[תמונת המקור בתקשורת האיראנית]

בתחילת יולי סיימו הרוסים להעביר את כל רכיבי מערכת ה- 300 - S לידי האיראנים. רוסיה ואיראן מתאמות את המדיניות האזורית, למרות הבדלי האינטרסים ביניהן. בסוף יוני הגיע המזכיר האיראני (האדמירל עלי שאמקאני) של המועצה לביטחון לאומי לביקור עבודה במוסקבה, ודן עם המקבילים לו בהתפתחויות במזרח התיכון.

האם הדבר פוגע ביחסי רוסיה עם הגוש הסוני? ממש לא! שר החוץ הסעודי אמר לכתב העת 'פוליטיקו', שהרוסים יתקבלו בברכה. "אנחנו מוכנים לתת לרוסיה אחיזה במזרח התיכון, שתביא את רוסיה למעמד חזק הרבה יותר מזו שהייתה לאימפריה הסובייטית במזרח התיכון. אנחנו חלוקים לגבי התהליך המתרחש בסוריה אבל לא לגבי התוצאה הסופית".

מה הסיבה לשינוי הפתאומי בעמדת ערב הסעודית ולהזמנתו של פוטין לאזור על ידי שר החוץ הסעודי ? לא ברור בשלב זה, לדעתי הסיבה נמצאת במוסקבה.

במהלך החודשים האחרונים התרבו הדיווחים על כך, שחברות הנפט הרוסיות מפעילות לחץ על הקרמלין לעדכן את המדיניות המזרח תיכונית שלו, כך שתכלול את האינטרסים הסעודים. זאת, בכדי לזכות בחוזי הפקת נפט בממלכה, ולהגיע לשליטה טובה יותר על מחירי הנפט העולמיים.

בנוסף פורסמו לאחרונה הערכות סעודיות, שסוף "עידן השפע מבוסס הנפט" מתקרב, והגדלת מוטת ההשפעה הסעודית על מחיר הנפט הפכה להיות אינטרס בטחוני סעודי, שיימשך אל תוך תקופת המעבר אליה מתקרבת סעודיה. ללא קשר לעמדה ולצעד הסעודים, בחודשים האחרונים צפו ועלו לפני השטח חילוקי הדעות בין הרוסים לאיראנים בנוגע לפתרון המשבר בסוריה. בעוד שהאיראנים שמים את מבטחם באסד ואינם חפצים בהחלפתו, הרוסים מגלים מעט סימפטיה כלפי אסד, האיש ועתידו, ומתרכזים בשימור השלטון העלאווי והצבא הסורי. ייתכן שצעדו של שר החוץ הסעודי נועד להשיג שתי מטרות:

• הראשונה: האצת הכלכלה הסעודית;
• השנייה, ניסיון להשפיע על מערכת היחסים הרוסית-איראנית. בחודשים האחרונים ארעו מספר מקרים, שבהם הכוחות הרוסים מחד גיסא; וכוחות משמרות המהפכה וחיזבאללה מאידך גיסא, העבירו ביקורת פומבית, האחד על השני.

[בתמונה: תמונת השר הסעודי בכתב העת פוליטיקו]

באשר לטורקיה, על פי דיווחים בתקשורת האיראנית מוסקבה הייתה זאת שהזהירה את ארדואן מפני ניסיון המהפכה שבוצע באמצע יולי. בהתאם לדיווחים שהופיעו גם בתקשורת הרוסית (ספונטיק ו- RT), הצבא הרוסי יירט תשדורות -שהכילו אינפורמציה על ההכנות למהפכה - והעביר אותם לממשל ולצבא הטורקי.

מערכת היחסים בין טורקיה למערב ידעה עליות ומורדות לאורך השנים, אולם נדמה שלאחרונה עלו היחסים על מסלול התנגשות בכמה נושאים משמעותיים וביניהם: ההוצאה היחסית גדולה של טורקיה מתקציב נאט"ו; הכורדים שמסכנים את האינטרס הלאומי הטורקי; דאע"ש; וכמובן, ההאשמות הטורקיות על מעורבות אמריקאית בניסיון ההפיכה, האשמות שהוכחשו נמרצות ע"י ממשל אובמה ובכירי הצבא האמריקאי. מוסקבה וטורקיה יצטרכו לפתור כמה בעיות, לפני שהקשר המחודש שלהם יוכל להבשיל: העמדה הרוסית על תפקיד הכורדים בפתרון המשבר בצפון סוריה; העמדה הטורקית בהתייחס לג'האבת אל-נוסרא ולאירגונים סונים אחרים, שנוטלים חלק פעיל במלחמה בסוריה, שמוסקבה רואה בהם ארגוני טרור. למרות ההבדלים בעמדות בין אנקרה למוסקבה, זהות האינטרסים תגבר לדעתי על חילוקי הדעות וטורקיה ורוסיה ימצאו את הדרך להדק את הקשר ביניהם. בשלב זה איש לא יכול לחזות איך יתפתחו הדברים במזרח התיכון. דבר אחד ברור. רוסיה היא כוכב עולה בשמי המזרח התיכון, ופוטין צריך להודות על כך לבית הלבן ולמדיניות הנשיא אובאמה. ומילה על הזווית הישראלית: קיימת זהות אינטרסים טקטית בין רוסיה לישראל אולם האינטרס האסטרטגי הרוסי שונה מהותית מזה הישראלי. הידוק הקשרים הטקטיים במהותם בין רוסיה לישראל, והצגתם כקשרים אסטרטגים על ידי ממשלת ישראל, תגיע לסיומה בסופו של דבר, ועל מדינת ישראל להקפיד לא למצוא את עצמה בעמדת חיסרון. בסופו של דבר, כרגע לרוסים יש בעלת ברית אסטרטגית אחת במזרח התיכון: איראן! כל השאר סטוצים...