[בתמונה: המפכ"ל ברטון עם שוטריו. מתוך אתר משטרת ניו יורק]
ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
* * *
ויליאם ג' (ביל) ברטון (Bratton), המפכ"ל ה- 42 (עד לאחרונה ממש) של משטרת ניו יורק (NYPD) הוא ללא ספק המפכ"ל הרפורמטור החשוב והמוערך בעולם...
ברטון נולד באוקטובר 1947 ובשנת 1970 הצטרף למשטרת בוסטון. הוא התחיל מלמטה, כשוטר מקוף, והתקדם בה.
בשנים 1996-1994 מונה על ידי ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני למפכ"ל המשטרה, יחד אתו הוביל את מהפכת השיטור, שגרמה לירידה דרמטית בפשיעה, מודל המכונה "מודל ניו יורק". במסגרת מהפכה זאת פיתח ויישם את מערכת המחשוב לניהול משטרה ופיקוח על הפשיעה קומפסטט ( Compstat), הגדיר מדיניות של "אפס סובלנות" ( Zero- Tolerance), יישם הלכה למעשה את תאוריית החלונות השבורים (The Broken Windows), הגדיל ושינה סדרי העדיפויות של המשטרה בצד מתן אחריות אישית למפקדיו ולשוטריו (Accountability).
בשנים 2002-2009 עבר לפקד ולנהל את משטרת לוס אנגלס. גם בעיר זאת הצליח להוריד את הפשיעה, לשפר את אמון הציבור במשטרה, לגייס כוח אדם איכותי לשורות המשטרה. בתקופה זאת המשיך בפיתוח תהליכי שיטור מודרניים והחל ביישום של תחום חיזוי פשיעה ( Predictive Policing).
כשנבחר ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו, ביקש ממנו לבוא לקדנציה שנייה בגיל 67 לפקד על משטרת העיר, בהכירו שהאיש בעל הניסיון הרב, והמוכשר, המכונה על ידי רבים כמפכ"ל הטוב בעולם יסייע לו במסגרת תפקידו. ברטון הסכים לקבל על עצמו את האתגר ולהתמנות למפכ"ל ה-42 של אחת המשטרות הגדולות בעולם המערבי ה- NYPD.
ראש העיר החדש של העיר ניו יורק והמפכ"ל החדש (ישן) ,הגדירו שהם רוצים להביא את העיר לעיר בטוחה והוגנת לכלל האוכלוסייה והמבקרים בה.
ברטון טוען, שאנו נמצאים בתקופה שיש את הצורך, המוטיבציה וההזדמנות ששוטרי העיר ניו יורק יפעלו יחד עם הקהילה בשותפות ובמעורבות , להמשיך להוריד את הפשיעה ולדאוג לעיר ושכונותיה שיהיו בטוחות יותר. הוא, מתייחס לבעיית הרב תרבותיות בעיר (לבנים, שחורים, היספנים ועוד..), וטוען שיש לחבר בין המשטרה לאוכלוסיות המיעוט. התכנית תדרוש שיתוף פעולה בין האזרחים והשוטרים. זה יצליח רק בפעילות משותפת, ביחד. כיום, ה- NYPD בונה מחדש את הדרך שבה השוטרים, הקהילה, הציבור וארגונים אחרים פועלים כצוות אחד להילחם בפשיעה בצורה יעילה, למנוע פשיעה יפני התרחשותה.
לדברי ברטון, הפעלת התכנית תדרוש פעילות אסטרטגית בחמישה תחומים אותם הוא מכנה "חמשת ה- Ts":
[בתמונה: חמשת ה- Ts, מתוך אתר משטרת ניו יורק]
- Trust- אמון: מערכת יחסי אמון בין המשטרה לקהילה. דגש על שיטור משותף (Collaborative Policing). שיתופי פעולה בין הסיור המשטרתי לקהילה ומנהיגיה. פורומים משותפים עם הקהילה ואו סוכנויות אחרות של העיר. מתן מענה בשפות שונות על פי צרכי הקהילה. הצבת 2 עורכי דין למתן סיוע לקרבנות עבירה פלילית, בדגש על אלימות במשפחה בכל אחת מ 77 היחידות של המשטרה.
