תקציר: חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם למען שלטון משפחת אסאד, שהפך לעוין ומנוכר לרוב העם הסורי, היה גורם משמעותי בהתפרקות המהירה של המשטר הסורי. ראוי לישראלים להפנים שזה היה יכול לקרות גם לנו בבוקר ה- 7 באוקטובר.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 13 בדצמבר 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

תנופת קריסת משטר אסאד בסוריה, הטילה השבוע אור חדש על המגמות רחבות ההיקף של מלחמת תקומת עם ישראל.  מרבית הישראלים עדין מתקשים לתפוס שמה שקרה למשטר אסאד וצבאו - שנמוגו בתוך כעשרה ימים - זה מה שציפה יחיא סינואר שיקרה למדינת ישראל עם מהלומת ה- 7 באוקטובר. האתגרים הקשים הבלתי צפויים עדין רבים, המציאות הסוחפת בהתהוותה אל הבלתי נודע, עדין נטועה באי ודאות חסרת תקדים. אבל באופק מסתמנים קווי אור של תקווה.

חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם למען שלטון משפחת אסאד, שהפך לעוין ומנוכר לרוב העם הסורי, היה גורם משמעותי בהתפרקות המהירה של המשטר הסורי. ראוי לישראלים להפנים שזה היה יכול לקרות גם לנו בבוקר ה- 7 באוקטובר. למתכנני המלחמה בהנהגת החמאס, היה יסוד סביר להניח שגם צה"ל שיוכה במכת פתע - שאליה יצטרפו  בתודעת ההזדמנות הגדולה  כל יתר גורמי ציר טבעת האש האיראנית בזירות החוץ והפנים - יקלע לאובדן עשתונות עד כדי קריסה. המאבקים הפנימיים שהתעצמו בחברה הישראלית לאורך השנה שקדמה למלחמה, סימנו לאויבי  ישראל כי הגיעה שעתם המיוחלת. החברה הישראלית שנראתה מתפצלת לשבטים מנוכרים, לא נראתה כמסוגלת להתלכד יחד למלחמת קיום מנצחת. אולם בעומק החברה הישראלית התרחש נס מפתיע אותו תיאר באומץ מיכאל בר זוהר, בספרו החדש על המלחמה ("חרבות ברזל, לבבות שבורים").

הנס טמון בכך שמתוך השבר הגדול של כישלון השבעה באוקטובר, התגלו במדינת ישראל כוחות על בלתי צפויים של אומה שהתלכדה במלוא כוחה למאבק קיומי

במאמרו בהארץ (6.12.24)  הזהיר רא"ל מיל' בוגי יעלון: "רק בדמוקרטיה יש רוח התנדבות שמאפשרת את צבא העם... הרס הדמוקרטיה, החליש דרמטית את ישראל, ביטחונה וכלכלתה... מראש הזהרתי, שחלילה לנו שצה"ל יראה כמו הצבא העלוב של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין...". זו הייתה התשתית להקרנת החולשה הישראלית, שהועצמה על ידי מחוללי החרדה מ"אובדן הדמוקרטיה הישראלית". אולם כל מי שחווה מקרוב את ההתגייסות - חסרת התקדים במסירותה - של כל מערכי המילואים, חייב להודות שבניגוד למה שסיפרו מחוללי המחאה, פרצו מתוך החברה הישראלית כוחות שלא הכרנו, גם לא במלחמות ישראל הקודמות. גם בהשוואה למצב החברתי הפנימי עמו נקלעה מדינת ישראל למלחמת יום הכיפורים, תנאיי הכניסה החברתיים פוליטיים למלחמה האחרונה, אכן נראו כמעט בלתי אפשריים. 

ובכל זאת נושבת בכוחות צה"ל - גם נוכח קשיי יחידות המילואים - רוח חזקה של התגייסות. חטיבת הצנחנים הצפונית לדוגמה, ספגה השבוע אובדן קשה של ארבעה קצינים ולוחמים בתאונה מבצעית נוראה. בתחילת אוקטובר, כשהחל המבצע ההתקפי  בכפרי הגבול בלבנון, החטיבה עדין לא גויסה.  המ"פים הפעילו לחצים, מחרדה שחטיבתם לא תהייה משולבת בלחימה. החטיבה בוודאי גויסה ופועלת בהצטיינות כבר למעלה מחודשיים, בטיהור המרחב. זה ההיפך המוחלט מההיסוס שהיה לרמטכ"ל רפאל איתן ביחס לגיוס אותה חטיבה במלחמת שלום הגליל, לקראת הקרב על ביירות. זכיתי ללוות מקרוב חלק גדול  מהכוחות שפועלים כבר למעלה משנה בלחימה המתמשכת. זכיתי גם להשתתף כחייל במלחמת יום כיפור, בהחלט הייתה אז רוח לחימה מופלאה, ודווקא מתוך אותה רוממות הרוח  של 1973,  אני יכול לזהות  בגדודי הלוחמים במלחמה זו  רוח איתנה שלא הכרתי כמוה בכל שנות שרותי בצה"ל.

