[בתמונה: כריכת ספרו של נתן אלתרמן, "עוג מלך הבשן", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. איורים: אביאל בסיל]

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת דברים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על ברוך שפינוזה, לחצו כאן]

עודכן ב- 16 ביולי 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת דברים, במהלך נאומו הראשון של משה, הוא עובר לתיאור מפורט של מלחמת ישראל כנגד מלך סיחון  ועוג מלך הבשן. מה רבה הפליאה שבתוך התיאור של מלחמה זו, משה מציין את אריכות ימיו של עוג ואת מימדי גובהו החריגים: "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ"(דברים, פרק ג', פסוק י"א).

מדוע מזכיר משה בדבריו את העובדות הללו, הרי הן פוגעות באמינותו של הטקסט המקראי? על כך אומר הרמב"ם את הדברים הבאים: "כבר הבהירו ואמרו: דיברה תורה לשון הבאי, כלומר, הגזמה, והביאו ראיה מדבריו: ערים גדֹלֹת ובצוּרֹת בשמים (דברים א', כ"ז). וזה נכון. גם כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת י', כ') הוא בבחינת הגזמה. על-פי זאת נאמר: אשר כגֹבה ארזים גָבהו [וחסֹן הוא כאלונים] (עמוס ב', ט'). אופן זה מצוי הרבה בדברי הנביאים כולם, כוונתי לדברים שנאמרו בדרך הגזמה והפרזה ולא בדרך הגדרה ודיוק.

אך לא ממין זה מה שכתבה התורה על עוג: הנה ערשֹו ערשֹ ברזל [הלֹה היא ברבת בני עמון. תשע אמות אָרכה וארבע אמות רָחבה באמת איש] (דברים ג', י"א) (ראו התמונה משמאל). כי ערשֹ הוא המיטה: אף ערשֹנו רעננה (שיר השירים א', ט"ז). ואין מיטתו של אדם שווה למידתו, שהרי אינה בגד שהוא לובש. אלא המיטה תמיד גדולה יותר מן האדם הישן בה. נהוג ומקובל שהיא ארוכה יותר מן האדם בשליש אורכו. ואם היה אורכה של מיטה זאת תשע אמות, יהיה אורכו של הישן עליה - לפי היחס הנהוג של מיטות - שש אמות או קצת יותר.

ודברו: באמת איש (דברים ג', י"א) כוונתו בְּאַמַּתוֹ של אדם מבינינו, כלומר, משאר האנשים, לא באמתו של עוג. כי כל אדם הוא בעל איברים פרופורציונליים, על-פי רוב. הכתוב אומר אפוא שאורכו של עוג היה פי שניים מאורכו של איש משאר האנשים או קצת יותר. זאת היא בלי ספק אחת מן החריגות של פרטי המין [האנושי], אך בשום פנים אין היא נמנעת" (מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז, מהדורת שוורץ).

[התמונה מתוך ציור עתיק]

לפי דבריו אלה של הרמב"ם, המקרא אכן נוקט לעיתים לשון של גוזמה, ובשל כך מצויים במקרא מקרים ותיאורים מופרזים כדי לסבר את האוזן. אולם אין הדבר כן במקרה של עוג מלך הבשן. כאן דווקא ציינה התורה את מידת גובהו האמתית, ללא נקיטת לשון של גוזמה.

אולם דברים אלה אודות עוג מלך הבשן, קיבלו תפנית פרשנית מפתיעה נוכח הקושי הגדול להסבירם על פי הפשט. אברהם אבן עזרא (פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד, 1089 - 1167), אומר את הדברים העלומים הבאים: "ואם תבין סוד השנים עשר, גם ויכתב משה (דברים פרק לא, פסוק כ"ב), והכנעני אז בארץ (בראשית פרק י"ב, פסוק ו), בהר ה' יראה (בראשית פרק כ"ב, פסוק יד), והנה ערשו ערש ברזל (דברים ג יא) תכיר האמת" (פרשנות על הפסוק בספר דברים, פרק א', פסוק ג'). כלומר יש במקרא מקבץ פסוקים שיש קשר סמוי ביניהם שאת פשרו לכאורה איננו מבינים.

התיאור שמשה מביא כאן אודות עוג מלך הבשן, הוא מיותר כי בני ישראל לחמו כנגדו פנים אל פנים. לכן, הדעה הרווחת היא שאבן עזרא מנסה לרמוז על דבר מהותי אודות המקרא. במושג שאבן עזרא מביא, סוד השנים עשר – הכוונה היא כנראה לתריסר הפסוקים הכתובים בסוף ספר דברים (דברים פרק לד, פסוקים א-י"ב), שלדעתו של אבן עזרא, שמונת הפסוקים האחרונים מהם, משה לא כתבם אלא יהושע. כלומר מי שחושב כי המקרא ירד בשלמותו במעמד הר סיני צריך להתמודד עם הפסוקים הללו ששוללים זאת מכל וכל.

