[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
* * *
רבותי מהפך! תהליך של כמעט עשור (עם הפסקות בדרך...) שבהם מנסה ארצות הברית מתחילים להיגמל מן השימוש בבתי כלא פרטיים הבשיל. תם עידן ההפרטה במערכת הכליאה. ב- 27 בינואר 2021 פרסם הנשיא ביידן ציוץ בטוויטר בזו הלשון:
"אף אחד לא צריך להרוויח כסף ממערכת המשפט הפלילי שלנו. זו הסיבה שהיום, הוריתי למשרד המשפטים להפסיק את השימוש בבתי כלא פרטיים על ידי הממשלה הפדרלית."
[לציוץ של הנשיא ביידן, לחצו כאן]
בארצות הברית מספר הכלואים הינו הגבוה בעולם ועומד על כ- 2.5 מיליון כלואים. חלקם, נמצאים ב- 13 בתי כלא פדרליים, שמופעלים על ידי חברות פרטיות, שבהם כלואים כ- 23 אלף אסירים. (מאור, 2016). מרבית המתקנים המופרטים במערכת הכליאה בארצות הברית מוחזקים על ידי שני תאגידי ענק, CCA (Corrections Corporation of America) ן-GEO (Wackenhut Corrections Corporation).
לרנאו (2016) דיווחה בספרה, עבריינות ואכיפת חוק (ראו תמונת כריכה משמאל), על דו"ח שפורסם כבר בשנת 2000 , שטען, שתאגידים אלו מקדמים את תעשיית הכליאה הן באמצעות תרומות כספיות לפוליטיקאים התומכים בהחמרה בענישה והן באמצעות תמיכה המקדמת אינטרסים אלו. דו"ח נוסף , שפורסם ב 2011 מתאר את מאמציהם של תאגידי הכליאה לחיזוק תעשיית הכליאה באמצעות יצירת לובי פוליטי, תרומות לפוליטיקאים או לקמפיינים שמקדמים החמרה בענישה, ויצירת קשרי עבודה מסועפים עם מקבלי החלטות בתחום.
לאחרונה, פירסמה סגנית שר המשפטים בארצות הברית סאלי ייטס, מזכר כי הוחלט לבדוק את חוזי ההתקשרות של הממשל מול 13 בתי הכלא הפרטיים ולהניח להם להסתיים בחמש השנים הבאות ולא לחדשם. היא, כותבת" בתי כלא אלו אינם מספקים שירותים, תכניות שיקום ומשאבים ברמה הנחוצה" "הם, אינם חוסכים באופן משמעותי בעלויות, וכמו שצוין בדו"ח שנערך על ידי המפקח הכללי של המשרד ופורסם לפני שבוע, רמת הבטיחות והביטחון בהם פחותה מזו של בתי הכלא הממשלתיים". " זהו צעד ראשון בתהליך של הפחתה- ולבסוף סיום כולל- של השימוש בבתי כלא שמופעלים באופן פרטי".
בשנת 2014 עלות ההוצאה על בתי הכלא הפדראליים הפרטיים עמד על 639 מיליון דולר. השירות שניתן בתמורה לכסף היה לקוי: הברחה של חומרים אסורים לכלא, תקריות אלימות, בעיות שימוש בסמים, וקיום יחסי מין בין כתלי הכלא תועדו בביקורת שנעשו על ידי הממשל.
קצת היסטוריה...
מעורבות הסקטור הפרטי בתחום התקון ובתי הכליאה היא בעלת היסטוריה ארוכה, כאורך שנות קיומו של המוסד המכונה "בית סוהר". יש תיעוד לאורך ההיסטוריה של ממשלים שונים המתירים ולפעמים מעודדים מנהלים פרטיים של בתי כלא לנצל למטרות שונות את אסיריהם.
למשל, אנגליה שלחה חלק מאסיריה לקולוניות שלה באמריקה הצפונית כבר במאה ה-17. כדי לחסוך בעלויות, סוחרים לקחו על עצמם את עלויות המשלוח שהצריך חצייה של האטלנטי, ובתרומה קיבלו את הזכות למכור את האסירים כמשרתים באמריקה. במאי 1825 נבנה הכלא המפורסם והידוע לשמצה בניו יורק, כאשר מי שבנה אותו בראשיתו היו האסירים בעצמם בעבודות פרך. בית הכלא נהפך לסמל של דיכוי וחוסר תקווה, והיה סמן לבתי כלא אחרים שלמדו מניסיונו וחיקו אותו.
