[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Luidger. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים על פרשת ואתחנן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים 'בין סדר לכאוס', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 ביולי 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בנאומו בפרשת ואתחנן בספר דברים, מאזכר משה שוב את איסור עבודה זרה, ומקדיש לכך מקום נרחב כדלקמן:

"טו וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם:  כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  טז פֶּן-תַּשְׁחִתוּן--וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל:  תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה.  יז תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם.  יח תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  יט וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם" (דברים, פרק ד', פסוקים ט"ו – י"ט).

עיון זריז במקרא יראה לנו כי הקוטב המרכזי שלו סובב סביב איסור עבודה זרה. מדוע המקרא כה פוחד ממנה, עד שהוא חוזר על איסור זה השכם והערב?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Donations_are_appreciated לאתר Pixabay]

קודם שננסה לענות על השאלה האמורה, נסכם את איסור עבודה זרה על פי הרמב"ם:

"עיקר הציווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים, לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב ולא אחד מארבע יסודות ולא אחד מכל הנבראים מהם. ואע"פ שהעובד יודע שהשם הוא האלוהים והוא עובד את הנברא הזה, הרי זה עובד עבודה זרה. ועניין זה הוא שהזהירה תורה עליו ואמרה: "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש.... וכל צבא השמים ונדחת והשתחווית להם ועבדת אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים" .

כלומר: שמא תשוט בעין לבך ותראה שאלו הם המנהיגים את העולם והם שחלק ה' אותם לכל העולם להיות חיים והווים ואינם נפסדים כמנהגו של עולם, תאמר שראוי להם לעבדם, ובעניין זה ציוה ואמר השמרו פן יפתה לבבכם כלומר: שלא תטעו בהרהור הלב לעבוד אלו, להיות סרסור ביניכם ובין הבורא".(משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב', הלכה א').

[בתמונה משמאל: הרמב"ם. התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Guillaume Mangeret לאתר flickr]

כלומר - עבודה זרה או  עבודת אלילים, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות חומריות, ולא חומריות, פסלים או חפצים הבאים להחליף את האל או לתווך בינו ובין האדם.

במקרא מתוארים הפולחנים השונים של עמי כנען שקדמו לבני ישראל, והצורך לבער אותם.

להלן האלים המרכזיים, הקשורים לעבודה זרה המופיעים במקרא:

• אל עליון - ראש הפנתיאון הכנעני שנחשב לבורא העולם.
• אשרה - אלת האדמה והפריון. האשרה הייתה זוגתו של האל הכנעני, והיו מבני ישראל שעבדו אותה בשיתוף עם האל המקראי (ראו תמונה משמאל).
• בעל - אל הסערות, הגשם והחיים.
• עשתרת - אלת הפריון התשוקה והמיניות. זוגתו של בעל.
• שפש - אלת השמש, "מנורת האלים".
• ים - אל הים, הנהרות ומקוואות המים.
• מות - אל המוות ואדון השאול.
• כמוש - האל המרכזי של המואבים.
• תרפים – אלילים  ביתיים  שהיו בצורת ראש אדם.
• תמוז - אל צמיחת התבואה הבבלי.
• בעל פעור - מלשון פעירה וגילוי הערווה.

[תמונת האשרה משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Hanay. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

חרף האזהרה הגורפת בפסוקי המקרא, הרי שספרי הנביאים עמוסים בסיפורם על מלכי יהודה וישראל והעם, שעבדו עבודה זרה. פרט למלכים מעטים רוב המלכים הללו סגדו לפולחן הזר והאסור האמור. המלך שהגדיל לעשות מכולם היה  המלך מנשה  שמלך על ארץ יהודה חמישים וחמש שנים לערך (693 – 639 לפני הספירה). לפי המסופר, מנשה עשה את הרע בעיני האל, ובחר לסטות מדרכו של אביו המלך חזקיהו, שמתואר כמלך מוסרי וישר דרך. מנשה הביא לארץ יהודה את כל פולחני העבודה הזרה של זמנו, בנה מזבחות לאל בעל, העמיד פסל אשירה במקדש והעביר את בנו למולך.

האם יש הסבר הגיוני לדבר זה? מה סוד העוצמה של עבודה זרה, שהמקרא נלחם בו בכול כוחו?

סוד העוצמה והקסם של עבודה זרה, היא האפשרות לייצר תפיסת עולם ללא הפתעות. על פי הרשימה שהבאנו לעיל, ברשימה זו, המציא האדם במחשבתו אלים לכוחות הטבע השונים הסובבים אותו. לכל תופעת טבע, או גחמה אנושית המציא האדם כוח אלילי, שאם יעבדו אותו באופן מוסכם, הטבע ישקוט והאדם יגיע אל מכונו. בכך, האדם יכול לנווט כראוי בעולם של כאוס ואי הוודאות מוחלט, כביכול תוך רוגע נפשי ופנימי.

[בתמונה משמאל: סוד הקסם ביציבות, בעולם כאוטי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי johnhain לאתר Pixabay]

ברם עבודה זו הינה מזויפת, היות והיא מציירת תמונת עולם מסולפת. העולם מתאפיין בחוסר יציבות בולט, שעיקרון אי הוודאות שולט בו. כאשר אדם עובד עבודה זרה, הוא מתעלם מעובדה זו, ויוצר עולם דמיוני שבפועל אינו קיים. דווקא עבודה תאולוגית של אל אחד, מייצרת עולם של כאוס, היות ואל זה עושה דבר והיפוכו -  מה שטוב לאדם או לעם אחד, רע לאדם או לעם אחר. אמונה שכזו מלמדת את האדם את תמונת העולם האמתית, עולם של אי וודאות וכאוס. הדבר מחייב את האדם לגלות את חוקיותו של העולם ואת טיבו האמתי, ולפעול ולהתכונן כדבעי לכל מקרה עתידי על כל תרחישים האפשריים.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן]

[בתמונה: ליצור יציבות בעולם כאוטי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ElisaRiva לאתר Pixabay]

אחרית דבר

עולם אלילי מייצר תמונת עולם פשטנית ליניארית, שלא קיימת כלל, של עולם יציב לכאורה ללא הפתעות. אמונה כזו הופכת את האדם לפסיבי בפעולותיו וברצון שלו לגלות את חוקיות העולם האמתית, שהעיקרון המרכזי בה הוא אי הוודאות והכאוס הנגזר ממנו. רק בתמונת עולם כזאת - שאין בה מקום לאלילות כלל - האדם יתאמץ, הן בהכנותיו כלפי העתיד והן ברצונו לגלות את חוקי הטבע, עד כמה שניתן.

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על פרשת ואתחנן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים 'בין סדר לכאוס', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות

• אמיר,ד.  אלים וגיבורים, הוצאת בית אוסישקין, 1987.
•  כשר, א. יהדות ואלילות, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.