אבן עזרא התבסס בשיטתו זו על דברי חז"ל הבאים: "אמר אביי לא שנו (שאין מפסיק הקורא בתורה) אלא בקללות שבתורת כהנים (בספר ויקרא), אבל קללות שבמשנה תורה (בספר דברים) פוסק, מאי טעמא? הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן" (בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א ע"ב).

חז"ל אומרים כאן כי פרשת הקללה הכתובה בספר דברים (פרשת כי-תבוא), לא ניתנה מאת האל אלא משה אמרה מפיו. זו הסיבה שאין קדושה בדברים אלה, ומותר להפסיק בהם. נמצא שיש קטעים במקרא שלא נאמרו מפיו של האל,  אלא הם נכתבו בידי בני אנוש – משה ויהושע.

על דבריו אלה של אבן עזרא, ביסס שפינוזה, את עמדתו כי לא כל התורה ניתנה בסיני כדלקמן: "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים - הנה ערשו ערש ברזל, הלא הוא ברבת בני עמון תשע אמות אורכה - התוספת הזאת מראה בתכלית הבירור כי מחבר ספרים אלה חי זמן הרבה אחרי משה, כי בלי ספק נמצאה ערש זו לראשונה בימי דוד שכבש עיר זו... אומר אני כי מוסיף ההיסטוריון להסברת דבריו של משה שהביאם בסמוך... בזה הסברנו את דעת אבן עזרא וכן את פסוקי החומש... כל ההיסטוריה הכתובה מראה בבירור כי הספרים הללו נתחברו בידי איש אחר ולא בידי משה עצמו..." (מאמר תאולוגי מדיני – ראה מקורות).

[בתמונה משמאל: ספרו של ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי-מדיני, שראה אור בהוצאת י"ל מאגנס, האוניבריטה העברית בירושלים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה זו שימוש הוגן]

אחרית דבר

ספר דברים בו משה נואם את נאומי הפרידה שלו קודם מותו, נחשבים לנאומי מנהיגות חשובים בקריירה הארוכה שלו. ברם, איש לא העלה על דעתו כי דווקא מתוך נאומים אלה, תצא שאלה שתוביל למסקנה מרחיקת לכת, האם משה כתב את כל המקרא, או שהיו לו שותפים בדבר.

חז"ל, אבן עזרא ולבסוף גם ברוך שפינוזה, חשבו כי ביכולתם לקבוע כי לפחות חלק של הפסוקים במקרא לא משה כתבם. האם זה מוריד מערכם? לא בטוח, אולם יש לכך משמעות מרחיקת לכת כנגד האמונה הרווחת האומרת כי התורה ירדה בשלומותה בהר סיני מאת האל לידי משה.

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת דברים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על ברוך שפינוזה, לחצו כאן]

[בתמונה: יש לכך משמעות מרחיקת לכת כנגד האמונה הרווחת האומרת כי התורה ירדה בשלומותה בהר סיני מאת האל לידי משה... מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. התחריט הועלה לויקיפדיה על ידי Jan and Kaspar Luiken - Alle de werken van Flavius Josephus, והוא נחלת הכלל]

נספח: עוג מלך הבשן / נתן אלתרמן

עוגי,עוגי, עוג, / מלך הבשן.

אפשר להתקלס בעוג, / לצחוק, לעוג, ללעוג לעוג,

ובכל זאת מגלית ועד גוג / ומגוג ועד מגוג

לא היה (ולא יהיה) / ענק עדין, ענק ענוג /ענק צנוע ובישן,

והעיקר – ענק גבוה, / כעוג / מלך הבשן

[בתמונה: נתן אלתרמן בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. התמונה היא נחלת הכלל. הועלתה לויקיפדיה ע"י המוזיאון העירוני בכפר סבא]

מקורות והעשרה

• בן שלמה,י. פרקים בתורתו של ברוך שפינוזה, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1983.
• קוסמן, א. עוג מלך הבשן במקרא, במדרש ובאגדה, דף שבועי, הפקולטה ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן.
• שפינוזה, ב. מאמר תיאולוגי מדיני, מאגנס, ירושלים, תשמ"ג, עמודים 97 – 98. 

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת דברים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על ברוך שפינוזה, לחצו כאן]