תופעת ההתעמרות באסירים הייתה גם באנגליה ובמדינות אחרות באירופה. גון הווארד (1726-1790) נחשב כאבי הרפורמה בבתי הכלא. לאחר שמונה להיות שריף במחוז באנגליה , ביקר בבית כלא ומצא שאסירים מוחזקים בתנאים קשים מכיוון שאין ביכולתם לשלם חובות למנהלי בתי הכלא, למרות שההליכים נגד חלק מהם הופסקו וחלקם אף זוכו. בשנת 1777 הוא פרסם ספר לאחר שביקר בבתי כלא רבים 'תחת הכותרת The State of Prisons, ספרו מביא רפורמה מקיפה בשירותי הכליאה.
[בתמונה: ג'ון הווארד וכריכת ספרו. למקור לחצו כאן]
הממשל האמריקאי החזיר לעצמו בעלות על בתי הכלא במהלך המאות ה-18 וה-19, אולם אחרי מלחמת האזרחים פנה שוב הממשל לגורמים פרטיים כדי לספק מקומות אחסון לאסירים.
בשלהי המאה ה-20 מתחיל עידן ההפרטה ש"שוטף" את העולם המערבי ובעיקר את ארצות הברית עם מטבע הלשון "שוק חופשי". יש חוקרים הטוענים שהשנה בה תפסה תנועת ההפרטה בארה"ב תאוצה הייתה 1988 כשמדינת טקסס מחליטה להפריט 200 מיטות לאסירים במדינה בארבעה מתקנים נפרדים, מאז המגמה רק הואצה. באנגליה נחקק בשנת 1991 חוק המביא את בשורת ההפרטה למערכת התקון, ובשנת 1992 נכנסים לבתי כלא פרטיים אסירים ראשונים.( כיום, כלואים באנגליה כ- 15% מאסירים בבתי כלא פרטיים.) התופעה ממשיכה למדינות אחרות באירופה וגם לאוסטרליה (19% מאסירים בבתי כלא פרטיים) ודרום אפריקה (4% מהאסירים בבתי כלא פרטיים).
מודלים של הפרטה...
קיימים 3 מודלים עיקריים של הפרטת בתי כלא:
- המודל הצרפתי (הפרטה מינימאלית) - בתי סוהר שנמצאים בפיקוח של המדינה וההפרטה מתבטאת רק במכירת שירותים שונים, הסוהרים הם עובדי מדינה והם בעלי הסמכות והאחריות כלפי האסירים. היזם, עוסק בלוגיסטיקה, מזון, טיפול רפואי, נקיון, הכשרה מקצועית ועוד.
- המודל האנגלי (הפרטה חלקית) - כל תפעול בית הסוהר נמצא בידי הזכיין מבחינה מבצעית ולוגיסטית בעוד השיפוט במתקן נשאר בידי נציגי המדינה שנמצאים בכלא.
- המודל האמריקאי (הפרטה כוללת) - כל הפעילות בכלא מופרטת, כולל סמכויות ענישה.
סוגיות במחלוקת בהפרטת בתי כלא
- השאלה המוסרית - האם ,"תיקון" דרכיהם של עוברי חוק לאחר שנגזר דינם לשהות בכלא, היא פונקציה רק של המדינה? האם העברת התפקיד לגורם פרטי ייחשב כלא מוסרי?
- החיסכון הכלכלי - אחת ההבטחות הגדולות של מצדדי ההפרטה הייתה בשאלת עלות תפעול נמוכה יותר של בתי הכלא. מספרי האסירים צמח לאור מדיניות של הממשל לטיפול בפשיעה בעבריינות, ועלות החזקת האסירים היווה נטל כלכלי מאד משמעותי. בארה"ב מעורכת עלות החזקת אסיר בשנה בכ- 40אלף דולר, אצלנו כ- 120,000 ₪ בשנה. (ראו מאמרנו בנושא אסירים עולים כסף...) יש מחלוקות בין החוקרים לגבי החיסכון המשמעותי למדינה מההפרטה. פרופ' אורי תימור (2006) טוען שעלויות בתי הסוהר תלויות יותר בגיל המבנה ורמת הביטחון בו. לדבריו, עלות החזקת אסיר בבית סוהר ישן גבוהה יותר, כמו גם עלות אסיר בבית סוהר ברמת ביטחון גבוה.
