תקציר: עם המעבר של צה"ל להתקפה בלבנון, נרשמה התלהבות רבה בקרב פרשנים צבאיים, שטענו כי ישראל נטשה סוף סוף את דוקטרינת ההרתעה שאימצה ב-2004 וחזרה לדוקטרינת ההכרעה המסורתית. באמת? ממש לא. אבל הפעם היא מנסה לעשות זאת דרך המצאת חוקי מלחמה חדשים, מתוחכמים יותר. האם זה עשוי להצליח? אולי.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

עם המעבר של צה"ל להתקפה בלבנון, נרשמה התלהבות רבה בקרב פרשנים צבאיים, שטענו כי ישראל נטשה סוף סוף את 'דוקטרינת ההרתעה' שאימצה ב-,2004 וחזרה ל'דוקטרינת ההכרעה' המסורתית.

דוקטרינת ההכרעה, על פי גישה זו, מתמקדת בהבסת האויב באופן מלא באמצעות פעולה צבאית תחבולנית, הכרעה חד-משמעית והגעה לתוצאה ברורה של ניצחון בשדה הקרב. לאור כך, טענו אותם פרשנים, ישראל שואפת הפעם לא רק לפגוע בתשתיות אויב, אלא גם להכות בו עד להכרעתו הסופית.

האם הפרשנים צודקים? ממש לא, והאמת מורכבת יותר. בפועל, הצעדים שמבצעת ישראל בשטח מוגבלים, ולא מדובר בחזרה לדוקטרינת ההכרעה כפי שרבים קיוו או תיארו. הפעולות הנוכחיות של צה"ל בלבנון מתמקדות בעיקר בהרס תשתיות אויב בדרום המדינה ובביצוע מהלומות אוויריות רחבות היקף.

הצעדים הישראלים מוגבלים להרס תשתיות אויב בדרום לבנון, ולמאמץ התקפי מהאוויר בכל ישראל וסביבותיה. משמע, כמו בעשרים השנים האחרונות, ממשיכה ישראל לפעול בניגוד לחוקי המלחמה. למרות הפעולות ההתקפיות, ניתן לראות דמיון רב בין הגישה הנוכחית של ישראל לזו שנקטה ב-20 השנים האחרונות, כאשר מטרת הפעולות היא להחליש את האויב, להרתיע אותו ולכפות עליו הסדר (כן, שוב הסדר...), ולא להביא לניצחון מוחלט במובן הקלאסי של הכרעת המלחמה.

הפעם היא מנסה לעשות זאת דרך המצאת חוקי מלחמה חדשים, מתוחכמים יותר. האם זה עשוי להצליח? אולי.

מה השתנה?

על פניו, נדמה כי ישראל אמנם שינתה מעט את הדוקטרינה, אך מדובר יותר בעדכון מתוחכם של חוקי המשחק מאשר בשינוי פרדיגמה מוחלט. ישראל ממשיכה לפעול מתוך גישה של שליטה על המצב הקיים בעזרת שילוב של יכולות טכנולוגיות, מודיעיניות ואוויריות, מבלי להיכנס למהלך קרקעי מלא בלבנון או בעזה. כך, ישראל ממשיכה לפעול בניגוד למה שניתן לכנות 'חוקי המלחמה הקלאסיים', כשהיא מפתחת ומיישמת חוקים חדשים, מבוססים על גישות מודרניות של מערכות מורכבות, השואפות להשיג תוצאות מבלי להידרש לניהול קרב קרקעי מסיבי.

ההקשר של המערכה בלבנון: דחיפה (Perturbation) ומהלומות מערכתיות

אם נביט על ההיבטים האסטרטגיים הרחבים יותר, אפשר לזהות את הפעולות של צה"ל בלבנון ובעזה דרך המושג של 'דחיפה' (Perturbation), מושג המוכר הן מתחום תורת המערכות המורכבות והן מהגישה הצבאית המודרנית. צה"ל מבצע למעשה מהלומות מערכתיות – התקפות מרוכזות שנועדו לפגוע במרכזי הכוח והיכולת של האויב, אך אינן מתכוונות להביא להכרעה ישירה ומידית של המלחמה דרך חיסולו.

