תקציר: רס״ן מיל׳ ז׳אבו ארליך שנפל בלבנון, היה חוקר מורה דרך מעורר השראה, ממקימי יחידת ה'מרעול' - המורכבת מ- 60 הידרולוגים, גאולוגים, מומחי בוטניקה, מהנדסים, מדריכי טיולים וגששים, שמתמחה באיתור בני אדם על בסיס ניתוח שטח. מורשת הצבא הבריטי בלחימתו במזרח התיכון, לימדה אותנו את חיוניות הידע שהביאו למסגרת הצבאית חוקרים בתחומי הארכיאולוגיה, ההסטוריה והגיאוגרפיה. לדורות הבאים יהיו מורשתו ומחקריו של ז׳אבו, מקור ללמידה והשראה.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
המאמר ראה אור בכתב העת 'האומה ב- 14 בנובמבר 2024. הוא מובא כאן באישורם ובאישור המחבר.
* * *
רס״ן מיל׳ ז׳אבו ארליך שנפל בלבנון, היה מורה דרך מעורר השראה לאלפי קצינים בהם גם בכירים. בהדרכתו עתירת הידע זכו להכיר זכו להכיר ולנשום את מרחבי הארץ בה פעלו כאנשי צבא, בממדים ההיסטוריים הדמוגרפיים והגיאוגרפיים.
ז׳אבו פעל בצה״ל בזיקה טבעית למערכת. זיקתו לחיילי צה״ל הייתה שזורה גם בשירותו המבצעי, בתפקיד קמ״ן חטיבת יהודה בראשיתה של האינתיפאדה הראשונה, שבה גם נפצע קשה והשתקם.
ז׳אבו תמיד נענה בשמחה ובחפץ לב לכל הזמנה, בכל רמה, מהדרכת חיילים זוטרים בגזרות התעסוקה המבצעית, עד להדרכת מפקדים בכירים במרחב, כמו גם הדרכת הקצונה בכל הקורסים הבכירים בבית הספר לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי.
אצלי בבית בצפון הגולן, ז׳אבו וחבריו למחקר היו אורחים קבועים. הוא הסתפק במועט ובוודאי לא חשב לבלות בסיוריו לילה במלון. מביתי יצא לסיוריו המחקריים בחרמון, בהר דב ובכל אזור הצפון. הוא חקר ולימד לא רק את ההסטוריה של עם ישראל מאז ימי התנ״ך, ועד ימינו, אלא גם את תולדות יתר בני הארץ האחרים, הדרוזים, המארונים, הערבים והכלואים בכפר ע׳גר. הסקרנות שלו פרצה גבולות וסחפה עמה את אלה שזכו להדרכתו. הוא תמיד היה כל כך מחויב , כל כך מלא אנרגיה עד שהיה קשה לעמוד מול בקשותיו לכניסה למרחבים טעוני סיכון. הכניסות שלו למרחבי הסיור היו תמיד מתואמות והמפקדים שמחו להיעתר לו.
נכון וחכם להשתמש באזרחים למטרות צבאיות: יחידת המרעול כמקרה בוחן
בכוח החיבור העמוק שיצר ז'אבו עם המפקדים בשדה, תרם להקמתה של יחידת ה'מרעול'. זוהי יחידת צה"ל במילואים, השייכת לאוגדת אזור יהודה ושומרון, לאיתור בני אדם על בסיס ניתוח שטח. היחידה מורכבת מ-60 חיילי מילואים, הכוללים הידרולוגים, גאולוגים, מומחי בוטניקה, מהנדסים, מדריכי טיולים וגששים. ייעודה הוא איסוף מודיעין ממקורות גלויים, מעקב והתחקות אחר תנועה בשטח. היחידה פועלת בביצוע מרדפים אחר מבוקשים, באיתור אמל"ח, ובמיפוי כוחות בשטח. אנשים אלה, המכירים כל אבן בשטח, הם שהביאו לאיתור גופות שלושת הנערים החטופים, גיל-עד מיכאל שַׁעֶר ואיל יפרח ב- 12 ביוני 2014.
בהקמת יחידת מרעול, בשותפות לקצינים נוספים חלקם כמוהו הגיעו מעבודתם בבתי ספר שדה ביהודה ושומרון, הביא ז׳אבו למיצוי הרעיון שפעילות צבאית אינטימית במרחב, זקוקה ללוחמים בני המקום שבהכרותם את השטח ידעו לזהות אבן שהוזזה ממקומה בטרסה עתיקה. באותו אופן להבחין בין צמחייה שנרמסה על ידי חיות הבר, לבין צמחייה שנרמסה בצעדי אדם.