- Training- אימון והדרכה: שיטור זה מקצוע שיש ללמוד אותו ולהשתלם בו כל העת. במשטרת ניו יורק מיסדו יחידה שתעסוק בהכשרה ובחינוך מקצועי של השוטרים. (Continuing professional Education). במהלך שנת 2015 יותר מ 27,000 שוטרים בדרגות שונות עברו הכשרה בת 3 ימים, לפתח את הכישורים המקצועיים בצד כישורים לאינטראקציה בינם לבין הציבור. ההכשרה התבצעה על פי ניתוח צרכים וכללה בין השאר: פתרון בעיות בעתות משבר, שליטה בהפעלת כוח משטרתי בעת מעצר, כלים להפחתת הציניות תכונה המאפיינת שוטרים, טכניקות לשליטה עצמית ועוד. למעלה מ 80% מהשוטרים טענו שההכשרה הייתה רלוונטית ומועילה לתפקידם.
- Technology- טכנולוגיה: משטרת ניו יורק עברה בשנים האחרונות מהפך טכנולוגי. שימוש מורחב ומושכל של הכלי הניהולי ה- קומפסטט, מיפוי פשיעה באמצעות תוכנות מחשב, גרפים ממוחשבים, שמסייעים להבנת תופעות פשיעה והתמודדות מולן, בצד מצלמות אישיות לשוטרים, מצלמות על הניידות ושילוב תוכנות ונתונים בטבלטים שבניידות. כלים טכנולוגים שיורדים לרמת השוטר ולא רק נמצאים לרשות מפקדים.
- Terrorism- טרוריזם: במשטרת ניו יורק הוקמו יחידות מיוחדות ( SRGׂ), שעוסקות באיומים ובאבטחת אירועים גדולים, כמו גם סיוע שוטף ליחדות באירועי אלימות קשים, בביצוע מעצרים בעייתיים ובאירועי ירי.
- Tackling Crime- התמודדות עם פשיעה: חיזוק ההתמודדות עם פשיעה באמצעות שיטור שכונתי, העצמת המנהיגות השכונתית, ויצירת שיתופי פעולה להתמודדות טובה יותר מול תופעות הפוגעות באיכות חיים. פעילות זאת כוללת מפגשים קבועים עם אוכלוסיות שונות, גם עם מחוללי פשיעה, הסבר על ידי אנשי משטרה ייעודיים שלאלימות לא תהיה סובלנות וסלחנות ואפשר לפתור בעיות בדרכים אחרות.
שילוב של הקומפסטט והאחריותיות (Accountability) של המפקדים לכל המתרחש באזורם. אחת לשבוע מגיע מפקד רובע למטה המשטרה ומציג את הפתרונות שנעשים מול האירועים שמוצגים במפות , גרפים ונתונים ממוחשבים. זאת על מנת לוודא שהם נותנים מיקוד לבעיות האמתיות ולעבירות שגורמות לסכנה לציבור.
התבוננות וניתוח של הנתונים בעיר ניו יורק מלמדים על פיקוח על הפשיעה והפחתתה, בצד נתונים חיוביים של אמון הציבור, פחות מקרי אלימות שוטרים, פחות מעצרים וירידה מעניינת של אוכלוסיית הכלואים בבתי הסוהר של העיר ובבתי הסוהר של המדינה.(נושא למאמר בנפרד).
המפכ"ל ברטון נחשב לטוב שבין כ- 17,000 המפכ"לים בארצות הברית, ויש הטוענים שהוא הטוב בעולם. יתרונו הגדול שהתחיל כשוטר עד לתפקיד הרם של מפכ"ל, ומכיר היטב שיטור ומשטרה מהי. האיש, יודע לקרוא ולנתח מצבים, ולתת פתרונות מוכחים. ברטון, מכיר ויודע את היכולת של גורמי האקדמיה שיכולים לתרום לו במתן פתרונות וכיווני עשייה לפתרון בעיות והוא נעזר בהם רבות. לאחרונה, ניהל דיאלוג תאורטי מעניין לאור הנתונים שהוצגו בניו יורק לגבי תפיסת "החלונות השבורים" ופעילות המשטרה, מול פרופ' דוד וייסבורד הישראלי, מגדולי הקרימינולוגים בעולם, זוכה פרס שטוקהולם.
המפכ"ל ה-42 של העיר ניו יורק בראטון בהחלט משמש כמודל ודגם לרשויות מערכת אכיפת החוק בעולם.
בשולי המאמר
- המפכ"ל ויליאם ברטון פרש מתפקידו לגמלאות, על רקע פרשיה שבה היו מעורבים חלק מקציניו...
