[תמונה חופשית שהועלתה על ידי allen watkin לאתר flickr]
מבין שלל הספינים שהעסיקו אותנו בהם בעת האחרונה (ראו את מאמרי, ספינים כמסך עשן...) - ספין אחד ראוי, בכל זאת, להתייחסות אמתית: זה שמציע להימנע מלחשוף ראש ממשלה מכהן לחקירות משטרה במהלך כהונתו! יוזמיו מבקשים לאמץ גם אצלנו את השיטה הנוהגת בצרפת ובאיטליה, לפיה נשיא מכהן, אינו נחקר ואינו עומד לדיון, אלא לאחר סיום כהונתו.
הטיעונים נגד ובעד מתן החסינות הזמנית הזו כבדי משקל. אביא כאן את עיקרם:
| בעד חסינות | נגד חסינות |
| ראש הממשלה (בלי קשר לזהותו) הרי נוהג את האוטובוס המשותף הזה של כולנו! תארו לעצמכם שאנחנו נוסעים באוטובוס, ודעתו של הנהג מוסטת כל העת מהנהיגה, ומהכביש שלפניו. כיצד היינו מגיבים אז? | ראש ממשלה, הוא כאחד האזרחים, וחל עליו "מבחן בוזגלו"... |
| קשה להשיג ראיות נגד ראש ממשלה מכהן. אחרי שיעזוב את תפקידו, יהיה קל יותר לאסוף ראיות נגדו. | בצרפת ובאיטליה שם נהוגה השיטה, מדובר במשטר נשיאותי. לא זה המצב בארץ (אז מה? אבל השלטון מרוכז בידי ראש ממשלה והממשלה). |
| היעדר חסינות הופך את ראש הממשלה למטרה מידית, נמשכת וברורה לתלונות ולחיפוש אחר מגרעות, טעויות, שחיתויות ורכילויות. | המודל הצרפתי איטלקי לא טוב ליהודים, כי הוא לא מתאים לאופי הלאומי (למה?). הוא גם לא מקובל ברוב מדינות אירופה לרבות ארה"ב. |
| די בתלונה - המבוססת על תשתית ראייתית רעועה - כדי להחליש ראש ממשלה, ולכך יכולות להיות השלכות של ביטחון לאומי. | |
| לעזיבת התפקיד עם הגשת כתב האישום יש השלכות בלתי הפיכות על הקריירה של ראש הממשלה, כפי שראינו במקרהו של אהוד אולמרט (בלי קשר לתוצאות המשפט, לכאן או לשם). |
- יצחק רבין התפטר ויצר משבר קואליציוני בפרשת הדולרים, שהקשה על תפקיד הממשלה בתקופת המעבר;
- מנחם בגין לא תפקד למעשה, זמן רב, בשל מחלתו;
- אריאל שרון עסק הרבה בסוגיית האי היווני, ורבים טוענים, שזו הייתה אף הסיבה הנסתרת שמאחורי ההתנתקות מרצועת עזה ב- 2005.
- אהוד אולמרט לא יכול היה לתפקד בסוף הקדנציה שלו, בגין חקירות המשטרה הרבות בעניינו; ודווקא אז היו עניינים קריטיים על הפרק, כמו המשא ומתן של עם אבו מאזן.
אריאל דר:
בתורתנו הקדושה, יש אזהרה חמורה מפני נדרי שוא. אבל מיד אחריה מצויה גם התרופה – (דברים כג) כג וְכִי תֶחְדַּל, לִנְדֹּר–לֹא-יִהְיֶה בְךָ, חֵטְא.
ובעברית פשוטה: אל תגנוב – ואתה חסין.
Pnina Fss:
וכנגד זה כבר הזכיר ראש ממשלה קודם את הפסוק הנאה ואף ההומניטרי במובן הטוב של המילה "לא תחסום שור בדישו" – ולא בהקשר של הולכי על ארבע.
אריאל דר:
היה זה אשכול, שהצדיק כך טיוח עברה של מי מן הכפופים לו.
דיברה תורה בלשון בני אדם. כאן הכוונה לשור שדש את הדגן כל היום – ופירור אינו שם בפיו. כאשר דובר על אדם, ידעה התורה לדייק יותר:
דברים פרק כג פסוק כ"ה: כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ; וְאֶל-כֶּלְיְךָ, לֹא תִתֵּן
Pnina Fss:
וגם כתב פעם החכם מכל אדם – "אוהב כסף לא ישבע כסף" – כך שאין חשש שהוא יצטרך להניח ידו מהענבים המטאפוריים.
Pnina Fss:
זה מה שנקרא – שלא להפריע לפעילותו השוטפת של הבנק?