חרדת הפיצול ליהודה וישראל

בלהט מחאת קיץ 2023, הוציא ספי רכלבסקי ספר מתריע מפני פילוג חסר תקנה של החברה הישראלית ליהודה ולישראל. אין לזלזל בהשלכותיו האסוניות של מהלך כזה למפעל הגאולה הציוני. אולם מה שחסר לרכלבסקי הוא מגע מקרוב עם המגמות הסמויות והגלויות המתחוללות בכל חלקי החברה הישראלית ומוכוונות דווקא לריפוי ותיקון. במבטו על הציונות הדתית הוא נאחז במשנת הרב דב ליאור, שלמעשה מייצג קבוצת שוליים קטנה שאינה דומיננטית בעבור רוב מובהק של הציונות הדתית. מי שמכיר מקרוב את הרוח המלכדת  ביחידות צה"ל , יכול להירגע מאזעקת החורבן של רכלבסקי. מתוך חווית האחווה והלכידות של יחידות צה"ל, המעודדות בתחושת ניצחון, תבוא בחסדי שמיים, רוח מרפא גם למרחבי המחלוקת בעם ישראל.

משך המלחמה

בסיום מלחמת העצמאות, בן גוריון  זיהה את חולשת  כוח העמידה של החברה הישראלית למלחמה ארוכה. בשל כך, חתר לחיזוק כוח המחץ הלוחם במטרה להכריע את המלחמה בשטח האויב,  בתוך זמן קצר. גם אויבי ישראל זיהו את חולשת כוח העמידה הישראלי לנשיאה בנטל מלחמה מתמשכת ועמדו משתאים לנוכח גילויי הכוחות שהיו אצורים בצה"ל ובחברה הישראלית.

במכון מחקר ערבי בו יושבים חוקרים מצריים וסוריים, כתבו: "צריך לבדוק מחדש את הנחות היסוד לפיהן ישראל לא יכולה לעמוד במלחמה ארוכת טווח...העמידה האיתנה של ישראל בשנה החולפת היא לא מה שציפו, הם ציפו שישראל לא תחזיק מעמד, שהלחצים מבית ומחוץ יכריעו אותה" (הופיע ברוטר)

גם על התמשכות המלחמה קובל רא"ל מיל יעלון במאמרו. לשיטתו היה ניתן כבר בתום המהלומות הראשונות של צה"ל בלבנון, לסיים את המלחמה בדרום ובצפון. אלא שמאז גובשה תורת הביטחון של בן גוריון, לפני למעלה משבעים שנים בשאיפתו למלחמה קצרה, עולם המלחמה השתנה מאוד. אויבי ישראל פעלו במאמץ שיטתי לגיבוש תפיסת מלחמה חדשה שחותרת מיסודה לשלילת היכולת הישראלית, להכרעת מלחמה בזמן קצר. גם מבצע "חומת מגן" באפריל 2002, שנמשך כשלושה שבועות, היה מערכה אחת ממוקדת, בתקופת מלחמה שהחלה בשלהי ספטמבר 2000. ונמשכה גם לאחר סיום מבצע "חומת מגן".

למבצע ממוקד כמו תקיפת הכור הגרעיני בעיראק או בסוריה, יש משך נתון של התחלה אמצע וסיום. מלחמה גדולה, לעומת זאת, נתונה בטבעה לטלטלות מתהוות, שאינן ניתנות לחיזוי מנוהל על לוח התכנון. מדובר באסטרטגיה מורכבת, שביסודה חייבת להכיר בתופעות "אפקט הפרפר": משק כנפיים של פרפר במקום קטן, יכול לחולל הוריקאן סוער במרחק חוצה אוקיינוס. כך מתוך המכות שהנחית צה"ל על חיזבאללה ואיראן, נוצרו התנאים להתחוללות התמורה הגדולה בסוריה. מבחינה זו, ההתהוות הגדולה, שלא באה בתכנון נשלט וצפוי מראש, היא האסטרטגיה שממנפת כעת את התפתחות המלחמה בה עדין שקועה מדינת ישראל.  .מול אלה הטוענים כי לניהול המלחמה אין אסטרטגיה, יש להסביר כי כאן מתנהלת מלחמה הכפופה לאסטרטגיה של התהוות, ובשל כך היא הלכה והתמשכה בהמתנה להתפתחויות הענק המתרחשות עתה. מגמות מתהוות אלה, מסמנות תקווה לשינוי לטובה בהתפתחות המלחמה לקראת סיום שעדין תלוי באי וודאות.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'משק כנפי הפרפר' או 'אפקט הפרפר'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזרקאלי (2019), מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/8/19'
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקט הפרפר: הכל בגלל מסמר קטן…, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.