![[בתמונה: שלושת הנערים החטופים גיל-עד מיכאל שַׁעֶר ואיל יפרח. מקור התמונות: פייסבוק. אנו מאמינים כי אנו עושים בהן שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/02/הנערים-החטופים.png)
הצבא הבריטי הרבה לעשות שימוש באזרחים לצרכיו המבצעיים
במורשת הצבאית הבריטית בלחימתם במזרח התיכון, שיש בה השראה רבה ללמידה, ניתן מקום של כבוד לחיוניות הידע שהביאו למסגרת הצבאית חוקרים בתחומי הארכיאולוגיה, ההסטוריה והגיאוגרפיה. לורנס איש ערב לדוגמה, השתייך לפני מלחמת העולם הראשונה לקבוצת חוקרים ארכיאולוגים שפעלו במזרח התיכון (ראו תמונה למטה).
במהלך המלחמה שהוביל גנרל אלנבי לכיבוש ארץ ישראל הוא נעזר רבות בידע התנ״כי ובמומחים ששיתפו עמו את הידע הזה, כמו לדוגמה בעקיפת מערך ההגנה התורכי מצפון לירושלים בשימוש בקניון נחל מכמש בו פעל יונתן בן שאול. זו בתמצית היה מקור תרומתו של ז׳אבו לקציני צה״ל שהכירו בערך ידיעותיו.
![[בתמונה: הצבא הבריטי הרבה לעשות שימוש באזרחים לצרכיו המבצעיים - לורנס איש ערב (הארכיאולוג, קולונל תומס אדוארד לורנס) כמקרה בוחן. התמונה היא צילום מסך מהסרט. אנו מאמינים כי אנו עושים בה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2015/10/לורנס-איש-ערב.jpg)
ראוי להתבונן במשמעות מותו של ז׳אבו במרחב סולם צור
ארוע טראגי זה, סימן ללוחמי צה״ל כי הם נלחמים במרחב הזה, לא רק בגלל הצורך לסילוק האויב שהתבצר בשטחים סבוכים מבוצרים ובכפרים, ולא רק בגלל נקודות שיגור לרקטות שיש להשמידן. המקום הזה מעורר בנו ענין גם בגלל מורשת עתיקה וחיבור בעל משמעות למרחב סולמה של צור, אליו הגיע אברהם כשנענה לציווי ״לך לך״ ושם ביקש ״לו יהי חלקי בארץ הזו״ שם לפי המדרש התבשר ״לזרעך אתן את הארץ הזו.
נכון עשה הרמטכ״ל במינוי צוות חקירה לאירוע לחידוד ושליטה בנהלי הכניסה של אזרחים לאזורי הלחימה. באותה המידה ראש אכ״א החליט נכון בהחלטה לחייל את ז׳אבו ולהכיר בו חלל צה״ל.
לדורות הבאים מורשתו ומחקריו של ז׳אבו יהיו מקור ללמידה ולהשראה.
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
@נטיע – תצהיר של אל"מ במיל' יואב ירום המפקד שהזמין את ז'אבו מבהיר שהוא הוזמן משיקולים מבצעיים לסייע לכוח, עפ"י מומחיותו יוצאת הדופן.
הניסיון שלך לקשור את האירוע הקשה הזה לסיפור "מלכות דוד" ושאר העלילות של אנשים נבזים אחרים, פוגעים בזיכרו של אדם יקר שתרם רבות למערכת הבטחון כולל באירוע בו נהרג.
את ואחרים עושים את זה בטרם תחקיר ומתוך שינאה וחוסר הבנה תהומי של המציאות במזרח התיכון. את חיה פה בין השאר בזכות האנשים הללו.
או שהוזמן לשם כחייל מילואים, או שלא. ואז לא ברור איך נכנס, באיזה היתר, ומה עשה שם.
לכתוב על ההיסטוריה שלו זה חשוב, אולם לצערי, הדגשים של הכותב נראים יותר כמו ניסיון להלבין אירוע קשה ביותר, אשר ייתכן והתרחש באשמתו הישירה של האיש מסיבות שאולי לא תתגלינה.
כדאי היה לחכות למסקנות צוות החקירה והלוואי שיתגלה כי הוזמן לייעץ בתחומי התמחותו.
להזכיר לאלוף הנכבד שחייל צה"ל נהרג באירוע הזה.
הפער בין השאיפה למלכות דוד לבין מדינת ישראל נראה כמתרחב לממדים בלתי ניתנים לגישור.