תקציר: אחת התופעות המרתקות שראינו מאז חג העשוראא השיעי האחרון ב-17 ביולי 2024, היה ההשוואה של סונים בעזה בין מערכת 'חרבות ברזל לקרב כרבלא, וההתייחסות לאימאם עלי - 'נביאם' של השיעים - כקדוש! אל יקל הדבר בעיניכם: הפילוג ההיסטורי והשנאה, שבין השיעים לסונים הם יותר ממחלוקת תאולוגית: הם עיצבו את הפוליטיקה, החברה, והתרבות בעולם המוסלמי במשך למעלה מאלף שנים, וההשלכות של הפילוג הזה ממשיכות לעצב את הסכסוכים האזוריים והבינלאומיים במזרח התיכון.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על השנאה ההיסטורית שבין השיעים לסונים והשלכותיה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: שורשי השנאה בין השיעים לסונים.
• פנחס יחזקאלי: איך הפך נתניהו לאייקון נערץ במדינות ערב?

*  *  *

אחת התופעות המרתקות שראינו מאז חג העשוראא השיעי האחרון ב-17 ביולי 2024, היה ההשוואה של סונים בעזה בין מערכת 'חרבות ברזל לקרב כרבלא, וההתייחסות לאימאם עלי - 'נביאם' של השיעים - כקדוש!

אל יקל הדבר בעיניכם: הפילוג ההיסטורי והשנאה שבין השיעים לסונים הם יותר ממחלוקת תאולוגית: הם עיצבו את הפוליטיקה, החברה, והתרבות בעולם המוסלמי במשך למעלה מאלף שנים, וההשלכות של הפילוג הזה ממשיכות לעצב את הסכסוכים האזוריים והבינלאומיים במזרח התיכון. על אף המאמצים לסיים את העימותים האלימים, הפערים בין השיעים לסונים נותרו עמוקים ומשפיעים על היבטים שונים של החיים הפוליטיים והחברתיים בעולם המוסלמי כיום.

לכן, ההשוואה הזו בין קרב כרבלא לעזה - שמתקיימת למרות ההיסטוריה הארוכה של איבה בין הסונים לשיעים, שקשה אף מהאיבה של שני הזרמים באסלאם ליהודים - היא תופעה מרתקת, המצביעה על מורכבות רעיונית ודינאמיקה דתית ופוליטית עכשווית.

קרב כרבלא כאירוע מכונן

קרב כרבלא - שהתרחש ב-10 באוקטובר 680 לספירה - כמעט 50 שנה לאחר סיום כיבושה של איראן ע"י המוסלמים - נחשב המפתח לפיצול ולמאבק בין השיעים לסונים בתוך העולם האסלאמי, ולדיכוי ועוול שנעשה לשיעים ע"י הסונה. הקרב נערך בין כוחות הח'ליף האומיי יזיד הראשון, נציג הזרם הסוני, לבין קבוצה קטנה של תומכי חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד ונציג הזרם השיעי. חוסיין וחסידיו התמרדו נגד שלטון יזיד, אותו הם ראו כלא לגיטימי בשל האופי הלא מוסרי והלא צודק של שלטונו. במהלך הקרב, חוסיין נהרג, יחד עם רוב חברי משפחתו ותומכיו, בידי הכוחות האומיים.

המאורע נחשב לציון דרך משמעותי בהיסטוריה השיעית, משום שחוסיין נתפס כמנהיג צודק ומוסרי שהתנגד לעריצות וסירב לקבל את יזיד כשליט. תבוסתו ומותו הטרגיים נתפסו כקורבן שהקריב על מזבח האמת והצדק. בעקבות הקרב, נוצרה בקרב השיעים תודעה של דיכוי וסבל נצחיים, מה שהפך את כרבלא לסמל של עוול ושאיפה לצדק אוניברסלי. הקרב גם הפך למרכיב מרכזי בטקסי האבל השיעיים, במיוחד באירועי העשורא, שבהם השיעים מציינים את הקרבתו של חוסיין ומביעים את נאמנותם לערכיו (ראו התמונה למטה).

השפעות היסטוריות:

• פוליטיקה: הקרב סימן את תחילת ההפרדה הפוליטית והדתית העמוקה בין השיעה לסונה, כאשר השיעים תפסו את השלטון האומיי והח'ליפים הסוניים כדכאניים ובלתי לגיטימיים.
• תיאולוגיה: מותו של חוסיין והפולחן סביבו חיזקו את הרעיון השיעי של המרטיריות, וההכרה בכך שהאימאמים השיעים נרדפים על ידי השלטון הסוני.
• תרבות: כרבלא הפכה לא רק לאירוע היסטורי, אלא למיתוס של מאבק בין טוב ורע, בין דיכוי לחירות, מה שהזין את השנאה בין השיעים לסונים לאורך מאות השנים.