האסטרטגיה הזו שואפת לערער את היציבות של מערכת האויב, מתוך תקווה שהכאוס שנוצר יוביל למציאות חדשה שתהיה נוחה יותר לישראל. בניגוד לגישה הקלאסית של דוקטרינת ההכרעה, ישראל אינה מנסה לעצב ישירות את המציאות הלבנונית (כפי שניסתה במלחמת שלום הגליל ונכשלה), אלא להפעיל לחצים מבחוץ, כדי להניע שינויים פנימיים מתוך המערכת הלבנונית עצמה. גישה זו מזכירה את התפיסה של כאורדר – רעיון לפיו מתוך הכאוס שנגרם בעקבות לחצים חיצוניים, יכולה לצמוח מערכת חדשה, מסודרת יותר, בתקווה שתהיה גם ברת שליטה עבור הצד המפעיל את הלחץ (כי בגלל אי הוודאות ואילוציה, לא ניתן לשלוט על האופן שבו מתהווה המערכת החדשה).

השאלה הגדולה היא, האם השיטה הזו אכן תצליח במקום שבו שיטות קודמות נכשלו?

• מחד גיסא, גישת המהלומות המערכתיות והניסיון ליצור 'כאוס מבוקר' (לכאורה), מציעה לישראל יתרונות משמעותיים. היא מאפשרת לישראל למנוע חדירה של כוחות קרקעיים לשטחי אויב מסוכנים, לצמצם את מספר האבידות, ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי להשיג תוצאות משמעותיות.
• מאידך גיסא, שיטה זו לא תמיד מובילה לתוצאה המיוחלת. במקרים רבים, המערכות המתוחכמות שמנסים להפעיל על האויב מתגלות כמורכבות מדי, והסדר החדש שייווצר, עלול להיות מסוכן יותר.

צריך לזכור, שיש לנו זיכרון ארוך וצורב עם הלבנונים, שאוהבים תמיד שאחרים יוציאו עבורם את הערמונים מתוך האש. צבא לבנון איננו בדיוק פתרון, ומשרתים בו אנשי חיזבאללה לא מעטים, והעיקר, אנחנו מאפשרים לאיראן זמן יקר לשקם את הארגון ולבנותו מחדש, עד למלחמה הבלתי נמנעת הבאה.

לסיכום

אם כן, למרות ההתלהבות הראשונית סביב חידוש פעולות התקפה מצד ישראל בלבנון, אין מדובר בחזרה לדוקטרינת ההכרעה במובן הקלאסי. צה"ל ממשיך לפעול במסגרת דוקטרינת ההרתעה, אם כי בצורה מתוחכמת ומעודכנת יותר. השימוש במהלומות מערכתיות ובגישה של דחיפה מצביעים על שינוי בפרדיגמה של הלוחמה המודרנית, אך לא על חזרה למדיניות של הכרעה ישירה ואגרסיבית.

המבחן האמיתי של הדוקטרינה הנוכחית טמון ביכולתה של ישראל לעמוד בהשגת מטרותיה – פירוק תשתיות האויב והשגת הרתעה – מבלי להיגרר לעימות קרקעי רחב היקף, ובשאלה האם מתוך הכאוס שנוצר בלבנון תוכל לצמוח מציאות חדשה שתהיה נוחה יותר לישראל ולביטחונה.

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע'.
• אוסף המאמרים על: 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבה בנושא 'כאוס'.
• הרחבה בנושא 'סדר'.
• הרחבה בנושא 'כאורדר'.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן.
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי, ייצור ידע, 12/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע'
• פנחס יחזקאלי (2022), 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 27/9/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 12/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.