תקציר: בין יזם בניה למהנדס בנין קיימת תלות הכרחית. במתחים העלולים להיווצר ביניהם, הנאמנות של מהנדס הבניה היא קודם כל לנוסחאות החישוב המקצועיות. את המודל הזה מנסים להציב גם על מערכת היחסים שבין ראש ממשלה לראש השב"כ, כמו גם על מערכת היחסים שבין ממשלה ליועץ המשפטי שלה. אלא שמדובר בהטעיה. כמות הברזל ליציקת יסודות וגג היא סוגיה מקצועית נטולת השקפת עולם. בסוגיות מדיניות, הממד מקצועי מעורב בשיקולי הערכה השזורים בהשקפת עולם...

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 27 בפברואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

הדיון על החלטת ראש הממשלה נתניהו לפטר את ראש השב"כ, מוביל לדיון עומק ביסודות מדע המדינה. בין הטענות נגד החלטת ראש הממשלה הועלתה הטענה שראש שב"כ מחויב בנאמנות לציבור ולעם, לא לראש הממשלה. בנוסף נטען כי הנאמנות לראש הממשלה מחויבת בתחום המקצועי לא בתחום האישי.

תאורטית מתוך ההבנה שהריבון במדינה דמוקרטית הוא העם, הנאמנות של ראש שב"כ אכן נתונה לעם. אלא שבממד המעשי נאמנות זו היא מופשטת, בעוד מי שמייצג את העם הוא הריבון הנבחר והנאמנות המצופה כלפיו - במיוחד מצד ראש שב"כ הנושא בתפקיד רגיש ביותר - היא קונקרטית. 

המורשת השלטונית הבריטית הכירה בחיוניות מערכת היחסים הנאמנה והדיסקרטית בין השליט לבין איש הצללים הפועל בחשאי לסיכול אויבי השלטון. בסרט 'אליזבת' (Elizabeth) - דרמה היסטורית בריטית משנת 1998, על אודות עלייתה של אליזבת הראשונה לכס המלכות במאה ה-16, והמכשולים שהיו בדרכה - היא מתוארת בסרט כמי שמובילה מהפיכת נאורות יחד עם מהפיכה דתית פרוטסטנטית, במהלך עקבי לשינוי מוסכמות יסוד בממלכה. יש לה אויבים רבים שאותם מסכל איש צללים נאמן, סר וולישנגהאם, שפועל בחשכת הלילה. מגולמת בסרט זה המורשת השלטונית הבריטית המתקיימת עד היום, בהבנה שריבון הפועל מכוונות טובות ונאורות בממד הגלוי, זקוק לאנשי אופל, הפועלים במסתרים להגנה על שלטונו מפני אויביו.

הדואליות הזו מחייבת קיום של נאמנות דיסקרטית אישית בין שני הנושאים באחריות להנהגת הממלכה

את הממד הדואלי הזה הבין בן גוריון לעומקו ומתוכה גיבש את מושג הממלכתיות. עוד בשנים שקדמו להקמת המדינה, הבין את המתחים המכוננים את המדינות המודרניות. במרכז ניצב המתח הבסיסי הבלתי פתור "בין כוחה הריכוזי והכופה של  המדינה הריבונית, ובין הנורמות והערכים שהיא משקפת ומנסה לקדם... בין היותה של המדינה גורם משפטי פורמלי ובין היותה מסגרת המבטאת את האינטרס והתרבות הכלליים של הלאום" (ניר קידר בספרו "ממלכתיות" עמוד 34, ראו תמונת כריכה למטה).  על פי גישתו הכוללת בתיאוריה ייחודית משלו לענייני מדינה, בחר להתנהל בסנכרון המתחים ולא בהכרעה חד פעמית ביניהם. מגישה זו - התובעת חירות החלטה ריבונית למנהיג לגופו של הקשר נסיבתי - התחמק מגיבוש חוקה. בהכרת מתחים אלה, גובש על ידו מושג ה'ממלכתיות' כמצפן המבטא נאמנות לחזון על לאומי שבהשראתו הנצחית מצוי מעל לחוק ולמשפט.

