תקציר: אשליית הרוב של האליטות נובעת מהומוגניות מחשבתית, שליטה בערוצי מידע מרכזיים, פחד של הציבור להביע התנגדות, ושיכרון כוח שמוביל לניתוק מהעם. התוצאה היא מציאות שבה האליטה מאמינה שהיא מדברת בשם הרוב, עד שהמציאות טופחת על פניה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי העוסק בתופעה הקרויה: 'יוהרת האליטות'. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: מה בין יהירות ליוהרה?
• פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה.

*  *  *

בישראל, לפני מהפך 1977, שלטה האליטה האשכנזית-סוציאליסטית (מפא"י לשעבר) שלטון ללא עוררין במוסדות המדינה, באקדמיה, ובתקשורת. הייתה תחושה בקרבה כי הם מייצגת את "הרוב הציוני הנאור". אך למעשה, הציבור הרחב – ובעיקר בני עדות המזרח – פיתחו שנים רבות תחושת קיפוח שבאה לבסוף לידי ביטוי בהצבעה המונית למפלגת הליכוד, עובדה שבאה לה בהפתעה גמורה. הנה מזכ"ל ההסתדרות לשעבר, יצחק בן אהרן נדהם מתוצאות הבחירות: "אבל עם כל הכבוד שאנחנו מייחסים לבחירתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה!":

מה גרם להם לתחושת הרוב המזוייפת? כיצד לא נפקיחו עיניהם לראות את המציאות המשתנה?

תופעת אשליית הרוב בקרב אליטות היא תופעה סוציולוגית ופסיכולוגית מרתקת, שבה קבוצה עוצמתית משוכנעת כי דעותיה וערכיה מייצגים את כלל החברה, בעוד שבפועל המציאות רחוקה מכך.

המונח שמתאר באופן הקרוב ביותר את אשליית הרוב של האליטות באנגלית הוא: "False Consensus Effect". זהו מונח מתחום הפסיכולוגיה החברתית, המתאר את הנטייה של אנשים להניח כי דעותיהם, אמונותיהם והתנהגויותיהם משותפות לרוב האנשים, גם כאשר זה לא המצב בפועל. אצל אליטות, הדבר מתבטא באופן מוגבר בשל ניתוק חברתי, הומוגניות תרבותית ושליטה במוקדי השיח. מונח רלוונטי נוסף הוא: "Elite Echo Chamber", מתייחס לסביבה סגורה שבה האליטות שומעות שוב ושוב את אותן דעות שמתחזקות על ידי עמיתיהן, מה שמוביל להאמין שהן מייצגות את הכלל. שני המונחים יחד מסבירים את התופעה: האליטות יוצרות לעצמן מציאות מדומיינת של רוב באמצעות הדהוד רעיוני (Echo Chamber) ותחושת קונצנזוס כוזב (False Consensus Effect).

תופעה זו היא חלק מתופעה רחבה יותר הקרויה: תופעת 'יוהרת האליטות'. יוהרה (arrogance) היא תחושת עליונות וחשיבות עצמית מופרזת, שמובילה אותנו לראות את עצמנו מעל אחרים ולהמעיט בערכם של הסובבים אותנו. זוהי תופעה שגורה וכמעט בלתי נמנעת בקרב אליטות שלטות, והיא הולכת ומחריפה ככל שהן שוקעות בסטגנציה ובפער רלוונטיות כרוני. לכן, ככל שתגבר היוהרה, יתרחב הניתוק מהמציאות בהתאמה.

הדבר נובע ממספר גורמים הקשורים במבנה החברתי, בתפיסת המציאות של האליטה ובהתנהגות הציבור. אלה יפורטו בהמשך המאמר.

'אשליית הרוב' - איך היא נוצרת?

סיבה ראשונה: הומוגניות תרבותית וחברתית של האליטות

האליטות - בין אם מדובר באליטה פוליטית, כלכלית, או תקשורתית - נוטות להתקיים בתוך מעגלים חברתיים ותרבותיים הומוגניים.

• האליטה ניזונה מתכנים, רעיונות ונורמות שהיא עצמה יוצרת ומפיצה.
• חבריה לומדים באותם מוסדות יוקרתיים, גרים בשכונות דומות, ומנהלים שיח סגור יחסית בתוך הקבוצה שלהם.
  הדבר יוצר הדהוד ("Echo Chamber"), שבו הם שומעים שוב ושוב את אותן הדעות וההשקפות, ומכאן נגזרת התחושה כי "כולם חושבים כמונו".

סיבה שנייה: השליטה במוקדי הכוח והמידע

האליטות שולטות לרוב במוקדי הכוח החברתיים, התרבותיים והפוליטיים:

• כלי התקשורת המרכזיים.
• המערכת האקדמית.
• המערכת המשפטית והתרבותית.

כאשר אליטה שולטת בערוצי המידע, היא יוצרת מציאות מדומיינת שבה דעותיה מוצגות כ"דעה הרווחת" או כ"דעה הנכונה". אנשים מן השורה, גם אם דעותיהם שונות, עשויים לשתוק או להרגיש שהשקפתם חריגה, מה שמעצים את התחושה של האליטה כי היא מייצגת רוב.

