

זה לא היה עוד סיכול ממוקד, כמוהו ביצעה ישראל לפחות כמה מאות בעשורים האחרונים, בהם סיכול שיח' יאסין, מייסד חמאס. מה שמייחד את הפעולה בדחייה בערב שבת, הוא ההקשר בו התרחשה. בתוך מלחמה מתמשכת, לאחר כמעט שנה של ירי חיזבאללה לכל מרחב צפון הארץ.  מעל לכל, היה זה סיכול ממוקד שהצטרף לרצף מהלומות ישראליות שהחל במהלומת הביפרים ביום שלישי 17 ספטמבר, ונמשך בסיכול איברהים עקיל וחבורת הפיקוד של כוח רדואן ביום שישי לפני שבוע.  בשונה מסיכולים בעבר - גם כאלה שבוצעו בעיצומם של מבצעים - הסיכול בים שישי יצר לא רק  הישג מצטבר של עריפת כמעט כל שדירת הפיקוד העליון של חיזבאללה, אלא גם בעצם ההתמקדות בנאצרללה הודגש המסר שישראל עצמה עברה תפנית בניהול המלחמה והיא מוכנה לחצות גם קווים אדומים מובהקים.

מנוף הפליטים

בתוך מהומת תקיפות האש האווירית הישראלית, נעקרו מבתיהם ונעו צפונה כחצי מיליון פליטים שיעים. נוצר כך מנוף לחץ רב עוצמה להבאת איראן ומה שנותר מהנהגת חיזבאללה, להכרח לחשוב מחדש על המשך המלחמה. פליטות המונית מוכרת  בעולם כחלק ממחיריה  הטבעיים של תופעת המלחמה. פעמים רבות היא מנוצלת על ידי הצדדים הלוחמים כסוג של נשק אסטרטגי בניהול המלחמה. תופעה זו כמנוף לחץ, בוודאי ניתנת לניצול בידי ישראל. עבור חיזבאללה כארגון  עדתי עממי, תופעה זו קשה שבעתיים. בהשראת תורת המלחמה של מאו צה טונג שנלמדה היטב בחיזבאללה,  הוצבה  זיקה הכרחית בין פעילי הטרור לבין משפחות העדה, הכרחיות הזיקה הזו מוצתה בתורת מאו באמירה : "המלחמה המהפכנית היא מלחמתם של ההמונים, אין לנהלה אלא בהפעלת ההמונים ובהסתמכות עליהם..."  את העיקרון הזה הצליחה מתקפת האש הישראלית לערער.  כאשר  משפחות העדה מבכות את גורלן הרחק מביתן ההרוס,  לקראת  החורף הלבנוני, הפליטות  מעוררת כעס עד כדי אי אמון בתכלית המלחמה של חיזבאללה,

גם בסוריה, בין אנשי האופוזיציה שסבלו במלחמת האזרחים את אכזריות הלחימה של חיזבאללה, יש שמחה לאיד ואף יותר מזה. איש דת סוני,  מוכר בקרב חוגים סלפיים מתומכי אל קאעדה, קרא לאנשי אל קעידה באידליב למצות את ההזדמנות לשעת נקם בחיזבאללה.

ההנהגה בטהרן  בוודאי קשובה לרעשי הטלטלה הגדולה בלבנון ומחשבת את צעדיה. ההחלטות האיראניות תהיינה תלויות בהערכת מכלול השינויים ויש לשער כי תהיה קשובה במיוחד לעמדת הממשל האמריקאי, במידת הגיבוי והתמיכה שיינתנו לישראל על סף התדרדרות למלחמה אזורית.

בשלב זה ראוי לברך על התקיפות הישראליות המוצלחות אולם בגודל הטלטלה הנראית כתזוזת יבשות, קשה לחזות את צעדיה הבאים של המלחמה והיא עלולה להימשך לתוך השנה החדשה.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.