- איכות השירות - מצדדי ההפרטה טוענים שאיכות השירות שניתנת על ידי המדינה היא נמוכה, כפיפות למכרזים ועוד.. והיזם הפרטי יכול לספק שירות ברמה גבוהה יותר. המתנגדים טוענים שהיזם מטרתו רווח כספי ולכן יוזיל עלויות בהקשר השירות.
- ביטחון - הכוונה לבריחות אסירים, אלימות והפרות סדר בתוך הכלא. בדו"ח האחרון שנעשה על ידי משרד המשפטים האמריקאי לא מכבר והוזכר בתחילת הדברים נכתב : "בשנים האחרונות, תקריות בבתי כלא קבלניים הובילו לנזק חמור ברכוש, פציעות ומותו של סוהר... מצאנו כי ברוב תחומי המפתח, בתי כלא קבלניים סבלו מתקריות רבות יותר של בטיחות ואבטחה של אסירים בהשוואה למוסדות של רשות בתי הכלא הפדרלית " (מאור,2016)
- שחיתות - שחיתות גם בתוך הכלא בין אסירים לסוהרים, בצד מעשי שחיתות של גורמים פרטיים עם נציגי ממשל. נרמז על קשרים בין מנהלי התאגידים הפרטיים עם סנטורים ואנשי ממשל בארצות הברית.
- תלות - חברות פרטיות מצליחות לבנות בתי כלא במהירות גדולה מהמדינה משום שאים כפופים ומוגבלים בתקנות משפטיות ואו מנהליות. תומכי ההפרטה טוענים שחברה פרטית שתנהג כך תהיה לה בעיה לזכות במכרזים , זה נוגד את האינטרס שלה ולכן לא תפעל כך מראש.
הפרטת בית כלא בישראל
הנושא של הפרטת בית כלא בישראל נדון כבר בשנת 2000 על ידי השר שלמה בן עמי שהי שר לביטחון הפנים. השר הפסיק את עבודת המטה בנושא משיקולים הנוגעים להיבט החברתי והמוסרי של הפיכת בית סוהר לעסק כלכלי.
השר שהחליף אותו היה עוזי לנדאו, שחידש את עבודת המטה במשרדו בנושא ההפרטה. הכיוון היה המודל הצרפתי שהזכרנו. בחודש יוני 2002 אישר השר לנדאו הפרטת בית סוהר לפי המודל הצרפתי בגרסה מורחבת, שנוספה לה הפרטה של סמכויות שלטוניות מסוימות בתחומי הביטחון והאבטחה. החשב הכללי באוצר מינה ועדת מכרזים בינמשרדית להקמת בית סוהר והפעלתו על ידי יזם פרטי.
בחודש מרץ 2003 אישר השר החדש שנכנס למשרד, צחי הנגבי, את תכנית ההפרטה המלאה, תוך קבלת גיבוי של החלטת ממשלה. הנושא עלה לחקיקה בכנסת לאחר שקדמו לו 14 דיונים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. ב- 31 מרץ 2004 התקבל החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28) (בית סוהר בניהול פרטי) התשס"ד -2004. בדברי ההסבר נכתב "להסתייע בחברה חיצונית לצורך הקמה, ניהול והפעלה של בית סוהר אחד.. ההסדר המוצע נדרש בשל מצוקת הכליאה בישראל וההשלכה הישירה שיש לה על תנאי ההחזקה של אסורים ועצורים...".
ב- 16 נובמבר 2005 הודיעה הוועדה הבין משרדית שחברת "א.ל.א ניהול והפעלה המורכבת מחברת "אפריקה ישראל" וחברת "מרב הנדסה ובניין זכו במכרז להקמה והפעלת בית הסוהר הראשון בישראל.
ב- 2 ינואר 2006 נחתם הסכם עם הקבוצה הזוכה לתקופת זיכיון של 24 שנה ו 11 חודשים, בעלות כוללת של 1.5 מיליארד ₪ בערכים שוטפים.