מפיטורי הרמ"א עד פיטורי איסר הראל

בהכוונת גישה זו לסמכויות הריבון, פיטר בן גוריון בנחרצות במאי 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות את ישראל גלילי מתפקיד ראש המפקדה הארצית של ההגנה – הרמ"א. ההחלטה הייתה שנוייה במחלוקת אך שירתה את בן גוריון בהשגת שליטה ישירה על הפעלת הצבא. באותה נחרצות הביא בשנת 1963, באופן מהיר ומפתיע, לפיטורי איסר הראל, יד ימינו הנאמנה של בן גוריון שפעל בהצלחה רבה, בשותפות נאמנה לראש הממשלה במשך למעלה מעשור, כממונה על פעילות המוסד והשב"כ. ההחלטה נבעה כנראה ממחלוקת עקרונית בסוגיית הטיפול בעבודת המדענים הגרמנים, בפיתוח אמצעי לחימה אסטרטגיים במצרים. ההחלטה עוררה כמובן מחלוקת פוליטית, אך לרגע לא עברה לבירור חוקי משפטי.

בין יזם בניה למהנדס בנין קיימת תלות הכרחית. במתחים העלולים להיווצר ביניהם, הנאמנות של מהנדס הבניה היא קודם כל לנוסחאות החישוב המקצועיות. את המודל הזה מנסים להציב גם על מערכת היחסים שבין ראש ממשלה לראש השב"כ, כמו גם על מערכת היחסים שבין ממשלה ליועץ המשפטי שלה. אלא שמדובר בהטעיה. כמות הברזל ליציקת יסודות וגג היא סוגיה מקצועית נטולת השקפת עולם. הסוגיות העומדות לדיון בתחומי מדיניות הממשלה שונות במהותן, יש בהן ממד מקצועי אך הוא מעורב בשיקולי הערכה השזורים בהשקפת עולם. לאורך כל דרכו המנהיגותית, היו לבן גוריון חילוקי דעות עקרוניים עם מומחים מקצועיים, בטענה כי המומחה בעל סמכות ידע למה שהיה לא למה שיהיה.

כך לדוגמה הסביר למטה הכללי בחודשים ראשונים למלחמת העצמאות: "הפוסקים בכל דבר לא יהיו המומחים אלא נציגים ציביליים של העם. לא המומחה קובע אם לעשות מלחמה או לא. לא המומחה יחליט אם להגן על הנגב או לא... הצבא יבצע החלטות הממשלה... נחוצים מומחים לכל ענפי הטכניקה הצבאית, הארגונית והאופרטיבית. אבל החלטות מתקבלות לא רק על יסוד חוות דעת טכניקאים בשאלות מקצועיות, אלא על יסוד הערכה כללית של נסיבות הזמן והמקום, כלומר על יסוד הערכה מדינית ועל זו אחראית הממשלה." (4.4.1948)

במגמת המאבק להשלטת דמוקרטיה פרוגרסיבית, על פי פירושו של השופט אהרון ברק, גם את מושג הממלכתיות גייסו לתמיכה בדרכם

מושג הממלכתיות עבר מניפולציה סמנטית (שימוש במושג מוכר במשמעות שונה) תוך ריקונו מהתוכן של נאמנות לחזון לאומי שיצק בו בן גוריון. בממדי התוכן החדשים שלו - כפי שנוסחו גם במסמך רוח צה"ל - המושג הזה תובע ממשרתי ציבור נאמנות לחוק נטולת הטיה פוליטית, התנהלות מתונה ומנומסת גם באורח ההתבטאות. בתפיסת בן גוריון הוא תובע ממשרת הציבור הרבה מעבר לזה. בהתייחסות מפורשת לציפיותיו מעובדי הציבור הוא קבע: "עובדי המדינה יעצבו למעשה דמות המשטר. לא החוק אלא הביצוע הוא הקובע... היעוד ההיסטורי המיוחד של מדינת ישראל לא סגי לו בחוק מתוקן ובפקידות נאמנה." (1953) לא בשרירות ליבו יפעל עובד הציבור כביכול מעל לחוק, אלא בנאמנות ממלכתית למצפן חזון העל הלאומי.