סיבה שלישית: השתקת קולות אחרים והסכמה מדומה

תופעה זו קשורה למושג "ספירלת השתיקה" של אליזבת נואל-נוימן:

• אנשים שחושבים שדעתם מנוגדת לדעת הרוב חוששים להביע את דעתם בפומבי כדי לא להיות מנודים או מושפלים.
• התוצאה היא הסכמה מדומה, שבה דעותיהם של האליטות נשמעות רמות יותר, בעוד שהציבור הרחב דומם או נותר בצללים.
  הדבר מחזק את תחושת האליטות שהן "במרכז הקונצנזוס".

סיבה רביעית: שיכרון כוח וניתוק מהמציאות

ככל שהאליטה שולטת לאורך זמן, נוצר תהליך של שיכרון כוח וניכור מהעם:

• האליטות מאבדות קשר עם המציאות היומיומית של רוב הציבור.
• הן סבורות שמה שמתאים להן מתאים גם לשאר האוכלוסייה.
  דוגמה לכך ניתן לראות במהפכות או במאבקים חברתיים, שבהם האליטות הופתעו מהתפרצות הזעם של הציבור, כפי שקרה במהפכה הצרפתית, במהפכת הבחירות של 1977 בישראל, או בברקזיט בבריטניה.

סיבה חמישית: היעדר מגוון מחשבתי במרחב הציבורי

כאשר האליטה מחזיקה בדעות מסוימות לאורך זמן, הופך השיח הציבורי בהיעדר מגוון, לחד-כיווני:

• מתן לגיטימציה לרעיונות מסוימים והדרת רעיונות אחרים.
• יצירת מצג שווא של "אמת אחת מוחלטת", בעוד דעות מנוגדות מודרות מהבמה המרכזית.

כתוצאה מכך, הציבור עשוי להרגיש כפוי להסכים עם הדעה השלטת, גם אם בלבו הוא חושב אחרת. כך נוצרת תחושת רוב כוזב.

דוגמאות מאליטת ההון שלנו:

נובמבר 2024: מולי דור, יו"ר ההנהלה הציבורית של בית הספר לאומניות בית צבי: "אנחנו 70 אחוז מהאוכלוסיה"...

נובמבר 2024: בתמונה למטה, כרזת תמיכה של האליטה ביועצת המשפטית לממשלה, בעקבות הקולות בממשלה התובעים לפטרה. הכיתוב על הכרזה גורס: "העם עם היועמשית". האמנם??

נובמבר 2024: הנה דוגמה נוספת מאותה תקופה: שלושה מכל ארבעה אנשים תומכים ביועמ"שית ובראש השב"כ? האמנם??

אוגוסט 2023: פרופ' שקמה ברסלר, ממנהיגות המחאה: "אנחנו בעיצומה של מלחמת העצמאות השנייה של מדינת ישראל, ובניגוד לשקרים שנתניהו וחבורת הקיצונים שמקיפה אותו מפיצים השכם וערב, כולנו יודעים וכל סקר מראה שבצד הנכון של ההיסטוריה עומד 80% מהציבור הישראלי. ימין ליברלי, מרכז ושמאל. בצד השני עומדים פחות מ-20% מהציבור שמשנתו דיקטטורה משיחית. מדינת הלכה חשוכה וגזענית. תהום פעורה בנינו לבין המיעוט הגזעני משיחי הזה. ועם הגזענים איננו מעוניינים בפשרה" (קוטב, 2023).

לתחושת הרוב הכוזבת הזו יש גם היבטים מעשיים, למשל, בהקמת מיזם התקשורת 'רלוונט' ובסגירתו:

רלוונט הוקם כגוף לשידורי אקטואליה ופוליטיקה בעלי גוון שמאלי-ליברלי. את ההקמה הובילו שליין ואיש התקשורת מודי פרידמן, כאשר ניר צוק סיפק את התמיכה הכספית באמצעות השקעה של עשרות מיליוני דולרים. המיזם גייס אנשי תוכן ועיתונאים בולטים, ובהם טלי בן עובדיה, שילה דה בר, אוריאל דסקל ומרב בטיטו. רק שעצם הקמתו היה מנותק מן מציאות. החיבור של 'אשליית הרוב' לשיקולים אסטרטגיים-עסקיים, הביא לפיאסקו הזה, והמיזם נסגר... כבר היום שלושת ערוצי הליבה מהדהדים את הנרטיבים של האליטה (אחד מהם במימון משלם המיסים), בעוד העם צורך את התקשורת שלו במקומות אחרים.

לסיכום:

אשליית הרוב של האליטות נובעת מהומוגניות מחשבתית, שליטה בערוצי מידע מרכזיים, פחד של הציבור להביע התנגדות, ושיכרון כוח שמוביל לניתוק מהעם. התוצאה היא מציאות שבה האליטה מאמינה שהיא מדברת בשם הרוב, עד שהמציאות טופחת על פניה.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבה בנושא 'אליטת ההון' הישראלית.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה על: יוהרת האליטות, כביטוי של עוצמה וכאמצעי לשימורה.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה, ייצור ידע, 31/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, ייצור ידע, 29/10/22.;
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.