כך, הקרב יצר את ההפרדה בין שיעים לסונים, והוא ממשיך להדהד כגורם מרכזי בתודעה השיעית ומסמל את ההקרבה למען צדק ודחיית דיכוי, וככזה הוא מקור למתחים בין הזרמים עד היום.

אז איך סונים עזתים משווים את עצמם לקרב כרבלא ומקדשים את האימאם חוסיין?

בשביל זה צריך להכיר את פרדיגמת חשיבה מזרחית-ערבית. בן המזרח יאמר תמיד את מה שנכון ומתאים לאותו רגע להשגת מטרתו:

1. סימבוליזם ותעמולה דתית: קרב כרבלא הוא סמל של הקרבה, התנגדות לדיכוי ונאמנות לאמת בקרב השיעים, אך ערכים אלה יכולים להדהד גם בקרב סונים כאשר מדובר במאבק של מדוכאים כנגד תוקפנות חיצונית. בהקשר של עזה, הפלסטינים רואים את עצמם כקורבנות דיכוי ישראלי, והם עשויים לאמץ סמלים שמחברים אותם עם מאבקים היסטוריים אחרים למען צדק. השימוש בדימוי קרב כרבלא משרת מטרה תעמולתית של חיזוק תחושת הצדקה במאבקו של חמאס.
2. פוליטיזציה של הסמלים הדתיים: פעמים רבות, סמלים דתיים עוברים פוליטיזציה כאשר קבוצות דתיות מחפשות דרכים להעצים את מאבקיהן. קרב כרבלא, על אף שמקושר היסטורית לשיעים, מסמל מאבק נגד דיכוי, והוא יכול לשמש כסמל רחב גם בעיני סונים הנאבקים בסיטואציה של עימות לאומי או פוליטי. בכך, הם מנסים לאמץ את הסמל הזה לטובת נרטיב משותף של מאבק, גם אם יש ביניהם פערים דתיים עמוקים.
3. פניה להיסטוריה איסלאמית כללית: למרות שהאימאם עלי וחוסיין הם דמויות מרכזיות בשיעה, הם נתפסים כדמויות חשובות גם במסורת הסונית, גם אם פחות מרכזיות. בנסיבות של מאבק כמו זה בעזה, התייחסות לדמויות אלה עשויה לשקף חיפוש אחר השראה מאיחוד רחב יותר של העולם המוסלמי, מעבר להבדלים הסקטוריאליים. כך עשו גם האיראנים כשהעצימו במתכוון את מעמדה של ירושלים וקדושתה לאסלאם, על מנת לרתום את הסונים לשיתוף פעולה איתה במלחמה להשמדת ישראל [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר מרדכי קידר: מעמדם של ירושלים והר הבית באסלאם].
4. נרטיב של קורבן ואחדות מול אויב חיצוני: במצב של מאבק קיומי כמו זה של הפלסטינים בעזה מול ישראל, ישנה נטייה לרכך את הקווים הסקטוריאליים כדי לבנות אחדות רחבה יותר. ההצגה של הפלסטינים כמי שנאבקים בכוח דיכוי חיצוני דומה לזו של חוסיין בכרבלא עשויה לעזור לבסס נרטיב של קורבן המתנגד לאויב חזק.
5. השפעה של חזבאללה ואיראן: יש לשים לב כי איראן וחזבאללה, המייצגים את השיעה במזרח התיכון, הם תומכים מרכזיים של תנועות כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, המייצגות סונים. תמיכה זו עשויה לגרום להטמעה מסוימת של סמלים שיעיים בנרטיב הפלסטיני המקומי. על אף שהסונים והשיעים חלוקים מבחינה דתית, התמיכה הממשית שמספקים השיעים לסונים בעזה עשויה להוביל להטמעת נרטיבים משותפים, במיוחד בעתות משבר.

לסיכום, השימוש של סונים בעזה בדימויים שיעיים כגון קרב כרבלא משקף שילוב של תעמולה, פוליטיזציה של סמלים דתיים וניסיון לייצר אחדות במאבק נגד אויב משותף, תוך שימוש בסמלים שמאחדים מאבקי דיכוי בהיסטוריה האיסלאמית.

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.
• מאמרו של ד"ר מרדכי קידר: מעמדם של ירושלים והר הבית באסלאם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר מרדכי קידר: מעמדם של ירושלים והר הבית באסלאם].