להפרטה זאת קמו מתנגדים רבים, והוגש בג"ץ הפרטת בתי סוהר בג"ץ 2605/06 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואחרים נגד שר האוצר ואחרים. הרכב מורחב של שופטים בראשות הנשיאה דורית בינייש ביטל את החלטת הממשלה ואת החוק שחוקק בכנסת. מספר ציטוטים מהבג"ץ המפורסם:
"תיקון 28 לפקודת בתי הסוהר לא יכול להתקיים לאור פסקת ההגבלה (חוק כבוד האדם וחרותו,1992), שהרי הפגיעה הנצפית בחירותם של האסירים, אשר ישהו במתקן , הנה פגיעה קשה, אשר עולה על התועלת היכולה לצמוח למדינה ולחברה כולה בהפעלת מתקן כזה"
"הפרטה אינה תמיד מוסרית, מוצדקת או מתאימה לצורך קידום מטרות ציבוריות, ויש להתחשב גם בחוליות החלשות של החברה";
" ......כאשר הסמכות לשלילת חרותו של הפרט ניתנת בידי תאגיד פרטי הלגיטימיות של עונש המאסר נפגעת, שכן העונש נאכף על ידי גורם המונע בראש ובראשונה משיקולים כלכליים, שהם למעשה שיקולים זרים בכל הנוגע להגשמת מטרות הענישה שהן מטרות ציבוריות."
כמובן, שהיו חילוקי דעות לגבי הפסיקה בין התומכים לבין המתנגדים לבנייה והפעלת בית כלא על ידי זכיין פרטי בישראל. הזכיין בנה והקים את הכלא ואפילו החל בהכשרת כח אדם. לאחר מספר חודשי התדיינות הושג הסכם פשרה בין הזכיין לבין המדינה , הזכיין קיבל פיצוי של 279 מיליון ₪, ובית הסוהר עבר ב- 18 אפריל 2010 להפעלה על ידי שרות בתי הסוהר.
המעניין הוא, שבדרך כלל מדינת ישראל מאמצת מודלים בתחום אכיפת החוק, שנים רבות לאחר הפעלתם במדינות אחרות, במיוחד בארצות הברית, כמו למשל, יישום אסטרטגיית השיטור הקהילתי, בתי משפט קהילתיים ו/או מצלמות אישיות לשוטרים. במקרה הפרטת בתי הכלא מדינת ישראל באמצעות בית המשפט העליון הובילה מהלך שונה ואחר ממדינות אחרות, ויש שיטענו שבישראל צפו את העתיד להתרחש בתחום רגיש זה.
האם אנחנו בפתחו של עידן חדש של הפסקת ההפרטה במערכת הכליאה בכל העולם המערבי?
התהליך של ביטול הפעלת בתי סוהר בארצות הברית מתחיל בבתי הסוהר ברמה הפדראלית. משם יש להניח שיעבור גם לרמת המדינות והערים בהם מופעל המודל. מעניין יהיה לעקוב אחר התפתחויות במדינות אחרות, המפעילות בתי סוהר על ידי יזמים פרטיים והאם ילכו בעקבות ארצות הברית?
מקורות
- בג"צ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ועסקים ואח' נ' שר האוצר ואח'
- לרנאו, ח (2016) עבריינות ואכיפת החוק.
- מאור, ד (2016) " משתחררים מהכלא של ההפרטה", דה מרקר 21.8.16
- Timor. U (2006) " Privatization of Prisons in Israel: Gains & Risks" Israel Law Review, vol. 39(1).
כל עוד שרוצח או אנס מורשע ישב מקסימום בכלא ללא חופשות אז גם לא איכפת לי מי ממן גם אם זה יהיה על חשבון הרווחה איכות החיים של הפושע
Pnina Fss:
ברור. כל השיטה מכוונת שם נגד המעמדות העניים, וכולאת אותם ביתר, כי זה פועל בערך כמו הלוואות בשוק האפור שקשה לצאת משם. כשהם כבר מצליחים לגייס כסף לתשלום החוב – זה הולך על תחזוקתם ועל הריבית והחוב מתחדש ומנב ריבית מחדש.
Yonatan Yehezkeally:
חשוב לעמוד על הנקודה שמדובר רק באסירים פדראליים. המדינות עדיין שוכרות בתי סוהר פרטיים (ולא מתכוונות להפסיק, נכון לעכשיו).
(אבל כל הכבוד לאובאמה, שמשתמש בימיו האחרונים כדי להצביע על הנקודה הברורה, שכאשר יצרת תמריץ פיננסי לכלוא אנשים, באופן טבעי יכלאו יותר ויותר אזרחים מכל הסיבות הלא נכונות.)
Yuval Doron:
הגיע זמן