כאן בהחלט מתעוררת בעיה כאשר ליבת החזון הלאומי של עם ישראל הוטלה בעשורים האחרונים אל מחלוקת הנראית על פניה כבלתי ניתנת לגישור. כך קורה, לדוגמה, גם לפירוש המעשי להגדרת הביטחון הלאומי כפי שמנוסחת במסמכי תורת הלחימה של צה"ל: "ביטחון לאומי הוא תחום העוסק בהבטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים החיוניים הלאומיים..." (תורה בסיסית מבצעים, 2007, עמוד 7).

במחלוקת הפוליטית והחברתית שנוצרה, לא ניתן כיום להגיע להסכמה מובהקת על התוכן המעשי של מה שמתפרש כ"אינטרסים חיוניים לאומיים". על כן בהעדר תשתית להסכמה רחבה, הדרך הדמוקרטית מסתמכת על הכוח שניתן לממשלה נבחרת בכוח הרוב שבחר בה. על סמכותה של דעת הרוב, כפי שמתבטאת בהצבעה דמוקרטית, הסביר בן גוריון עוד לפני הקמת המדינה בוועידת מפא"י בתל יוסף שהתקיימה ב-1943:

"כשהדעות נחלקות מכריע הרוב. ודעת הרוב מחייבת גם את המיעוט, אם כי הוא המיעוט בטוח בצדקתו. על יסוד דמוקרטי זה, קיימת ההסתדרות הציונית, הסתדרות העובדים, המפלגה, הקיבוץ. ואם מערערים יסוד זה - משמידים את הקרקע שאנו עומדים עליה. שלילת זכות הרוב להכריע היא שלילת קיום הכלל... הסתלקות מהכרעת הרוב כשהרוב מצביע נגדך - זוהי דרך הרת סכנות העלולה לפוצץ כל אחדות בתוכנו... "

במכתב מלונדון בשנת 1940 בהתפעלות מהדמוקרטיה הדינמית הבריטית כתב בן גוריון: "חרות המחשבה ומשטר של נציגות נבחרת - שני היסודות המובהקים של הדמוקרטיה האמיתית - אינם מחייבים כלל שלטון מרושל. להיפך, בלי ממשלה תקיפה, רחבת סמכות ורבת פעלים, מהירת החלטה וביצוע, מתחלל רצון הכלל שממנו יונק המשטר הדמוקרטי."

בדברים אלה מסומן הנתיב הממלכתי לברור המחלוקת המשסעת את  החברה הישראלית. כאשר טוען ראש השב"כ בהסתמכותו על נוסח חוק השב"כ כי הוא פועל למילוי חובתו להגנה על הדמוקרטיה הישראלית, מתעוררת השאלה לאיזה תפיסת דמוקרטיה הוא מכוון את פעולתו? יש  יותר מדרך אחת לדמוקרטיה יעילה ובן גוריון במשנתו המדינית בחר באופן מעמיק ושיטתי בדרך אחרת  וייחודית להתנהלותה של  הדמוקרטיה לאור צרכיה הייחודיים וייעודה של מדינת ישראל. .בתפיסתו המעשית ראה בן גוריון את המנהיג הנבחר כריבון בעל הסמכות ליציקת הסנכרון המעשי בין תיאוריה אדיאלית לבין ההקשר הנסיבתי בו נדרשות החלטות. התפיסה המכוונת כיום את היועמ"שית לממשלה ואת ראש השב"כ - כמו פקידים ממונים ביתר רשויות המדינה - הוא המאמץ של קבוצת אליטה הגמונית לכפות את התפיסה שלה למימושה של הדמוקרטיה הישראלית. כל דרך אחרת מוצגת על ידה כמובילה לדיקטטורה, וזו הטעייה כוזבת החומקת מדיון פתוח וענייני. כאשר נדב ארגמן מאשים את נתניהו כי הוא עומד למנות ראש שב"כ פוליטי ראוי לשאול אותו האם הוא אינו מייצג הטיה של תפיסה פוליטית שנויה במחלוקת מהותית?

במבט הזה, מתוך משנתו המדינית של בן גוריון, בהשראת יסוד הממלכתיות שתבע  מההנהגה ומהפקידות המקצועית, הגנה על החלטת ראש הממשלה לפיטורי ראש השב"כ, היא בשעה זו הגנה על הדמוקרטיה הישראלית.  

[לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על המושג: 'ממלכתיות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), ממלכתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/11/19.